"כדי להצליח ב-AI צריך מיקוד, ערך עסקי והרבה סבלנות"

"יש פער בין מה שעושים בבית עם בינה מלאכותית לבין יישום שלה בארגון. כדי להצליח במימוש פרויקט AI יש להבין מה ניתן לעשות עימה בארגון ולהנחיל בו את הידע. מעבר להגדלת האוריינות לבינה מלאכותית יש לגייס את הלקוחות, המשתמשים, שיהפכו לשותפים ויעלו הצעות ליישום, בעלות ערך עסקי. על ארגונים להיות עם עיניים פקוחות קדימה, לתכנן, להבין את האתגרים, להתמודד – ולגייס סבלנות רבה של הלקוחות, עד שיהיה מענה מספק מבחינת דיוק הנתונים ושביעות רצון המשתמשים", כך אמרה חנה שילדר, סגנית מנהל אגף מערכות מידע ומנהלת מגזר דיגיטל ואנליטיקה בחטיבת התקשוב בחברת החשמל.

שילדר דיברה במסגרת וובינר שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים. הוא התקיים אתמול (א') ודן בנושא "כשהטכנולוגיה מחפשת אתגר – כיצד מיישמים AI בארגונים". מנחה המפגש היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, שציטט מחקר של STKI שלפיו רק כחמישית מהארגונים העלו לאוויר מודל מתקדם של בינה מלאכותית.

AI בחברת החשמל

לדברי שילדר, "בינואר השנה הקמנו את תחום הבינה המלאכותית בחברת החשמל ומינינו מנהלת לתחום, תחת מחלקת הדאטה. כדי לקדם את הנושא ולהגדיל את האוריינות בתחום לקחנו יותר מ-100 חברים מקהילת האנליסטים שלנו, מכלל החטיבות, והכשרנו אותם להיות 'שגרירי AI' – כחלק מקידום החדשנות בתחום והכנסתו לשיח הארגוני".

"חברת החשמל היא בין החלוצות ביישום AI בארגונים גדולים ציבוריים", אמרה. "יש לנו כבר יישומי בינה מלאכותית בעולמות לימוד המכונה, פיילוטים בעולמות ה-GenAI, לצד יישומי RPA ו-OCR, וכן פיילוט זיהוי קולי. אנחנו נערכים לתחומים אלה מתוך הבנה שאנחנו חייבים להיות שם, כחברת תשתית לאומית שמעניקה שירות למיליוני לקוחות. אנחנו נעים מהעולם של מערכות ותשתיות דאטה שלא תוכננו ולא נבנו בהתאמה ל-AI – לעולם החדש".

כך, ציינה, "הפעלנו מודול מבוסס לימוד מכונה במוקד 103, שמסוגל לחזות את מספר הפניות הצפויות למוקד חמישה ימים קדימה. המערכת לומדת את נתוני העבר, ומשקללת גורמים כמו מזג האוויר ומאפיינים ייחודים לחברה. זה מאפשר לנו לתכנן טוב יותר את כוח האדם במוקד, ולהבטיח שירות מהיר ויעיל יותר ללקוחות".

"בתחום הבינה המלאכותית היוצרת", הוסיפה שידלר, "אנחנו עורכים כמה פיילוטים, ביניהם אחד שהחל החודש במוקד 103, לטובת מענה מהיר ומדויק יותר ללקוחות. נציגי השירות נעזרים ב-ChatGPT לקבלת תשובה המבוססת על מערכת ניהול הידע שלהם. כך, במקום לחפש באלפי מסמכים הם יכולים לשאול את הצ'טבוט שאלה בשפה חופשית ולקבל תשובה מהירה יותר, מתומצתת ומדויקת".

לדבריה, "בקרוב נשיק פיילוט נוסף – מערכת משאבי אנוש שיוטמע בה רכיב AI. היא תאפשר לעובד לשאול שאלות כגון 'כמה ימי חופש מגיעים לי?', ותספק לו תשובות מדויקות".

"האתגרים בתחום ה-AI – רבים"

שידלר ציינה כי "האתגרים בתחום ה-AI – רבים. נדרשת תשתית דאטה איכותית ומטויבת. יש לדייק את איכות המענה ולמנוע הזיות. צריך לטפל באבטחת מידע וברמת סווג המידע, כי לא הכול ניתן להעלות לענן, ויש להמשיך ולפעול להכשרת העובדים בנושא".

"אנחנו, בחברת החשמל, פוסעים בתחום הבינה המלאכותית עקב בצד אגודל, במהירות אך באופן מדוד וזהיר. כאמור, יש לנו כמה וכמה פרויקטים בשלב הפיילוט, ולא נעלה אותם לייצור לפני שנהיה בטוחים שהם מספקים את רמות הדיוק והאמינות הנדרשות, ושהם עומדים בדרישות אבטחת המידע", הוסיפה.

לסיכום אמרה שידלר כי "ה-AI הפכה להיות חלק מהשיח היומיומי בחברה, במטרה לשפר את השירות, לייעל תהליכים ולתת לעובדים כלים טובים יותר".

עוד השתתפו בוובינר: ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות; עמית ערוסי, סגן מנמ"ר נתיבי ישראל; אודי טרבולסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של עיריית תל אביב-יפו; עידן דמרי, מנמ"ר אשכול רשויות שורק דרומי; אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס; וזאב גרינברג, מנהל פרויקטים בכיר AI וענן ב-נס קלאוד.