המכון הישראלי לדמוקרטיה

חוקרות מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טוענות שאיכוני השב"כ ואפליקציית המגן נכשלו - ובמקום זאת יש להשתמש ב-"אפליקציות מקומיות בקניונים, במקומות העבודה ובמוסדות הלימוד" ● האם הממשלה והכנסת יאמצו את ההמלצה?

הטכנולוגיה שהיא שת"פ של שתי הענקיות כבר אומצה בעשרות מדינות, ומאפשרת איתור קרבה בין חולים לבריאים בהתבסס על יכולות בלוטות' לא פולשניות או מפרות פרטיות ● מדוע בישראל לא מוכנים לעשות בה שימוש, בנוסף על כלי איתור המגע של השב"כ?

"דו"ח המבקר הוא קריאת השכמה למקבלי ההחלטות, שחיים בקונספציה שגויה בנוגע לעוצמת הפגיעה בפרטיות ולרוחב ההסמכה באיכוני השב"כ", אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ● לדבריה, "ההמלצה למצוא חלופות לאיכונים רפה במקרה הטוב ומנותקת במקרה הרע"

מליאת הכנסת אישרה אמש (ד') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק ● 58 ח"כים תמכו - לעומת 38 שהתנגדו ● ההיתר שניתן בחוק יהיה תקף למשך שלושה שבועות ונועד לסייע למשרד הבריאות במאבק נגד התפשטותו המחודשת של נגיף קורונה

למרות הירידה במספר החולים בקורונה, הממשלה מקדמת חוק שיאפשר להמשיך את המעקב של השב"כ אחרי אזרחים ● מומחים, ובהם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, טוענים שמדובר בצעד מרחיק לכת, שיש לעצור אותו

בסוף השבוע פורסם בטק-קראנץ', כי חוקר האבטחה בוב דיאצ'נקו גילה באינטרנט את אחת ממערכות מעקב המגעים של NSO, בלא הגנה ובלא סיסמה, כך שכל אחד יכול לגשת אליה ● NSO: "פיתחנו בהצלחה מערכת חדשנית וייחודית לטובת מקבלי ההחלטות הממשלתיים, מבלי לפגוע בפרטיות... כל הספקולציות על המערכת אינן נכונות"

חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה בתגובה לדו''ח של מבקר המדינה על המאגרים הביומטריים במשרד התחבורה: "לאור הממצאים – ראוי למחוק את המאגר מחר בבוקר" ● "יש לתקן את חוק הגנת הפרטיות המיושן מ-1981, שאינו כולל הגדרה למונח 'מידע ביומטרי'"

הקורונה הגדירה כנראה מחדש את המושג של פרטיות ושל החוקים במדינה דמוקרטית ● החברה האזרחית חייבת לעמוד על המשמר ולהקפיד, שהשימוש בטכנולוגיה, שהיא תוצר של אומת החדשנות, לא יתהפך עלינו ויחבר אותנו עם מדינות שאף אחד לא היה רוצה לחיות בהן