השב"כ

חוקרות מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טוענות שאיכוני השב"כ ואפליקציית המגן נכשלו - ובמקום זאת יש להשתמש ב-"אפליקציות מקומיות בקניונים, במקומות העבודה ובמוסדות הלימוד" ● האם הממשלה והכנסת יאמצו את ההמלצה?

הטכנולוגיה שהיא שת"פ של שתי הענקיות כבר אומצה בעשרות מדינות, ומאפשרת איתור קרבה בין חולים לבריאים בהתבסס על יכולות בלוטות' לא פולשניות או מפרות פרטיות ● מדוע בישראל לא מוכנים לעשות בה שימוש, בנוסף על כלי איתור המגע של השב"כ?

"דו"ח המבקר הוא קריאת השכמה למקבלי ההחלטות, שחיים בקונספציה שגויה בנוגע לעוצמת הפגיעה בפרטיות ולרוחב ההסמכה באיכוני השב"כ", אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ● לדבריה, "ההמלצה למצוא חלופות לאיכונים רפה במקרה הטוב ומנותקת במקרה הרע"

"לשב"כ לא הייתה יכולת לספק איכונים ברזולוציה הנדרשת – מה שהשפיע על אפקטיביות פעילותו ועל המספר הגדול יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד שלא לצורך", קבע המבקר ● הוא קרא "לפתח כלים דיגיטליים חלופיים לאיכון השב"כ"

"מנענו מנע 40,546 חולים חדשים, 860 מקרי תחלואה קשים ו-304 מקרי תמותה", נמסר מהשב"כ בתגובה לדו"ח שפרסם היום (ב') מבקר המדינה, בו ביקר את האיכונים של הארגון בתקופת הקורונה ● כמו כן, ציין הארגון, "ביצענו שיפורים ודיוקים משמעותיים, שהורידו את מספר הנדרשים בבידוד"

"המדינה דורשת, בנוגע לפרטיות, סטנדרט אחד מהאזרחים ואחר מעצמה", כך אומר עו"ד חיים רביה, שיחד עם פרופ' מיכאל בירנהק הקים את פרטיות ישראל ● בעמותה חברים אנשי אקדמיה, משפט וטכנולוגיה בעלי שם, ומטרתה להיות שומרת הסף של הפרטיות ההולכת ונרמסת במדינה

סינאל פיתחה אפליקציה שמאפשרת לעקוב אחרי המבודדים – "בלי לפגוע בפרטיותם ובלי לייצר תחושת האח הגדול", אמר משנה וממלא מקום מנכ"ל החברה, ארז בוגנים ● היא פנתה לממשלה כבר פעמיים, אולם עדיין לא קיבלה תשובה

בחוות דעת שהגישה לצוות השרים הייעודי קוראת הרשות להשתמש באפליקציית המגן 2.0, שלדבריה היא יעילה לאיתור נשאי קורונה, אולם פוגעת פחות בפרטיות של האזרחים