האקרים

"פרסום מאגר מספרי האשראי היה רק יריית הפתיחה מצד אויב חדש של ישראל - קבוצת האקרים פרו-פלסטינית גדולה, מאורגנת ומיומנת", מסרו אנשי מגלן טכנולוגיות הגנת מידע ● במסגרת המבצע, אומרים במגלן, פורסם בנק מטרות סייבר ישראליות לפגיעה ויש עדויות לפריצה בחלק מהן ● להערכתם, השלב השני במתקפה יגיע לשיאו בפברואר 2012

כשיתפזר העשן סביב פרשיית החשיפה של פרטי כרטיסי האשראי, יפורסמו הלקחים וישתנו הרגולציות, חשוב מאוד יהיה להימנע מאפקט ה-ש"ג, במסגרתו יאשימו רק את המנמ"ר ואו את מנהל אבטחת המידע ● במקום לחפש את ההאקר ולנסות להפנות אצבע מאשימה, עדיף להשקיע את המאמצים בהגנה טובה יותר ובמדיניות נכונה יותר של אבטחה, בכדי להקשות על עבודתו של ההאקר הבא

בין הנתונים האישיים שנחשפו, נכללים 19,000 כתובות דואר עם הסיומת mil של צבא ארה"ב, ביניהן כתובות של 173 חיילים או קצינים המשרתים באפגניסטן ו-170 נוספים המשרתים בעיראק ● כמו כן, נחשפו פרטיהם של 221 קציני צבא בריטיים ו-242 עובדי נאט"ו ● על פי הגארדיאן הבריטי, לא ניתן לקבוע את מידת הסיכון הביטחוני הנשקף בשל הפריצה ופרסום הפרטים האישיים הללו

"המאגר הביומטרי הוא הפתרון היחיד שיכול לתת לתושבי ישראל שקט וביטחון שזהותם לא תיגנב", אמר קמני ● לדבריו, "כל ישראלי שטס לארה"ב נותן טביעות אצבע וצילום פנים ביומטרי - לא שמענו עדיין על אף ישראלי שנמנע מכך"

"בעידן הטכנולוגי הנוכחי, לתוקפים יש יתרון מובנה ראשוני ניכר. לפיכך, המאמץ בהגנה גדול יותר ממאמץ תקיפה טיפוסי", אמר ויסמן - המשמש גם כיו"ר הפורום הישראלי לאבטחת מידע, בראיון לאנשים ומחשבים, בעקבות פרשת הדליפה של פרטי כרטיסי האשראי, שהוסיפה להתפתח במהלך סוף השבוע ● בערב יום ה' נחשפו פרטים אודות כ-11 אלף כרטיסים, המצטרפים ל-15 אלף שנחשפו כמה ימים קודם לכן ● סגן שר החוץ, דני איילון: "כל פגיעה במרחב הקיברנטי של ישראל, היא הפרת ריבונות השקולה לפעולת טרור ויש להתייחס אליה ככזו"

אותם אתרים שנפרצו השבוע מהווים ככל הנראה את החוליה החלשה בשרשרת, שקורצת לפורצים ● אם להסתמך על מומחי אבטחה שרואיינו בעקבות המקרה, ההאקרים האלמונים מסעודיה לא היו צריכים לעבוד קשה ● חשוב לזכור שאבטחה אינה רק כלים וחומות, אלא עניין של מודעות ● אם תחום הקניות באינטרנט יקבל תדמית לא בטוחה, השקעות של מיליונים עלולות לרדת לטמיון

"לשמחתנו, ברמת לאומי קארד לא נגרם לנו כל נזק. לכל היותר בוצעה עסקה אחת בהונאה", אמר רשף, סמנכ"ל מערכות המידע בלאומי קארד, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים ● "נוצרו עומסים אדירים על מרכזי השירות שלנו, אבל הצלחנו להתגבר על העומס", ציין, "טיפלנו בעשרות אלפי פניות" ● בהתייחסו לטענות שנשמעו מצד החברות שאתריהן נפרצו, לפיהן האתרים שלהם אושרו לעבודה על ידי חברות כרטיסי האשראי, אמר רשף, כי "אף לא אחת מהחברות הללו לא עובדת עם לאומי קארד

במסגרת תהליך הסריקה של צ'קמרקס, טוען כל מפתח את קוד המקור שלו למנוע הסריקה, אשר מדווח על פרצות האבטחה השונות היכולות לשמש האקרים ● מתי סימן, המייסד והמנהל הטכנולוגי של צ'קמרקס: "לצערי, מניסיון עם מאות לקוחות בארץ ובעולם, רוב יישומי הרשת חשופים וניתנים לחדירה"