דו"ח: חברות הענק והמשקיעים מתלהבים מה-AI בישראל

הדעה הרווחת היא שישראל פספסה את מהפכת הבינה המלאכותית ומשתרכת מאחורי המדינות המובילות בתחום. אלא שהנתונים מראים אחרת, לפחות כשזה נוגע להשקעות בחברות AI: על פי אתר סטטיסטה, ישראל דורגה בשנה שעברה רביעית בכספים שהסטארט-אפים בתחום מגייסים, ודו"ח שפרסם היום (ג') ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, שכולל תובנות ופרשנות של אנבידיה, מעלה מסקנה דומה לגבי השנים האחרונות.

על פי הדו"ח, סקטור הבינה המלאכותית מתרחב בישראל משנה לשנה. כך, מספר סטארט-אפי ה-AI הישראליים זינק בעשור האחרון ב-173% לעומת עלייה של 12% במספר הסטארט-אפים בתחומי הטכנולוגיה האחרים. זינוק זה, אומרים בסטארט-אפ ניישן סנטרל, מונע על ידי סבבי גיוס חזקים בשלבים מוקדמים, כאשר חברות מתחום ה-AI מציגות ביצועים טובים יותר בלפחות 10% בגיוס הון התחלתי – מה שלדבריהם מעיד על אמון המשקיעים.

עוד עולה מהנתונים כי על אף שחברות ה-AI מהוות רק 30% מהאקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי, הן תופסות 47% מסך ההשקעות ומעל 40% מסבבי הגיוס בו. מאז 2018, חלקה של ישראל בהשקעות בחברות AI עולה בעקביות על אלה של החברות האמריקניות, לעתים פי שלושה או ארבעה. ישראל שומרת על מעמדה בתחום גם אל מול הזינוק שנעשה באחרונה בהשקעות בחברות בינה מלאכותית אמריקניות.

כמה חברות AI יש בישראל?

מספר חברות הבינה המלאכותית הישראליות שפעילות כיום עומד על 2,170 ומספר מרכזי המו"פ של חברות רב לאומיות, שעוסקים בתחום – על מעל 400.

עוד נתון מעניין הוא שיחס הרכישות של חברות AI ישראליות על ידי תאגידים רב לאומיים עולה על זה של הרכישות של חברות בתחומים אחרים. על תאגידי הענק שרכשו חברות בינה מלאכותית מישראל נמנות אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט, מטא, אפל, אמזון, יבמ ואינטל. עד סוף 2023, על כל ארבע חברות AI אמריקניות שנרכשו על ידי תאגידים אלה, נרכשה גם חברה ישראלית אחת. יחס זה, על פי SNC, טוב יותר בהשוואה אפילו לחברות אירופיות. לעומת זאת, יחס הרכישות בין חברות ישראליות לאמריקניות שאינן בתחום ה-AI עומד על 1:11.

בריאות דיגיטלית – תחום שמרוויח הרבה מהבינה המלאכותית. צילום: ShutterStock

הדו"ח מדגיש תובנות ייחודיות לשלושה סקטורים: טכנולוגיות בריאות, טכנולוגיות אקלים ורובוטיקה. כך, חברות ה-AI משכו את רוב ההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית בישראל. הבינה המלאכותית משמשת בתחום זה ליישומים רפואיים בתחום הדימות (רנטגן), רשומות רפואיות אלקטרוניות, שימוש ברובוטיקה, גילוי תרופות וניסויים קליניים. לצד שיפור בתוצאות וביעילות, עדיין קיימים אתגרים בעולם זה, כמו פרטיות ומחסור בנתונים, מודלים עסקיים מורכבים, מחזורי פיתוח ארוכים של תרופות והתמודדות עם מכשולים רגולטוריים.

חברות ה-AI משכו 78% מכלל ההשקעות בתחום הרובוטיקה בין השנים 2019-2024. הבינה המלאכותית מקדמת תעשיות כמו לוגיסטיקה, חקלאות ובריאות. היישומים העיקריים שלה כוללים ניווט אוטונומי לתכנון מסלולים, תפיסה לטיפול בחפצים ואוטומציה בסביבות תעשייתיות.

יש לבינה המלאכותית פוטנציאל גם בתחום טכנולוגיות האקלים, על פי הדו"ח. היא מסייעת בהתמודדות עם אתגרים בתחומים כמו מידול מזל אוויר, ניטור גאוגרפי, חקלאות ברת קיימא, מניעת שריפות יער ואופטימיזציה של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, האתגרים להטמעה נרחבת של AI בעולם זה כוללים מקורות מידע מפוצלים, צורך במאגרי נתונים ברזולוציה גבוהה ומחסור בכוח מחשוב. ככלל, טכנולוגיות לעולמות האנרגיה והחקלאות מושכות כמעט 70% מההשקעות לעומת 30% שהולכות לחברות שאינן מבוססות AI.

"השקעה ממשלתית נוספת ב-AI – חיונית"

אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר כי "ישראל עומדת בחזית החדשנות העולמית של ה-AI, בזכות אקו-סיסטם יוצא דופן של סטארט-אפים, אקדמיה ופעילות חברות רב לאומיות. תאגידים גדולים כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, מטא, אנבידיה ואפל השקיעו משמעותית בתחום הבינה המלאכותית בישראל – מה שמדגיש את השפעתו של התחום גלובלית. עם זאת, כדי לרתום באופן מלא את המומנטום הזה, השקעה ממשלתית נוספת באקדמיה ובמו"פ היא חיונית – הן כדי לקדם טכנולוגיות לתועלת הציבור והן כדי לקיים את מנוע הצמיחה הקריטי הזה".

אריק קול, דירקטור בכיר באנבידיה וראש תוכנית הסטארט-אפיםNvidia Inception בישראל, ציין כי "יש באקו-סיסטם הישראלי שילוב של מומחיות רב תחומית וסביבה פורחת של אקדמיה, סטארט-אפים ותאגידים רב לאומיים שפועלים בה. אנחנו נמצאים בתחילתו של עידן המחשוב המואץ והבינה המלאכותית, עם פוטנציאל לחולל מהפכה בתעשיות בשווי טריליוני דולרים. כעת, זהו הזמן של האקו-סיסטם הישראלי להאיץ את מאמציו ולבסס את עצמו כמוביל עולמי גם ב-AI".