יצחק בן ישראל
המולמו"פ מתריעה: ששית מבוגרי מדעי המחשב נשארים בחו"ל שנים אחרי תום הלימודים
המדובר בנתונים הגבוהים פי שלושה מהממוצע של כלל האקדמאים הישראלים ששהו בחו"ל לפחות שלוש שנים - כך על פי הסקירה שערכה הלמ"ס עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ● השוהה המצוי: רווק, צעיר, בעל תואר שלישי במתמטיקה או מדעי המחשב ● השיעור הגבוה ביותר של השוהים הוא מקרב בוגרי מכון ויצמן למדע (17.8%) ולאחריו הטכניון (9%) ● פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה: "אני מאמין שבשנים הקרובות נתחיל לראות ירידה בשיעור הישראלים האקדמאיים השוהים בחו"ל"
ד"ר אביתר מתניה, המטה הקיברנטי: "שוק הסייבר מגלגל 100 מיליארד ד' בשנה; זו הזדמנות כלכלית"
"יש לנו נקודת זינוק טובה, כי יש פה את ההון האנושי", אמר מתניה בוועידת ישראל לעסקים ● אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת: "תוכניות הסייבר במדען הראשי מקבלות עדיפות בגלל הפוטנציאל שלהן" ● פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ: "צריך בישראל 'כיפת ברזל' בסייבר" ● ד"ר אורנה ברי, EMC: "אף פעם לא נהיה מוכנים לאיום הסייבר, כי התחכום הזה עוקף את מה שכבר קיים" ● תא"ל אילה חכים: "אנו מאמצים גישה פרואקטיבית"
פרופ' יצחק בן ישראל: "ללא אתיקה, המחשבים עלולים לדחוק את בני האדם מהעולם"
"הטכנולוגיות כולן כבר בידינו; מה יכול לקרות אם כולן יבשילו? המסקנה די עגומה", אמר פרופ' בן ישראל, יושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ● הוא מנה 10 טכנולוגיות ומגמות שונות בעולם המיחשוב, בהן מזעור המחשבים, אלגוריתמים שלומדים מניסיון וההשלכה של הדרוויניזם לעולם זה ● לדבריו, "חיבור כלל המגמות והטכנולוגיות יחדיו עלול לגרום לבעיות"
פרופ' יצחק בן ישראל: "השוק בארץ קטן; איך התעשייה בישראל תוכל למכור את מוצריה בתחום הסייבר גם בחו"ל?"
הוא ציטט דו"ח שדירג את ישראל במקום השלישי ברשימת המגינות הפעילות במרחב הקיברנטי ואמר, כי "אם האקדמיה, התעשייה והביטחון לא מרוויחים מזה, לא בטוח שנישאר במקום השלישי בעוד כמה שנים, ואפילו לא במקום החמישי", אמר פרופ' בן ישראל, יושב ראש המועצה הלאומית למו"פ ● לדבריו, יש לישראל יתרון יחסי בהגנה נגד מתקפות סייבר והנושא נמצא בטיפול המדינה מזה כ-20 שנים
דרושה: "כיפת ברזל" לסייבר שיגן על העורף
בעוד שהגופים הלאומיים וכוחות הביטחון מגנים על עצמם מפני מתקפות סייבר, הסקטור העסקי והאזרחים מן השורה, נותרים ללא הגנה ● נכון הוא שאף רשות לאומית לא יכולה להחליף את המנהלים האחראיים על המגזר העסקי, אבל מאחר וחלק מהארגונים הפרטיים במשק מספקים שירותים שהם חיוניים להמשך החיים התקינים בעורף, יש מקום להתערבות ממשלתית ברמת הנחיות, תקנות ובקרה
אלוף (מיל') יצחק בן ישראל: "אין בסייבר 'כיפות ברזל'; אנחנו מוגנים אך יש נקודות תורפה"
"הסייבר דומה לטרור במובן זה שקשה להרתיע את התוקפים", אמר פרופ' בן ישראל ברב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים ● הוא חשף שהסינים הם אלה שתקפו את מערך ה-IT של RSA בפעילות שכללה תקיפות קטנות ובלתי מורגשות ובוצעה במשך חמש שנים ● "המיחשוב משתלט על חיינו ולכן צריך להרחיב את ההגנה על המרחב האזרחי כולו", אמר
ח"כ מאיר שטרית: "מתקפות קיברנטיות עלולות להסב נזק משמעותי לביטחון המדינה"
"המתקפות יסבו נזק לכלכלה, לביטחון ולהיבטים נוספים - הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך", אמר ח"כ שטרית, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון שעסק בהיערכות המדינה לטרור קיברנטי ● הוועדה קראה לממשלה לאמץ את המסקנות של הוועדה העליונה למדע ולטכנולוגיה בראשות פרופ' יצחק בן ישראל, שהמליצה על הקמת מטה סייבר לאומי כפוף לראש הממשלה בעלות של 100 מיליון שקלים
אופיר זילביגר, SECOZ: "ההחלטה על הקמת מטה קיברנטי לאומי – ראויה והכרחית, אך מאוחרת"
"הקמת גוף שכזה בישראל יותר מהגיונית, כיוון שישראל חשופה לאיומים רבים ומגוונים, אולם ניתן היה להקים אותו בעבר", אמר זילביגר, מנכ"ל החברה, בתגובה להחלטה להקים מטה קיברנטי לאומי ● המטה יוקם בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, על פי המלצות ועדה שמינה נתניהו, ומטרתו היא להרחיב את יכולות המדינה להגן על עצמה מפני מתקפות קיברנטיות על התשתיות הלאומיות הקריטיות שלה ● לדברי זילביגר, על המטה "לשלב בין יוזמות פרטיות בתחום בארץ למטה המקביל שהוקם בארצות הברית"
