"רמת אמינות ובטיחות הרחפנים אינה היכן שהיינו רוצים שתהיה"

"רמת האמינות והבטיחות של הכלים לא נמצאת היכן שהיינו רוצים שתהיה. קיים פער טכנולוגי. זו הזדמנות של חברה טכנולוגית ישראלית לגשר על הפער, כך אמר איתי אור, מנכ"ל אריאל גארד הציג את מערכת הניווט לרחפנים וכלי טייס קטנים.

אור דיבר בכנס "אנשים ורחפנים", שהתקיים ביום ה' האחרון באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשים. את הכנס, הנערך זו הפעם השניה, הנחה רן קליינר, מנכ"ל עם הרוח.

לדבריו, "יכולות Sense and Avoid הן המפתח לטיסה מעבר לקו הראיה. ישנם שני מצבים – שיתופי ולא שיתופי. במצב השיתופי מתקיים שיתוף מידע בין כלים על בסיס מערכת בקרה שנקראת UTM (ר"ת Unmanned Traffic Management). עדיין אין סטנדרט בתחום שיאפשר לרחפן לבצע באופן אוטונומי משימות מורכבות בתווך אווירי צפוף".

המצב השני, אמר, "הוא התראה לא שיתופית – היכולת של כלי לשאת עליו חיישנים ולהתחמק ממכשולים שלא מדברים איתו – עצים, כבלי מתח וכו'".

"מבחינת חומרה, המעבדים יכולים להיות דומים לאלו שבטלפון הסלולרי מחברות כמו קוואלקום (Qulacomm), אינטל (Intel) או Nvidia".

אור הסביר כי "היום רוב הרחפנים משתמשים במצלמות אבל זה לא מספיק. נדרשת הוספת מכ"ם לייזר, מכ"ם רגיל וגם טכנולוגיות זולות יותר כגון אינפרה אדום או חיישנים אקוסטיים. אין מערכת הוליסטית שתכלול את כל המרכיבים האלה ביחד עם תוכנה שתשלב את כל הנתונים ביחד".

"הטכנולוגיה מבוססת על סט של אלגורימים שיודעים לקחת הרבה מידע שנאסף על ידי החיישנים במקביל, וכן ממפות חיצוניות, לעבד את המידע בצורה מהירה ולקבל החלטות כאשר כל העיבוד נעשה באורח אוטונומי.

עמית רגב, מנכ"ל משותף בפלייטרקס. צילום: ניב קנטור

עמית רגב, מנכ"ל משותף בפלייטרקס, הציג מערכת למשלוחים מבוססי רחפנים. "אחת הבעיות של רחפני משלוחים היא היכולת לשלוט בהם בלי מגבלת מרחק. השגנו זאת באמצעות בניית מערכת שליטה ובקרה כאפליקציה מהטלפון. בין ההמראה לנחיתה עוברת השליטה למפעילים בדרך, עד שהיא מגיעה לייעדה".

"בשנות ה-90 הלקוח היה מזמין מוצר בטלפון או בקטלוג, מתאם שילוח ואיסוף, ומקבל את החבילה אחרי שבוע. היום אפשר להזמין דרך הטלפון אבל השילוח עדיין נעשה באותם אמצעים ולוקח ימים עד שהמשלוח מגיע. שילוח מהיר הוא דבר יקר. הסיבה שהוא יקר – כי איסוף מיידי אינו ניתן לתכנון. רחפן יכול לשמש פתרון אידאלי".

"הרחפנים גמישים, מדויקים וכבר היום ניתן לבנות רחפנים המסוגלים לסחוב משקלים שמתאימים ל-90% מהמשלוחים – 2.5 קילו ופחות".

אורי אפק, מנכ"ל Dronomy. צילום: ניב קנטור

אורי אפק, מנכ"ל Dronomy, תיאר את המערכת של החברה המאפשרת מדידות מדויקות של התקדמות בנייה באמצעות רחפנים.

"עולם הבניה הוא תחום ענק בשווי של 10 טריליון דולר בשנה אבל הוא עדיין עולם מאוד ידני. הפרודוקטיביות של עובדי בניין לא השתנתה עשרות שנים. זה תחום שמחכה להרבה מהפכות טכנולוגיה ובין היתר גם בכל הקשור לפיקוח על תהליכי בנייה – תהליך מורכב המכיל הרבה שלבים ידניים".

לדברי אפק, "ההערכה היא שמדי שנה מתבזבזים שני טריליון דולר על עבודה חוזרת, דחיות, בעיות באיכות ובעיות בטיחות – שניתן לחסוך באמצעות שילוב של טכנולגיות דיגיטליות לעולם הבניה, תוך שימוש ברחפנים וחיישנים נוספים, וכן עיבוד המידע והנגשתו לעובדים בשטח".

"המערכת מאפשרת להשוות בין שתי סריקות של האתר ולהבליט את תוספות הבניה בין שני הצילומים. העלינו את המערכת לענן והפכנו את הבנת הנתונים מכלים של מהנדסים שמתמחים בתחום, לכלים שכל אחד יכול להשתמש בהם  בקלות. אנו הופכים את שיתוף המידע מטקסטואלי לוויזואלי, וגם המידע החזותי עובר תיעוד יחד עם כל שאר הנתונים".

גיל רבינוביץ', מנכ"ל אלפא בראון. צילום: ניב קנטור

גיל רבינוביץ', מנכ"ל החברה למחקרי שוק, אלפא בראון, דיבר על שימוש ברחפנים לחקלאות. "החקלאות בארצות הברית נמצאת בקושי מהותי. ישנה ירידה מתמשכת בהיקף ההכנסות ועליה בהוצאות – בעיקר כוח אדם, דלק וכדומה".

"משרד החקלאות מדווח על שנה רביעית ברצף של ירידה בהכנסות וברווחיות, דבר שמציב אתגר כלפי החקלאים המחפשים יעילות. הם ישתמשו ברחפן לחקלאות רק אם הוא ישפר להם את היעילות".

לדברי רבינוביץ', "ביצענו סקר נרחב בארצות הברית, קנדה ובריטניה. בדקנו כיצד עושים חקלאים שימוש ברחפנים ובאיזה שימוש, כמה מרוצים או לא מרוצים, ומה הם רוצים מרחפנים. מסתבר שרק 10% מהחקלאים בארצות הברית נחשפו לרחפנים".

"7% מהחוות בארצות הברית עושות שימוש ברחפנים מתוך כ-2.1 מיליון חוות, ובסך הכל מופעלים בתחום זה כ-150 אלף רחפנים. כ-40% מהם משמשים בתחום גידולי פירות, למעלה מ-40% לשליטה על עדרי בקר. שביעות הרצון בקרב המשתמשים סבירה, בעיקר בכל הקשור ליכולת שלהם לשלוט על מה שקורה בחווה, אבל רק אחוז קטן מהחקלאים מרוצים מהיכולת של הרחפנים לספק חקלאות מדויקת. הם עדיין לא מבינים לעומק את היכולות של הטכנולוגיה".

מחישוב שעשינו, מסביר רבינוביץ, "עולה גודל השוק כמעט שישה מיליארד דולר, בשילוב רכישות ותחזוקה. החקלאים צמאים להתייעלות ורואים ברחפנים כטכנולוגיה שיכולה לעזור להם, אבל הם רוצים לראות שידוך של היכולות לכדי מערכת אחת. לכן עצתנו למי שמפתח רחפנים לחקלאות – לספק פתרונות ארוזים, להתמקד במחיר, ולדאוג שרחפן יוכל לעשות יותר מדבר אחד".

עירא דביר, מנכ"ל Agrowing. צילום: ניב קנטור

עירא דביר, מנכ"ל Agrowing דיבר על איתור נגעים בצמחים, כדוגמת כימשון תפוחי האדמה באמצעות רחפנים. "זיהוי מוקדם של מחלות ומזיקים הוא קריטי. בארצות הברית עקב כך נגרם נזק של כ-40 מיליארד דולר בשנה. כרבע מגידולי תפוחי האדמה מושלכים לפח, וכן כמחצית מגידולי הכותנה. יש חשיבות לגילוי מהיר של הכימשון משום שברגע שהוא מתפשט הוא יכול לחסל שדה שלם בתוך ימים אחדים".

"בעבר נעשה שימוש בלווייני צילום, אבל זה לא איפשר גילוי כימשון ברגעיו הראשונים", אמר דביר. "הגיעו הרחפנים הראשונים שירדו מתחת לעננים, זיהו איזור עניין וזהו. היום שולחים את הרחפן לטיסה בגובה שלושה מטרים מעל הקרקע, רואים בפועל את העלים עם הכימשון, ואז אומרים לחקלאי בדיוק היכן לרסס".

"הקמנו מערכת Big Data", אמר דביר. "לכל גידול בעולם יש משהו כמו שמונה-עשרה מזיקים. אם יודעים את סוג הגידול, כשיוצאים למשימת סריקה אפשר לחפש את מספר המזיקים באופן אוטומטי. אנחנו צוברים את המאגר המולטיספקטרלי הגדול ביותר עד כה".

"שוק החישה מרחוק בחקלאות הוא אינסופי, ושיתופי פעולה בין חברות ישראליות החוברות ביחד יכולים לספק משהו גדול מסכום החלקים שלו, וניתן לתפוס נתח שוק גדול יותר".

איתי שטראוס, מנכ"ל איירסקורט. צילום: ניב קנטור

איתי שטראוס, מנכ"ל איירסקורט (Airscort) הציג מערכת המבוססת על תחנת עגינה המכילה שלושה רחפנים, ומשגרת רחפן כאשר רחפן אחר עומד לנחות כתוצאה מהתרוקנות הסוללה. בתוך העמדה הרחפנים מקבלים שירות הטענה והורדה של הנתונים, אבל מבחינת המפעיל כל הזמן יש רחפן באוויר, ליישומים כגון מעקב אחר בורחים מבתי כלא או כל דבר המצריך שהות רצופה.