mySmart All-in-One: ביצועים ממוצעים עם תג מחיר גבוה

האם מערכת ההפעלה אנדרואיד (Android) יכולה לשמש כמערכת הפעלה שולחנית? הרי אי אפשר לקחת כבר ממנה את השליטה שלה כמעט בכל דבר אחר בשוק המיחשוב: בטאבלטים ובטלפונים חכמים. למעשה, לאט לאט היא משתלטת גם על שוק הטלוויזיות החכמות, ואפילו רואים יותר ויותר קונסולות משחק שמבוססות עליה, וכולם עם גישה לחנות האפליקציות Google Play. אז אם רוב העולם כבר מסתובב עם טלפונים וטאבלטים שמבוססים על אנדרואיד, והוא כבר רגיל אל מערכת ההפעלה הזו, אז למה לא להביא אותה גם אל השולחן?

ביצרנית המסכים AOC בטוחים שהתשובה לשאלה עמה פתחנו היא כן. בנוסף, כנראה, לקחו שם בחשבון שיש הרבה מאוד מערכות על שבב זולות יחסית על המדף, ולכן מדובר בנושא שקל ליישם אותו. הרי בגב של רוב המסכים לא חסר מקום למערכת על שבב כזו שדורשת מעט מאוד מקום.

התוצאה של ההבנה הזו, מבחינת החברה, היא mySmart All-in-One, מהמחשבים שתואמים להגדרה החדשה, שככל הנראה תתחיל להשתרש אם נרצה או לא, העונה לשם Android PC. למעשה מדובר בסדרה של שלושה מחשבים, שניים בגודל 21.5 אינץ' ואחד בגודל 23.6 אינץ' (דגם A2472PW4T). האחרון נבדק על ידינו כדי שנוכל לספק לכם תשובה בעצמנו.

וכך גם יצאנו לבדיקה, כשאנחנו מתעלמים לרגע מהשימוש הברור במסך כשזה שאמור להציג את מה שמשדר מחשב PC רגיל. בחרנו בבורר המצבים/כניסות את סביבת האנדרואיד, ומאותו רגע פשוט התייחסנו אליו כאל טאבלט גדול, עם מסך מגע שתומך בשתי נגיעות בו זמנית.

יש לציין שבכל פעם שבוחרים במקום באנדרואיד באחת מהכניסות הגרפיות של המסך, HDMI או RGB, מכבים למעשה את מכונת האנדרואיד שמאחור. בפעם הבאה שבוחרים את מצב האנדרואיד, 'הטאבלט' מופעל מחדש.

הדבר הראשון שהתברר הוא שרזולוציית HD מלאה, כלומר 1,920×1,080 פיקסלים, ב-23.6 אינץ' כבר לא ממש מספיקה כדי לספק תמונה איכותית באמת. בסרטים ובמשחקים זה פחות מורגש, אבל בעבודה מולו טקסט או בגלישה באינטרנט, אז באופן טבעי יושבים הרבה יותר קרוב למסך, רואים איך הפיקסלים מוגדלים משהו והתמונה לא חדה לחלוטין. מבחינת זוויות צפייה מורגש כי מדובר במסך IPS: הן טובות מאוד.הדבר השני הוא ההשפעה של הגודל בתפעול השוטף. המסך מגיב בדרך כלל היטב לכל נגיעה. אבל, לדוגמה, כשצופים בגלריה בתמונות ורוצים לעבור ביניהן, צריך לבצע גרירה ארוכה מאוד, וקצת חזקה, כדי לעבור בין התמונות. זו לא תקלה ולא בעיה טכנית, רק הגודל של המסך שדורש זאת. מתרגלים, עם זאת, לאחר זמן מה של שימוש.

אבל בעיה אחת קצת הכעיסה: המסך לא חוזר למצב תצוגה אופקי באופן אוטומטי לאחר הרצה של יישום שרץ דווקא לאורך. יישום 'רוחבי' אחד הושאר פעיל ברקע, והשתמשנו בו כדי לחזור למצב העבודה הנכון בכל פעם 'שנתקענו'. מצד שני, עם זווית הטיה של המסך שנעה בין 15 ל-57 מעלות, אפשר לשחק בקלות עם האצבעות, ואפילו הקלדות בוצעו די בקלות מבלי לגרום לידיים להתעייף.

המערכת על שבב עליה מבוסס המחשב היא ה-Tegra 3 T33 של Nvidia. רק להזכיר, מדובר בארכיטקטורת ה-Kal-El של Nvidia, במבנה של 4 ליבות + 1 המבוססות על טכנולוגיית ה-Cortex-A9 של ARM במהירות של עד 1.7 ג'יגה-הרץ. הליבה הבודדת עובדת בדרך כלל, ואילו ארבע הליבות נכנסות לעבודה, לפי הצורך, כשמוטלים על המערכת עומסים כבדים.

הוא מגיע עם 2 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה ועם 8 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון, אך מתוכם פנויים כ-5.38 ג'יגה-בייט בלבד לאחסון, וחבל. מהר מאוד זה נעלם אם מתקינים שתיים שלו שאפליקציות כבדות. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 4.2.2. אין מה לצפות לשיפורים לדעתנו, למרות שהגרסה המותקנת היא נקייה לחלוטין בלי תוספות משמעותיות היא אפליקציה בשם Setup Assistant שמאפשר להגדיר את המערכת מהתחלה ועד הסוף, כולל חיבור אתרנט' וכולל בחירת שפה וחיבור מקלדת.

בבסיס מדובר במערכת על שבב שמתאימה יותר לשנה שעברה, ובביצועים זה בדיוק מה שקיבלנו, וזה תוצאות נמוכות לעומת טאבלטים מהדור הנוכחי, וגם יחסי לדור הקודם. עם זאת, בעבודה היום יומית לא ממש תרגישו בבעיה בביצועים, אולי קצת במשחקים הכבדים יותר, והחדשים ביותר, עתירי הגרפיקה התלת-ממדית, וגם אז זה בא לידי ביטוי יותר באיטיות מסוימת שלא פוגמת לחלוטין בחוויית המשחק.

הבעיה של המחשב הזה היא בסופו של דבר תג המחיר שלו: 2,098 שקלים לפני מע"מ, והוא גבוה אפילו אם 'שוכחים' לרגע מהבעיות שלו. לדעתנו הכנה, כדי להצליח, הוא היה צריך לעלות הרבה פחות, וזאת למרות שבהשוואה למערכת מחשב מבוססת חלונות הוא זול יותר. כמו כן, אנדרואיד לא מוכנה עדיין לעבודה כמחשב שולחני, אלא אולי יותר כסביבת משחקים, אלא אם דרישות העבודה נמוכות כי אז אפשר להסתפק ב-Google Docs.