האם הדור הנוכחי, Redmi Note 13, מצליח לשמור על הגחלת?

במשך שנים רבות סדרת טלפוני הדגל של שיאומי לשוק הביניים, Redmi Note, הייתה הכוח המניע החזק של החברה. למרות שהיא השיקה תמיד טלפונים לאורך כל הגזרה – כשהפשוטים והזולים יותר משויכים למותג המשנה רדמי, והיקרים לסדרת ה-Mi וכיום לסדרת ה-Xiaomi עצמה – משפחת מכשירי ה-Note של רדמי הייתה זו שהביאה לה את דריכת הרגל החזקה במדינות רבות – ויש רבים שיספרו לכם שזה מה שהקנה לה אחיזה איתנה ויפה גם בשוק הישראלי.

סוד ההצלחה של סדרת Redmi Note היה מה שרוב השוק מחפש בטלפונים: תמורה טובה לכסף, גם אם זה אומר שצריך לוותר על כמה וכמה דברים, אבל מצד שני לקבל בתמורה כמה תכונות שמתאימות לרמה הגבוהה של שוק הטלפונים, אז זה לא רע בכלל בהתחשב בכך שהמחיר בדרך כלל נוח לכיס.

לאורך השנים שיאומי התחילה לראות תחרות במגזר השוק הזה מצד יצרניות טלפונים רבות, והיא עצמה קצת פגעה במעמד של טלפוני המשפחה הזו, עם יותר מדי מתגים ששלחה לשוק, ו-פוקו בראשם. האם הדור הנוכחי, Redmi Note 13 מצליח לשמור על הגחלת?

סקירה: Redmi Note 13 Pro Plus 

ובכן, קצת קשה לומר, מסיבה אחת מרכזית והיא ששוב שיאומי 'השתוללה'. הטלפון שנשלח לבדיקה, Redmi Note 13 Pro Plus הוא הכי חזק בדור הנוכחי, אבל מתחתיו יש עוד שלושה לפחות – ואני כותב לפחות כי בכל מדינה התצורות של הטלפונים במשפחה מעט שונות, בעיקר בהיבט של המעבדים, אבל גם במצלמות.

כך או כך מדובר אכן בטלפון שוק ביניים, ולו בגלל העובדה שהוא מצויד במעבד שמיועד לשוק הזה, Dimensity 7200 Ultra של מדיה-טק שמבטיח, כמובן, קישוריות 5G, כשמעבר לכך תומך המכשיר גם ב-eSim וגם ב-NFC, כך שהוא מוכן לשוק המודרני.

המסך של Redmi Note 13 Pro Plus הוא בגודל 6.67 אינץ' והוא מציע רזולוציה יפה של 1.5K, שפירושה הוא צפיפות גבוה יחסית של 446 פיקסלים/לאינץ' אשר מבטיחה איכות טובה וחדה, גם בזכות התמיכה ב-HDR10 וב-Dolby Vision. הפאנל הוא CrystalRes AMOLED, שמציע בנוסף קצב רענון דינמי של עד 120 הרץ וכן בהירות גבוהה במיוחד שיכולה להגיע ל-1,800 ניט, כדי שניתן יהיה להתמודד עם אור שמש.

גם הסוללה היא היבט טוב של הטלפון הזה. כמו מכשירים רבים אחרים בשוק היא מציעה נפח עבודה של 5,000mAh. אבל, לעומת מכשירים רבים בשוק הביניים, הטלפון הזה תומך בטעינה מהירה ויפה של 120 וואט. נכון שזה לא השיא בשוק, אבל במקרה של המכשיר הזה, המטען מגיע בקופסה – וספרו את זה לאלו שרוכשים טלפונים בכמה אלפי שקלים יותר. מה שיותר חשוב, במבחן שלי היא עברה בקלות את קו ה-18 שעות.

עוד נקודת מכר מצוינת למכשיר הזה היא המצלמה הראשית מאחור, מתוך שלוש מצלמות שבולטות היטב מהגוף, שעוביו מגיע ל-8.9 מ"מ עם משקל של 193 גרם. מדובר במצלמה עם חיישן בגודל מרשים של 200 מגה-פיקסל, עם מפתח צמצם של f/1.75, שמלווה במייצב תמונה אופטי וגם אלקטרוני. היא עובדת בטכנולוגיית PDAF, של איחוד פיקסלים קרובים, ובמקרה שלה 16 ל-1, כדי לספק תוצאות חדות מאוד ברזולוציה של 12.5 מגה-פיקסל. למרות שמדובר בטלפון שוק ביניים, התוצאות מרשימות ביותר באור יום, אבל גם בלילה כשהתאורה הרבה פחות טובה. לצידה יש מצלמת רוחב על סטנדרטית, עם חיישן 8 מגה-פיקסל, והמצלמה השלישית היא מצלמת מאקרו עם חיישן 2 מגה-פיקסל סטנדרטי לחלוטין. מלפנים יש למצלמת הסלפי, שנמצאת מתחת לחריר במעלה המסך, חיישן 16 מגה-פיקסל.

אחת האכזבות שלי מהמכשיר הייתה שהוא לא הגיע עם מערכת ההפעלה החדשה של שיאומי, HyperOS, אלא עדיין מבוסס על אנדרואיד 13, שמעליו הממשק המוכר MIUI בגרסתו ה-14. אבל הוא מגיע עם חיישן טביעות אצבע מתחת למסך, וכן עם רמקולים סטריאופוניים עוצמתיים למדי.

אכזבה אחרת כבר הייתה קשורה לכך שקיבלתי את המכשיר בצבע השחור שלו, בעוד שיש גרסה נהדרת עם גב המורכב משלושה צבעים בולטים שונים בגווני פסטל מאוד נעימים לעין. כן, אני יודע שזה קצת קטנוני, ובכל מקרה כמו כולם מיהרתי להצמיד לטלפון את כיסוי ההגנה האחורי.

הגרסה שקיבלתי לבדיקה, עם 12 גיגה-בייט זיכרון עבודה ועוד 512 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה, עולה כעת קצת יותר מ-1,900 שקלים (http://s.click.aliexpress.com/e/_olSTjcG) לפני מס, אבל יש הנחה של כמעט 200 שקלים והמשלוח הוא חינם – וכן, למרות שאליי הוא הגיע יחסית מהר, אסור לשכוח שיכולה להיות בעייתיות במשלוחים מסין.