חוק הגנת הפרטיות

חוק הגנת הפרטיות הישראלי נועד להגן על המידע הנאגר אצל גופים שונים, אך אינו יורד לפרטים באשר לרמת האיכות הנדרשת, ובפועל, משאיר את הפרשנות לארגון, אך האם באמת קיימת הבנה ברורה של מה צריך לבדוק?

הקידמה הטכנולוגית חיונית לצמיחה של ארגונים בשוק, אך מביאה איתה לא מעט סיכונים, בטח בתקופת מלחמה ● אז מה זה Shadow IT, ואיך ניתן להתמודד איתו?

בתקופה שבה אתגרי העידן הדיגיטלי ואיומי הסייבר גוברים, הכנסת אישרה תיקון מקיף לחוק, הקובע לראשונה סנקציות משמעותיות בגין פגיעה בפרטיות ● שר המשפטים יריב לוין: "העדכון מתחייב על רקע המציאות הנוכחית"

28 סוכנויות ביטוח בישראל עברו באחרונה פיקוח רוחב של הרשות, וזו סיכמה את ממצאיה וקבעה כי רמת העמידה של הנבדקות בהוראות חוק הגנת הפרטיות "עומדת ברף הבינוני-גבוה" ● מה בכל זאת דרש ודורש תיקון?

כך עולה מפיקוח רוחב של הרשות להגנת הפרטיות על 40 חברות סיעוד בישראל ● האכיפה כנגד חברות הסיעוד שלא עמדו בהוראות החוק ולא תיקנו באופן מיידי את הליקויים כנדרש, תהיה מחמירה יותר

הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי בניגוד לחוק, המפלגות לא פעלו לאבטחה מספקת של המידע בפרשת דליפת הנתונים של 6.5 מיליון בעלי זכות בחירה מאפליקציית אלקטור לפני הבחירות לכנסת הקודמת

דו''ח שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות בעקבות פיקוח רוחב שערכה, בראשונה, בקרב כלל המפלגות שהתמודדו בבחירות הכלליות לכנסת ה-23, מעיד על ליקויים במרבית המפלגות בטיפול ובאבטחת מאגרי מידע רגישים שברשותן