חוק המו"פ

טיוטת החוק שפורסמה אתמול, המסדירה באופן רשמי את מעבר רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע, מעלה שוב את השאלה: מדוע הממשלה נרתעת מלהקים משרד לענייני היי-טק?

לאחר שהצעת הטיוטה הקודמת עוררה ביקורת בענף מחשש לפגיעה ברשות, הצעת החוק הנוכחית שומרת על מסגרת הפעילות של הרשות כגוף סטטוטורי, והופכת אותה לגוף מייעץ ומיישם מדיניות הממשלה בכל מה שקשור לענף ההיי-טק

מטרת החוק היא לחזק את הבורסה ולהקל על הסטארט-אפים לגייס כספים בישראל ולהתפתח בה

התיקון לחוק המו"פ, שהתקבל בכנסת, נותן עדיפות ברורה לצפון ולדרום בכל מה שקשור להשקעות של המדינה בטכנולוגיות והיי-טק ● וגם: תחום הפינטק צובר תאוצה - ולחברות הישראליות יש הרבה מה להציע בעניין

ההישג המשמעותי ביותר הוא התיקון לחוק המו"פ, שקובע לראשונה תקרה לגובה ההחזרים אותם תדרוש המדינה מחברות שקיבלו מענקים מהמדען הראשי ונמכרו לגורמים זרים או הונפקו בבורסה ● הישג נוסף היה בתיקון לחוק האנג'לים, לפיו השקעה של יחיד בחברה עתירת מו"פ, ישראלית, בהיקף של עד 5 מיליון שקלים ניתנת לניכוי על פני שלוש שנות מס ● החוק השלישי הוא תיקון לחוק עידוד השקעות המכיר לראשונה בהון אנושי כהוצאה מוכרת לצורך השקעה ● כל החוקים אושרו עם ההסתייגויות שהגישה השדולה למען התעשיות עתירות הידע בראשות ח"כ רוברט אילטוב

בדיון הקודם קבע ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שההצבעות בנושא יהיו בכפוף להסכמות בדבר סעיפי החוק בין משרד האוצר לח"כ אילטוב, יו"ר השדולה בכנסת לקידום תעשיית ההיי-טק ● הדיונים בין שני הצדדים לא הגיעו לכלל סיום ועל כן שלח יו"ר הוועדה את הצדדים להמשך דיון