ישראל נעדרה מכנס שדן במאבק בסייבר התקפי

ישראל היא מדינה ששמה "מככב" בעולם הסייבר ההתקפי – פעמים רבות שלא בטובתה, עם פרסומים שלפיהם כלים שפיתחו חברות ישראליות שימשו משטרים אפלים, וגם קצת פחות, לרדיפה אחרי מתנגדים פוליטיים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ועוד. אתמול (ד') הסתיים בלונדון כנס בינלאומי בן יומיים שדן בעולם הסייבר ההתקפי, ומדינה בולטת נעדרה ממנו: ישראל. לא השתתפו בו נציגים מהמדינה – לא מהמגזר הממשלתי או הביטחוני, ולא מהתעשייה.

הכנס, the Lancaster House cyber conference, נועד להתמודד עם היבטים שונים בתחום הסייבר, ביניהם "איום ההאקרים להשכרה", והשוק הגדל של מוצרי ושירותי סייבר התקפי. משתתפי האירוע דנו בחששות ההולכים וגוברים סביב ההתפשטות והשימוש הבלתי אחראי ביכולות פריצת סייבר מסחריות, לרבות רוגלות. את הכנס יזמו בריטניה וצרפת, והתארחו בו נציגים מ-35 מדינות. כאמור, ישראל לא הייתה אחת מהן.

מי שכן השתתפו באירוע היו מנכ"לי חברות, מנהלים טכנולוגיים ובכירים ממיקרוסופט, אפל, גוגל ו-BAE Systems. נבחנו בו דרכים "להתמודד עם השוק המסחרי של מעקב בסייבר וכלי תקיפה בסייבר – והאיום שהם מהווים על הביטחון הבינלאומי, זכויות האדם והיציבות של המרחב הקיברנטי". לפי המארגנים, "בנוסף לסיכונים שזוהו במרחב הקיברנטי מצד מדינות, קבוצות פשע ועוד – יש לטפל גם בהיבטים משפטיים, שמהווים עוד איום".

"המטרה: להילחם בשימוש לרעה בכלים – לא לאסור את מכירתם"

בכנס נבחנו הדרכים שבהן האקרים מקצועיים פורסים טכנולוגיות חדשות וכיצד הם עושים בהן שימוש לטובת מדינות עוינות, או לריגול תעשייתי. עם זאת, המארגנים הדגישו כי "המטרה היא לא לאסור את השימוש בכלים הללו – שיכולים לשמש גם כדי להגן על הביטחון הלאומי של מדינות, אלא להילחם בשימוש לרעה בהם, למטרות פליליות".

בוועידה צוטט נתון שפרסם מרכז אבטחת הסייבר הלאומי של בריטניה (NCSC), שלפיו "היקף השוק המסחרי לכלי מעקב ותקיפה בסייבר מוכפל בכל עשור". פול צ'יצ'סטר, מנהל התפעול של NCSC, אמר כי "הדרישה ליכולת לבצע פעולות סייבר זדוניות גדלה כל הזמן. יש צורך במגזר אבטחת סייבר עולמי משגשג כדי לשמור על שלמות החברה הדיגיטלית שלנו".

בממשלת בריטניה אומרים ש-"היכן שנעשה שימוש זדוני בכלים האלה, התוקפים עלולים לגשת למכשירים של הקורבנות, להאזין לשיחות, להשיג תמונות ולהפעיל מרחוק מצלמה ומיקרופון – באמצעות רוגלות מסוג 'קליק אפס'".

הצהרת הסיכום של הוועידה – שרבות מהמדינות המשתתפות לא חתמו עליה

בסיום האירוע אמש, המשתתפים חתמו על הצהרה המכונה "תהליך Pall Mall", שבמסגרתו הם מתחייבים "לפעולה משותפת להסדרת השימוש בכלים האלה, שעלולים להיות מסוכנים".

התהליך נולד במסגרת פורום השלום, שהתכנס בפריז אשתקד. מדובר ביוזמה בינלאומית שנועדה "לבחון אפשרויות מדיניות ופרקטיקות חדשות להתמודדות עם האיום המשותף בסייבר. יש לנו התחייבויות משותפת לקיים מרחב סייבר חופשי, פתוח, יציב, בטוח, גמיש ונגיש".

לא רק ישראל נעדרה

ישראל לא הייתה המדינה היחידה שנציגים מטעמה נעדרו מהכנס – גם אוסטריה, מצרים וצפון מקדוניה לא נטלו בו חלק. המארגנים מסרו לעיתונאים שהשתתפו באירוע כי "מדינות אלה ידועות בכך שהן עושות שימוש ברוגלות המעורבות בהפרות זכויות אדם".

עוד דבר שהעיב במשהו על האירוע הוא שלא כל נציגי המדינות שהשתתפו חתמו על ההתחייבות להגברת הפעילות נגד סייבר התקפי ומגמת "ההאקרים להשכרה". רק 24 מ-35 המדינות המשתתפות חתמו על ההתחייבות הזאת. מומחים שהשתתפו באירוע ציינו כי "זה מעלה שאלות לגבי המחויבות של מדינות כמו הונגריה, מקסיקו, ספרד ותאילנד, שבעבר דווח שהן השתמשו ברוגלות חודרניות שכאלה". אלא שגם בין נציגי המדינות שחתמו על ההתחייבות יש כאלה שהשתמשו ברוגלות המדוברות: יוון, קפריסין, איטליה וסינגפור.

"השפעתו של הכנס תוערך לאורך זמן"

לפי בכיר בכנס, שצוטט לא בשמו, "ככלל, האירוע מהווה צעד קדימה, אך השפעתו תוערך לאורך זמן. תפקידי ההובלה של בריטניה וצרפת את התחום הם משמעותיים. החשיבות של שתי המדינות היוזמות גדל במיוחד, לאור חוסר הוודאות מי ינצח בבחירות לנשיאות בארצות הברית. עם זאת, ארצות הברית הוכיחה את מחויבותה לתחום, הן על ידי חתימה על ההתחייבות והן בהכרזה על הגבלות ויזה על אנשים שמעורבים בשימוש לרעה ברוגלות מסחריות".

אחד המשתתפים אמר כי "למרות היעדרותם של נציגים מישראל בכנס, יש לישראל תפקיד משמעותי בשוק יצוא הרוגלות. ישראל נותרה שחקנית מפתח, לתחום ונדרש שיתוף הפעולה שלה לטובת ההצלחה של יוזמות נגד רוגלות".

שגרירות ישראל בלונדון וממשלת בריטניה לא הגיבו לפרסום.