סקירה: "הרזה" המעוצב, שמציע יכולות עבודה מבלי לוותר על הסוללה

משפחת מחשבי ה-Yoga של לנובו נחשבה מהרגע הראשון יוקרתית למדי. למרות שהיא משפחה שמיועדת לכאורה לשוק הצרכני, היא קסמה מאוד גם למנהלים ברמות שונות בזכות העיצוב האיכותי והיוקרתי שלה. אבל עם הזמן קרו לה שני דברים – מצד אחד היא "ירדה גם אל העם" עם סדרות מעט זולות יותר, ולאחרונה היא החלה לכלול גם מחשבים שאינם ניידים הפיכים, אלא "סטנדרטיים", שבהם המסך נפתח עד ל-180 מעלות ולא יותר.

לי באופן אישי עוד קצת קשה להבין למה החליטו על כך בחברה, במיוחד על הצעד השני, אבל ה-Yoga Slim 9i, בגירסת ה-2022 שלו, שהגיע אלי לסקירה, הוא מהסוג שמצויד במסך שלא עושה סיבוב מלא לאחור.

דבר אחד שאי אפשר לקחת ממנו, אחרי שכבר לקחו ממנו את סיבוב המסך, הוא את העיצוב המצוין של המחשב. המכסה מצופה בזכוכית והוא מרהיב עין, גם אם מדי פעם צריך לנקות אותו. השוליים של המסך, וגם של המחשב, מעוגלים מכל הכיוונים עם פסי אלומיניום, שמוסיפים הרבה מאוד למראה היוקרתי והדקיק שלו – עובי מרבי של 14.9 מ"מ, שהעניק לו את הכינוי "הרזה". הגוף המתכתי כולו ומשטח השליטה הענקי ממש מתחת למקלדת רק מוסיפים לאווירה, ובצבע שמוגדר על ידי החברה כ-Oatmea, זהו מחשב שתופס עיניים כשמניחים אותו על השולחן, והוא גם עבר את מבחני Evo של אינטל.

אבל זה לא רק מחשב יפה. אני קיבלתי אותו לבדיקה בתצורה שמבוססת על מעבד Core i5-1240P של אינטל, שמשולבות בו ארבע ליבות ביצועים במהירות מרבית של 4.4 גיגה-הרץ ו-8 ליבות יעילות במהירות מרבית של 3.3 גיגה-הרץ. יחד עם 15 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DD5-5600 מהיר במיוחד, אם כי מולחם ללוח, כך שלא ניתן להרחיב או להחליף אותו בכרטיס זיכרון, M.2 SSD בנפח 512 גיגה-בייט ועם ממשק PCIe 4.0, זהו מחשב שגם בא להציע יכולות עבודה מבלי לוותר על הסוללה.

בבדיקות השונות שעבר המחשב אכן התקבלו תוצאות יפות – מובן שלא מדובר בשיאי הביצועים, ולו רק בגלל שמדובר ב-Core i5, אבל עדיין מכובדות ביותר. זה כלל 1,321 במבחן הליבה האחת ו-9,416 נקודות במבחן ריבוי הליבות Cinebench R23, כשתוצאות אלו קיבלו חיזוק של 1,653 נקודות במבחן הליבה האחת ו-8,695 נקודות במבחן ריבוי הליבות ב-Geekbench 5. תוצאות הבדיקה של הרצת המחשב בנים עבודה אחד אפילו הפתיעו קצת לטובה בהשוואה למעבדי Core-i7 של אינטל מאותו דור 12.

זה מראה, שלמרות שמדובר במחשב דקיק, ולמרות שמדובר במעבד ממשפחת ה-P, הוא מביא ביצועים טובים למי שמחפש שימושים יומיומיים ורוצה שהם יפעלו באופן שוטף ונקי ללא שהיות מיותרות. העובדה שהוא לא ממש התחמם בהרצות הללו, שעליהן אני חוזר שוב ושוב בבדיקות, היא עוד נקודה לזכותו – כשיש לזכור, כמובן, שהבדיקה מתבצעת כשמחוון הביצועים מוצמד לצד של הביצועים המרביים ולא לכיוון האיזון או חיסכון מוגבר בסוללה. אם עובדים במצב מאוזן, כמו רוב האנשים שבכלל לא מזיזים את המחוון הזה לאחר רכישת מחשב, הביצועים מעט נמוכים יותר, אבל עדיין בהחלט מספקים.

מסך ה-14 אינץ' עצמו נהדר. הוא נפתח עד 180 מעלות והוא מבוסס על OLED, כשבדגם שקיבלתי הייתה רזולוציה של 2.8K, שיחד עם בהירות של 40 ניט, קצב רענון של 90 הרץ ותמיכה ב-DisplayHDR True Black 500 וב-Dolby Vision, הוא מספק חוויה לעיניים ומזכיר שהוא בעצם קודם כל מחשב מדיה. ארבעת הרמקולים המבוססים על טכנולוגיה של Bowers & Wilkins, שני וופרים של 3 ואט ו-2 טוויטרים בעוצמה של 2 ואט, משלימים את חוויית המדיה באיכות הקולית, גם אם לא בעוצמה גבוהה במיוחד.

אבל יופי וביצועים לא מבטיחים שלמות. המקלדת, אולי בגלל דקיקות הגוף, לא מתאימה למרבים להקליד. היא שטוחה מדי, ובהקלדה ממושכת קצות האצבעות יכולות עלולות לסבול מכאה. משטח העכבר, כאמור, גדול, אפילו יותר מדי, וציפיתי לתגובה קצת יותר חלקה. בנוסף, מעבר לכפתור ההדלקה והכיבוי וכפתור הכיבוי/הדלקה האוטומטי של המצלמה, למחשב יש רק שלוש יציאות USB-C. אמנם הן תומכות ב-Thunderbolt 4, שיכול להעביר עד 100 ואט להתקנים חיצוניים, אבל רק במשרדים מודרניים לחלוטין לא ירגישו בחוסר לפחות ביציאת HDMI, וגם אפשרות לכרטיסי זיכרון הייתה מתקבלת ביותר מברכה.

מי שדברים אלו לא נוגעים לו, או שיש לו, לדוגמה, תחנת עגינה שמבוססת על USB-C, לא יסבול בגלל זה. הוא כן ייהנה מהאפשרות להטעין את המחשב משני הצדדים. הסוללה עצמה מציעה נפח עבודה של 74WHr, שאמורה להספיק לעד 15 שעות צפייה בווידיאו. היא גם תומכת בטעינה מהירה וב-PD 3.0 – טכנולוגיה שמאפשרת טעינה מהירה. עם מטען ה-65 ואט שמגיע באריזה מספיקות 15 דקות של טעינה לשעתיים של עבודה.

המחיר סביר למדי למחשב יוקרתי, שגם שוקל מעט יחסית לגודל המסך שלו, עם 1.37 ק"ג, והוא עומד על כ-6,700 שקלים.