כך ביצעה הממשלה פרויקט המשכיות עסקית לאחר ה-7.10

"המלחמה תפסה חלק ממשרדי הממשלה ללא תוכנית המשכיות עסקית ושרידות. לכן, כחלק מהמעבר של כלל משרדי הממשלה לענן נימבוס, ביצענו פרויקט שיענה לאתגר הזה, ואנחנו ממשיכים אותו בימים אלה", כך אמר שלומי ארונוביץ' שקד, ארכיטקט בחטיבת השירותים הדיגיטליים, הענן והסייבר במערך הדיגיטל הלאומי.

ארונוביץ' שקד דיבר בכנס דאטה סנטר וענן של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים דואה-לאגו בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

נימבוס הוא פרויקט הענן הממשלתי הענק, בשווי של מיליארדי דולרים, ובמסגרתו עתידים משרדי הממשלה לעבור לענן (וחלקם כבר עשו או עושים זאת). AWS וגוגל הן החברות שזכו במכרז, ועובדים בהן מחו על השתתפותן בפרויקט – לפני תחילת המלחמה בעזה ובעיקר אחריה. כחלק מהפרויקט הקימו החברות – כמו גם אורקל ומיקרוסופט, שלא זכו – דאטה סנטרים ואזורי ענן בישראל.

לדברי ארונוביץ' שקד, "האסטרטגיה הממשלתית היא עידוד מעבר של המשרדים לענן. בחודש שעבר התקבלה החלטת ממשלה שמורה להם לעשות את זה, לא רק מעודדת אותם. הקבוצה שאני עומד בראשה מאיצה את מעבר הממשלה לענן, באמצעות שני גופים – מרכז הענן למצוינות, שעוסק במדיניות ורגולציה, ואזור הנחיתה הממשלתי, לליווי המשרדים במעבר".

הוא ציין כי יש אזורי נחיתה של הממשלה הן בענן של AWS והן בזה של גוגל קלאוד. "כל משרד ממשלתי שמגיע אלינו מקבל סביבות ענן שונות, רמות אבטחה גבוהות – וכל זה בשירות עצמי עם שירותים מנוהלים", אמר. "כל הסביבה כתובה בקוד, מה שאומר שמבחינה טכנית, ניתן להקים את השרת הראשון במערכת בתוך 10 דקות".

ארונוביץ' שקד ציין כי "40 משרדים נמצאים באזור הנחיתה הממשלתי – 27 ב-AWS ו-25 בגוגל קלאוד. הסיבה לשוני היא שמשרד ממשלתי שבוחר במולטי קלאוד נספר פעמיים".

מה המשרדים עושים בקלאוד? "חלקם נמצאים עדיין בשלב הראשון – של ההערכה. אחרים נמצאים באחד השלבים הנוספים: חדשנות באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, K8S ושירותי ענן, ו-Lift & Optimize – העברה לענן של מה שיש בדאטה סנטר", אמר.

מה כלל פרויקט ההתאוששות מאסון וההמשכיות העסקית?

לדברי ארונוביץ' שקד, "ב-7 באוקטובר היינו בעיצומו של מעבר מהאזור של AWS באירלנד לזה של גוגל בארץ. כשפרצה המלחמה הבנו שאנחנו נכנסים לאיום רב זירתי. עלה הלחץ שטילים יפגעו בדאטה סנטר. פנינו למשרדי הממשלה כדי לראות מה הם צריכים ואיך אנחנו יכולים לסייע. התחדד לנו הצורך ליישם תוכנית של התאוששות מאסון והמשכיות עסקית בגופי הממשלה שהן לא היו קיימות בהם".

"פרויקט המשכיות עסקית והתאוששות מאסון זה לא עניין של יום, אלא אירוע שצריך לתכנן ולבנות אותו. אין כאן קסם", ציין. "מה שעשינו הוא קודם כל ליצור, עם תחילת המלחמה, מענה ראשוני לגיבויים בענן, באמצעות היכולות שהיו זמינות, ולאחר מכן הרחבנו את ההתאוששות מאסון של המשרדים בסדרי גודל. כמו כן, האצנו את המעבר של אזור הנחיתה באירלנד לארץ. עבדנו עם ספקי הגיבוי בממשלה ועם הארכיטקטים שלנו, ויצרנו אוטומציות שנתנו מענה ליצירת גיבוי ולחיבור הדאטה סנטרים שבאון-פרמיס לענן", הוסיף ארונוביץ' שקד.

הוא ציין כי "היו לפרויקט תוצרים בהרבה מאוד רבדים: הבנת הצורך הממשלתי בחירום, בניית המתודולוגיה, הקמת פתרונות התקשורת והחיבוריות לדאטה סנטרים – וכל זה תחת המעטפת של אבטחת המידע. בנוסף, תמכנו במשרדים וליווינו אותם. ערכנו כמה כנסים ויצרנו קורסים וירטואליים, כדי שעובדי הממשלה ילמדו את פרטי התוכנית ויידעו איך ליישם אותה".

"12 משרדים כבר מימשו את שלב א' של הפרויקט ועכשיו הם בעיצומו של שלב ב', שלושה נמצאים באמצע שלב א' וארבעה מתניעים את הפרויקט בימים אלה", אמר.

לסיכום הדגיש ארונוביץ' שקד כי "השילוב של הענן והדאטה סנטרים הקיימים במשרדי הממשלה מאפשר לנו הרבה מאוד גמישות, עבודה היברידית. ברור לי שיהיו לנו דאטה סנטרים און-פרמיס עוד שנים קדימה. היכולת של גופי הממשלה לנצל את השילוב הזה הוא מכפיל כוח, שבשביל לייצר אותו צריך שינוי תרבותי, למידה, תכנון וביצוע – וכך עשינו".