"AI – הסיכוי היחיד להקפיץ קדימה את הרפואה, שתקועה עשרות שנים"

"כולנו ערים לחששות בשל ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית. אולם, בעולם הבריאות – לא זה המצב: למעט כמה שיפורים בעולמות הטיפולים וההדמיות, הוא נותר כשהיה. את מה שעשינו לפני 50 שנה אנחנו עושים גם כיום. ההתנהלות לא השתנתה במהותה – ההכשרה, הלך המחשבה, ביקור החולה אצל הרופא והליכי הבדיקות. עם הבינה המלאכותית ניתן לחולל שינוי, ולקבל תובנות ויכולות חיזוי של מחלות שתופענה בעתיד. ה-AI היא התקווה היחידה והסיכוי החשוב ביותר לכך שתתחולל מהפכה בעולם הרפואי", כך אמר פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל פסיפס, המיזם הלאומי לרפואה מותאמת אישית.

פרופ' ברבש, בעברו מנהל בית החולים איכילוב ומנכ"ל משרד הבריאות, היה דובר המפתח ב-AWS Summit Tel Aviv – כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו הפעם ה-11. הוא התקיים היום (ד') באקספו – גני התערוכה בתל אביב, ולאירוע הגיעו אלפי משתתפים.

"מיזם פסיפס מחדש ומשנה את פני רפואת העתיד", אמר פרופ' ברבש. "זהו פרויקט לאומי, 'סטארט-אפ מלכ"רי' (ר"ת מוסד ללא כוונת רווח), שמגייס בכל חודש אלפי מתנדבים, שמסכימים לחלוק את נתוניהם הרפואיים, לטובת ריצוף גנטי מלא. המטרה היא לבנות בסיס נתונים ענק לטובת החוקרים והאקדמיה, עם כלים טכנולוגיים, שמאפשרים להפיק תועלת ולקבל תובנות מהמידע והנתונים הרפואיים שבמערכות ה-IT הרפואיות השונות, כדי לרתום אותם לטובת קידום הרפואה והמחקר הרפואי".

המיזם הלאומי מנהל תשתית מידע ודגימות ביולוגיות למחקר בתחומי הרפואה המותאמת אישית. פסיפס הוקם לפי החלטת ממשלה מ-2018 לקדם בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה של ישראל. את המיזם מוביל משרד הבריאות, ולוקחים בו חלק רשות החדשנות, המועצה להשכלה גבוהה, ישראל דיגיטלית ומשרד האוצר.

פרופ' ברבש מנה בדבריו כמה אתגרים שיש לעולם הבריאות: "הזדקנות אוכלוסיית העולם, עלייה בשכיחות מחלות כרוניות ועוד. רוב הפתרונות הרפואיים כיום הנם גורפים, ולכן הם לא יעילים לרוב המטופלים".

לדבריו, "בשנים האחרונות יש מגמה חדשה, של התאמה אישית של טיפולים רפואיים, בניגוד לגישת 'מידה אחת שמתאימה לכולם'. רפואה מותאמת אישית פועלת למניעת מחלות ולטיפול ממוקד במחלות קיימות. היא מסתייעת, בין היתר, בהתקדמות הטכנולוגית, שמאפשרת ריצוף של הגנום האנושי, לצד הפחתת עלויות הפענוח של הגנום והתפתחות יכולות מחשוב מתקדמות. אלה מאפשרות ניתוח נתוני עתק (ביג דאטה), והטכנולוגיה מאפשרת להפיק תועלת מהמידע הרפואי הקיים במערכת הבריאות. על בסיס ניתוח נתוני עתק ניתן להתאים את הטיפול הרפואי היעיל ביותר לחולה, ובכך לשפר משמעותית את סיכויי הצלחת הטיפול וההישרדות".

רשתית העין כמקור מידע רפואי

פרופ' ברבש נתן דוגמה של מידע שמופק מניתוח נתוני רשתית העין: "זו כוללת כלי דם ועצבים. במשך שנים הזינו מיליוני תמונות של רשתיות ולימדו את המחשבים לערוך אבחנות. הסתבר שניתוח המחשבים את התוצאות היה לא פחות טוב, ולעתים טוב יותר, מהניתוח של הנתונים שעשו רופאים בני אנוש. אבל אז קרה הבלתי צפוי: עם הזנת נתוני מגזר וגיל, המחשבים חשפו מתאמים בין נתוני הרשתית ובין סיכויי הופעתן של מחלות אחרות. כך, בשלוש השנים האחרונות, על בסיס נתוני הרשתית, ניתן לאבחן הופעתן של מחלות עתידיות: אלצהיימר, סוכרת, התקף לב ופרקינסון".

"רפואה מותאמת אישית בישראל", אמר, "היא בעלת פוטנציאל משמעותי להתפתחות – הן ברמת המחקר המדעי והן כאמצעי לשיפור בריאות התושבים. כך, ניתן להיעזר בטכנולוגיה כדי למצוא דרכים חדשות להאריך את תוחלת החיים, למנוע מחלות ולגלות אותן מוקדם יותר, ליצור טיפולים רפואיים חדשים, למצוא תרופות חדשות ולשפר תרופות ישנות. התאמה אישית שכזו תשפר את יעילות הטיפול הרפואי ותצמצם את תופעות הלוואי הבלתי רצויות".

"במסגרת פסיפס אנחנו אוספים נתונים רפואיים ודגימות ביולוגיות מאלפי מתנדבים ומתנדבות. הנתונים יושבים באופן מאובטח על הענן של AWS", אמר פרופ' ברבש. "התובנות שתתקבלנה מהמחקרים יסייעו לפיתוח טיפולים רפואיים מותאמים אישית למגוון הקבוצות המרכיבות את האוכלוסייה הישראלית. יש לנו מידע טקסטואלי שטרם נגענו בו, והוא משאב אדיר, שרק כעת אנחנו מתחילים להפיק ממנו תועלות. יש לנו 24 אלף מתנדבים, ועד סוף השנה נגיע ל-40 אלף. החלום שלנו הוא להגיע לרצף גנטי של כמיליון ישראלים".

הוא סיכם בציינו כי "שילוב AI עם ביג דאטה בעולם הרפואה טומן בחובו יכולת לשילוב הנדסה. כשמערכת הופכת להנדסית – היא משתפרת באופן אקספוננציאלי. זה מתחיל לקרות ואנחנו, בפסיפס, רוצים להיות חלק מזה".