"הענן – אחד ממנועי הצמיחה הדרמטיים של הבריאות הדיגיטלית"

"הענן מגיע גם למערכת הבריאות השמרנית והוא, ובכלל הטכנולוגיות הדיגיטליות, מתפתחים בה מהר מאוד. טכנולוגיות אלה מאפשרות את שיפור איכות הטיפול, יעילותו וההנגשה שלו. הענן מאפשר לאחסן דאטה, לעבד כמויות אדירות של נתונים ולקבל פונקציונאליות שלא קיימת באון-פרמיס. אין ספק שמחשוב הענן הוא אחד ממנועי הצמיחה הדרמטיים ביותר בתחום הבריאות הדיגיטלית", כך אמר קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות במכבי שירותי בריאות.

כץ הנחה פאנל בנושא מודרניזציה וענן במערכת הבריאות, שהיווה חלק מוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

שלומי עמבר, ה-CTO של מכבי שירותי בריאות. צילום: יח"צ

שלומי עמבר, ה-CTO של מכבי, אמר כי הקופה "נמצאת בענן כבר שנים. עם זאת, בשנה האחרונה שינינו תפיסה והגדרנו שאנחנו רוצים להיות קודם כל ענניים – Cloud first. על פי הגישה הזאת, כל פרויקט חדש שאנחנו מבצעים – אנחנו מניחים שהוא מתאים לענן ובודקים האם הוא מתאים גם לאון-פרמיס, בעוד שקודם עשינו את ההיפך. כמו כן, הקמנו מרכז מצוינות לענן, שמכיל אנשי פיתוח, DevOps, תשתיות ואבטחה. המרכז הזה מחליט האם פרויקט מתאים לענן".

עמבר ציין שכדאי לכל ארגון שרוצה לעבור לענן להקים מרכז שכזה, "כי הוא מבטל ביורוקרטיות, מביא תחת קורת גג אחת את אנשי הדיסציפלינות השונות ונותן להם הרגשה של צוות". עוד המלצה שלו היא "לא לקחת את מה שקיים באון-פרמיס ולעשות לו מיגרציה לענן כפי שהוא. מומלץ לעשות עבודת הכנה".

לסיכום, עמבר אמר כי "אין לארגונים מנוס מלהיות בענן. רוב הדברים מתבצעים כיום שם, ויש שירותים שהם ענניים בלבד".

תומר לניאדו, ארכיטקט ראשי באגף דיגיטל, טכנולוגיות וחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. צילום: יח"צ

דובר נוסף בוובינר היה תומר לניאדו, ארכיטקט ראשי באגף דיגיטל, טכנולוגיות וחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. "גם לנו בחטיבה יש צוות מצוינות לענן", אמר. לניאדו העיר ש-"חשוב שיהיה במרכז שכזה גם אדם מהרכש והפיננסים". עוד דברים חשובים, לשיטתו, הם "להכניס בקרה ואופטימיזציה בשגרה, משום שהחשבונית גדלה אקספוננציאלית בענן, ולהטמיע תשתית כקוד כמה שיותר מוקדם. זה מקצר פרויקטים ומאפשר לשחזר את סביבות המחשוב, במידת הצורך. כמו כן, ארגון שרוצה לעבור לענן – עדיף לו ללכת על טכנולוגיות אגנוסטיות כשאפשר, לבצע התאמות במעבר מהאון-פרם לענן, לבצע מודרניזציה כשצריך וליישם Best peacrices".

אלון יפה, ה-CTO של קופת חולים מאוחדת. צילום: יח"צ

אלון יפה, ה-CTO של קופת חולים מאוחדת, ציין כי "הענן הוא לא שאלה של האם אלא מתי, גם במערכת הבריאות. במאוחדת, בנינו תוכנית אסטרטגית לפעילות בענן, לטובת מינוף היעדים העסקיים של הארגון. היה לנו ברור שנתעדף תוכנות כשירות (SaaS) על פני פלטפורמות כשירות (PaaS). הבנו שיש כל כך הרבה שירותי SaaS טובים שנעשה טעות אם לא נשתמש בהם".

יפה הציג כמה אתגרים ומגבלות שהוא רואה במעבר של ארגון בריאות לענן: "קודם כל, מרכז מצוינות לענן לא מתאים לכל הארגונים. שנית, נושא כוח האדם הוא קריטי. גם אנשי התשתיות צריכים להיות מוכשרים לענן. בנוסף, על ארגון שרוצה לעבור לענן ללמוד את התלות שלו בצדדים שלישיים, כגון ספקים. רביעית, ארכיטקטורה בענן דומה אך גם שונה מאשר באון-פרם, וארגונים צריכים להבין את זה ומה הם עושים עם זה. נושא נוסף הוא העלויות: קונפיגורציה עולה המון כסף וצריך בקרות פיננסיות ממש מהתחלת התהליך. יש להכניס גם בקרות אבטחת מידע. כמו כן, מומלץ לאמץ תשתית כקוד. עוד המלצה היא DevOps, משום שלעבוד בענן בלי DevOps זה כמעט בלתי אפשרי. ודבר אחרון, על ארגון הבריאות להבין איך הוא מתמודד עם נושא הדאטה. מדובר במידע רפואי ואישי של מטופלים, וברגולציה חמורה שהוא מחויב לה".

ניר סלינס, מנהל מחלקת הגנת סייבר במכבי שירותי בריאות. צילום: עצמי

ניר סלינס, מנהל מחלקת הגנת סייבר במכבי, אמר כי "בהיבטי האבטחה, הענן יכול להיות פתרון ענק. מרכז מצוינות לענן מביא את אנשי האבטחה להיות חלק מהעשייה, חלק מהתהליך – מה שמקל על הטיפול בנושא". הוא ציין שבמכבי, "מערכות לא עולות לענן לפני שאנחנו, אנשי הסייבר והאבטחה, נותנים את האישור לכך".