המועצה להשכלה גבוהה

200 סטודנטים חדשים החלו את לימודיהם בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, אך דיקן הפקולטה למדעי המחשב מסביר כי המבחן האמיתי של ישראל הוא בשכבה העליונה: "אנחנו צריכים בוגרים עם יכולות מחקר ותארים מתקדמים, אין לנו סיכוי להתחרות במספרים של סין והודו" ● לדבריו, "ניתן לראות עליה בכמות ובאיכות הסטודנטים"

תופעת בריחת המוחות המתוקשרת מסתמנת כבעיה הפחות מדאיגה לאור נתוני המל"ג המצביעים על הידרדרות נוספת במספר הפונים ללימודי מתמטיקה ומדעים ● האוניברסיטאות נשארות מאחור, ההורים לא מעודדים – ומספר הבוגרים המוכשרים לדרישות שוק העבודה רק הולך ומצטמצם ● כיצד עוצרים את כדור השלג?

מספר בוגרי הלימודים האקדמיים לתואר ראשון במקצועות המדעיים לא חוצה את סף 10 אלף הבוגרים מדי שנתון - מחסור חמור שפוגע קשות בייצוא של ענף ההיי-טק, עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית ● המכללות האקדמיות מכשירות בוגרים רבים והחינוך הטכנולוגי של מערכת החינוך הולך ומשתפר, אולם המצב הקיים צריך להדאיג את קברניטי המשק

חרף העלייה בכמות הסטודנטים למתמטיקה, מדעי המחשב, מדעים פיזקליים והנדסה בשלוש השנים האחרונות – השוק משווע להון אנושי נוסף ● מסמך של ד"ר ניראון חשאי מהאוניברסיטה העברית קורא לישראל להגביר את ההשקעה בהשכלה גבוהה בתחומים הרלוונטיים, ולשפר את לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר כדי להחזיר את היתרון מול מדינות מתעוררות: "השמירה על שפע יחסי של כוח אדם מיומן היא קריטית לשימור מעמדה התחרותי של ישראל"

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בתשס"ח היוו הסטודנטים שלמדו בשנה א' את מקצועות מדעי הטבע והטכנולוגיה 12.7% מהשנתון ● לעומת זאת, בעקבות הקיצוצים, בשנת הלימודים הקרובה תימשך המגמה של הקפאת מספר הסטודנטים למקצועות אלה ● פרופסור רונן ברפמן, ראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון: "שמרנו על מספר התלמידים מהשנה שעברה. המגמה לא השתנתה בעקבות המיתון"