"האקדמיה – המגזר הארגוני המותקף ביותר בישראל"

"ארגונים ממגזר האקדמיה, ההשכלה הגבוהה, הם המותקפים ביותר בישראל בסייבר. מערכות המידע בארגונים אלה סופגות מתקפות רבות על בסיס קבוע, וזה משפיע על ההתנהלות שלהם בעננים. אנחנו עמלים רבות על מנת לספק פתרונות הגנה לאקדמיה. היבט האבטחה משפיע על ההגירה לענן ואנחנו מטפלים במידע רגיש, שדורש הגנה עליו בענן", כך אמר נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א – מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי.

אברהמי השתתף בפאנל בנושא דילמת המעבר לענן, שנערך במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים, ופורום המנמ"רים בממשלה e-Gov. הפורומים התארחו היום (ה') בקמפוס אמדוקס ברעננה. פתח את האירוע פלי הנמר, נשיא ויזם אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"מחב"א", ציין אברהמי, "הוא גוף בבעלות גופי האקדמיה בישראל, שמספק למוסדות להשכלה גבוהה בארץ ולכל המגזר האקדמי, וכן לגופים ציבוריים, שירותים מגוונים, שכוללים: תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה". לדבריו, "מחב"א מתמקד ביצירת יתרון לגודל בעולמות ה-IT, עם רכש ותפעול אחודים. זאת, כדי להשיג גמישות, התייעלות, איגום משאבים, חיסכון כספי ושימור ידע – ולספק ערך משמעותי למוסדות להשכלה גבוהה".

"הענן כמענה לדרישות המחשוב של האקדמיה – דבר מורכב"

"יש להבין מהי אקדמיה כדי לקבל את מלוא המשמעות של המעבר שלה לענן", הסביר אברהמי. "אקדמיה משמעה מוסד לימוד, המנהלה שמאחור, שהיא בסדרי גודל של עיר חכמה עם מערכות מסורתיות רבות, וכן גופי מחקר. הענן כמענה לדרישות המחשוב של שלושת ההיבטים הוא דבר מורכב. לצד מענה לעולם המנהלה, הדורש לטפל במערכות רבות ו-ותיקות, אנחנו נותנים מענה לחוקרים. התשובה לכך בענן היא עם עננים 'רגילים', לצד פתרונות למחשוב עתיר ביצועים – שם אנחנו פועלים בשיתוף עם שני ארגונים בינלאומיים שיש להם מחשבי על ומאפשרים לחוקרים להריץ עליהם את נתוני המחקרים שלהם".

הוא סיים בציינו כי "אנחנו עובדים עם שתי הזכייניות של נימבוס, הענן הממשלתי – גוגל קלאוד ו-AWS. במקביל, בשל החופש האקדמי, אנחנו עובדים גם עם העננים של מיקרוסופט ואורקל. לא פשוט לעבוד עם ארבעה עננים שונים, אבל הפוטנציאל גדול".

עמי ותמי? עמ"י ורמ"י

רביד שמואלי, סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע ברשות מקרקעי ישראל, אמר כי "רמ"י היא הרשות הממשלתית המופקדת על ניהול מקרקעי הלאום – קרקעות המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל. מדובר ביותר מ-90% מהקרקע במדינה. היקף הפעילויות של הרשות עומד על עשרות מיליארדי שקלים בשנה".

"במסגרת תוכנית רמיטק", ציין, "החלפנו את מערכות הליבה, שהן בנות ארבעה עשורים, במערכת ליבה חדשה – SAP S/4 HANA. עוד שילבנו בה מערכת CRM, אתר אינטרנט משודרג, ואזורים אישיים ועסקיים מאובטחים, לקבלת מידע וביצוע פעולות". לדבריו, "תוכנית רמיטק 2030, שהיא ההמשך לתוכנית רמיטק, תומכת בחדשנות בהיבטים תהליכיים, טכנולוגיים ותרבותיים. עמודי התווך של רמיטק 2030 הם: פרויקטים ומיזמי AI שמשולבים בתהליכים העסקיים, חדשנות וטכנולוגיות חדשות; טיפול בנתונים; מעבר לענן הממשלתי נימבוס; והעמקה בתחומי הדיגיטל והמובייל".

רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור

שמואלי סיים באומרו כי "תהליך השינוי שעברנו הוא בעיקרו ב-און פרם, וכיוון שאנחנו מתמקדים בחדשנות, הכנסנו את הענן לתוכנית רמיטק 2030. הענן ישיא לנו ערך עסקי, ויביא לשיפור ההמשכיות העסקית ולחוויית משתמש טובה יותר. כך, על משקל עמי ותמי, יהיה לנו רמ"י לקרקע ועמ"י – ענן מקרקעי ישראל. נקפיד בענן על ערך עסקי, פונקציונליות, אבטחת מידע – ועלויות".

עוד השתתפו בפאנל: ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל; קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן; ואוהד קאופמן, מנהל מכירת פתרונות בחטיבת השירותים הטכנולוגיים באמדוקס.

המשך הדיווח מהמפגש – בשבוע הבא.