ביידן חתם על צו שמגביל יצוא שבבי AI – כולל לישראל

מורשת ביידן: כפי שהיה צפוי, ולמרות התנגדות ואף מחאה של חברות הטכנולוגיה, ובפרט חברות ה-AI, בארצות הברית, הנשיא היוצא הכריז היום (ב') על הגבלות חדשות על יצוא שבבי מחשב שפותחו במדינה לטובת מערכות בינה מלאכותית. אחת המדינות שכלולות בהגבלות האלה היא ישראל. הצו מחלק את המדינות לשלוש קבוצות. ישראל אמנם כלולה בקבוצה השלישית, עם המגבלות המעטות יותר, אולם ייתכן שמדינות מקבוצה זו – וזה כולל אותנו – ייתקלו בקשיים לקנות מחברות אמריקניות את שבבי ה-AI הדרושים להן.

הצו החדש זכה לכינוי AI Diffusion, והוא מעורר זעם רב בקהילה הטכנולוגית האמריקנית. מדובר אמנם בעוד צעד שמכוון קודם כל להילחם ביכולות של סין להתקדם בתחום ה-AI, וכך להעלות עוד קצת את הטמפרטורה של המלחמה המסחרית והמתיחות הרבה בין וושינגטון לבייג'ינג על סף ההשבעה של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, בשבוע הבא, אבל הפעם הוא מעורר, כאמור, התנגדות רבה. הטענה היא שהוא יפגע בכלל בייצוא הטכנולוגי של ארצות הברית, יפגע במעמדה כספקית גם למדינות רבות שלא נכללות בצו, ויגרום לכך שאת הוואקום שייווצר עם האיסור על החברות האמריקניות ימלאו חברות אחרות – כולל סיניות, שלמרות כל המאמצים של הממשל האמריקני מצליחות לאט לאט לסגור פערים.

"החוק יבטיח שהטכנולוגיות יפותחו בתוך ארצות הברית"

מנגד, בשיחה עם עיתונאים אמרה שרת המסחר של ארצות הברית, ג'ינה ריימונדו, כי "ככל שה-AI הופכת לעוצמתית יותר, הסיכונים לביטחון הלאומי שלנו הופכים אפילו ליותר אינטנסיביים. הכללים החדשים נועדו להגן על טכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר ולהבטיח שהיא תישאר מחוץ לידי יריבינו הזרים, אך גם לאפשר הפצה רחבה ושיתוף של הטבות עם מדינות שותפות".

היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, הצטרף לצד התומך, מן הסתם, ואמר: "המסגרת החדשה תבטיח שההיבטים החדישים ביותר של ה-AI, כמו תחומי הסוללות והאנרגיה המתחדשת, יפותחו בתוך ארצות הברית ועם בעלות בריתה הקרובות ביותר, במקום לצאת למקורות חוץ".

איך הצו החדש עלול להשפיע על ארגונים ישראליים?

אחת הבעיות שעולות מהחוק החדש היא החלוקה של המדינות שהוא כולל. לעומת סין ורוסיה שנמצאות, כמובן, בשכבה שאליה מגבלות הייצוא כבר מבוססות מאוד, והן מנועות מלקבל טכנולוגיה אמריקנית מתקדמת, הוא כולל שכבה נוספת, שמכילה את המדינות שמוגדרות כשותפות – אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה וטייוון, יריבתה הבולטת של סין.

כל שאר המדינות שהחוק חל לגביהן נמצאות בקבוצה השלישית, ובהן, בין השאר, ישראל, מקסיקו, פורטוגל ושווייץ. לטענת הרבה מאוד חברות אמריקניות, ובראשן אנבידיה ואורקל, ייתכן שהחוק החדש יקשה על ארגונים ממדינות אלה לרכוש את כמות שבבי הבינה המלאכותית שהם יזדקקו להם. הקבוצה הזו כוללת כ-120 מדינות שכיום רוכשות מעבדי בינה מלאכותית וכרטיסי מסך מתקדמים ללא בעיות.

לפי הצו החדש, אם ישראל, לדוגמה, תרצה לבנות מחשב על עבור שימושי בינה מלאכותית, למשל בשביל האוניברסיטאות, ייתכן שהיא לא תשיג את כמות השבבים הנדרשת מאנבידיה, AMD או אינטל – אלא אם היא תצליח לקבל אישור מיוחד מהממשל האמריקני לצורך כך. ייתכן אף שהחברות האמריקניות הן שיצטרכו להגיש את הבקשה למכור לחברות ישראליות, בשלב כלשהו של העסקים.

ההנחה היא שבארצות הברית רוצים הרבה יותר שליטה במכירות מתוך חשש שסין ורוסיה יצליחו לשים יד על שבבים מתקדמים וטכנולוגיות ייצור, גם של כרטיסי מסך לגיימרים בלבד, למשל, באמצעות רכישה מחברות צד שלישי, בעיקר במזרח התיכון – וישראל, משום מה, נכללת ברשימה הזו.

האם דונלד טראמפ יבטל את הצו? צילום: ShutterStock

ההתנגדות הבולטת של אנבידיה ואורקל

אנבידיה היא החברות שמשמיעות קולות נגד הצו באופן נחרץ מאוד. הכנסות החברה כבר נפגעו בגלל חוסר היכולת שלה למכור שבבי ומערכות AI ישירות לסין, ואם כן – בעוצמה מוגבלת, שפוגעת בכמות המזומנים. היא חוששת שעם הצו החדש הפגיעה בהכנסות שלה תהיה גבוהה יותר.

הדבר הביא את נד פינקל, סגן נשיא לקשרי ממשל באנבידיה, לכתוב בפוסט באתר החברה כי "הקדמה העולמית נמצאת בסכנה. ממשל ביידן מבקש להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, באמצעות צו ה-AI Diffusion חסר התקדים והמוטעה, שמאיים לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית ברחבי העולם. בימיו האחרונים, הממשל מערער על הובלתה של אמריקה עם רגולציה סבוכה, באורך של יותר מ-200 עמודים, שנכתבו בחשאי וללא ביקורת חקיקתית נאותה. החקיקה הגורפת הזו תטיל שליטה ביורוקרטית על האופן שבו שבבים, מחשבים, מערכות ואפילו תוכנה מפותחים ומשווקים ברחבי העולם. זה ניסיון לתקן את תוצאות השוק ולחנוק את התחרות – נשמת אפה של החדשנות, והוא מאיים לבטל את היתרון הטכנולוגי של אמריקה, שהושג בעמל רב. למרות המסווה של צעד 'אנטי סיני', הצו הזה לא יעשה דבר לשיפור הביטחון הלאומי של ארצות הברית".

עוד לפני שהנשיא ביידן חתם על הצו, קן גלוק, סגן נשיא בכיר באורקל, כתב כי הוא "עוזר יותר להשגת תקיפות רגולטורית קיצונית מאשר להגנה על האינטרסים של ארצות הברית ושל שותפינו ובעלי בריתנו. זה יעלה לארצות הברית באובדן של המנהיגות הטכנולוגית שלה".
יש לציין שהצו החדש לא נכנס לתוקף באופן מיידי. יש זמן המתנה של 120 יום, מה שאומר שהממשל הנכנס יוכל לבטל אותו אם ירצה בכך. היצרניות האמריקניות מפעילות הרבה משאבים ולובינג כדי לנסות לשכנע את טראמפ ושותפיו שזה מה שיקרה בפועל.