ערבים

מיטל גוטמן מחברת הייעוץ והמחקר מק'ינזי היא בעלת ניסיון רב בטיפול בנושא הגיוון וההכלה בחברה ● היא מסבירה לאנשים ומחשבים איך הופכים את מילות הבאזזז האלה למעשים, ובעיקר למה זה חשוב - ותורם לשורת הרווח

"הסכום של 800 מיליון שקלים להגדלת חלקה של החברה הערבית בהיי-טק הוא בסיס טוב להתחיל את יישום התוכניות הרלוונטיות לצמצום הפערים", אומרים סאמי סעדי ורביטל דואק, מנכ"לים משותפים בארגון צופן

התוכנית לייבוא עובדים זרים להיי-טק לא טובה ולא ישימה: הם לא יסתפקו בשכר נמוך מזה של עמיתיהם הישראלים ועלולים לבוא על חשבון העסקת עובדים עם פוטנציאל לא ממומש, כגון החרדים והערבים ● מומלץ לשרה פרקש הכהן לאפסן אותה ולהתמקד בפתרונות שבאמת יועילו לענף

עם מגורים בכפר בדואי בנגב, חברה מסורתית והגזענות שבה נתקלה, עמדו בפני סוזן וכילי הרבה מכשולים להשתלבות בהיי-טק ● אלא שבזכות כישורים, כוח רצון ובוטקאמפ של עמותת תפוח, היא הצליחה לעבור אותם, ומעודדת בנות בדואיות אחרות לעשות זאת

התוכנית החמש שנתית לקידום החברה הערבית בהיי-טק הישראלי יכולה לקדם את הנושא, אבל היא לא מספיקה, משום שהיא לא עוסקת במעסיקים ● עליהם ועל המדינה לשלב ידיים ולעשות עוד להשגת היעד הטבעי וההכרחי הזה

התוכנית היא לחמש שנים, בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים, ובמסגרתה יוקמו שני מרכזי מו"פ, 30 מרכזי טכנולוגיה ומוזיאון מדע, ויושקו משאבים רבים בחינוך רלוונטי בחברה הערבית ● מדובר בחלק מתוכנית החומש הכלכלית לחברה הערבית

דיון שנערך היום (ב') בוועדה לענייני החברה הערבית של הכנסת עסק בחסמים שמייצרים את הפערים שקיימים בין החברות הערבית והיהודית בישראל בתחומי החדשנות והחינוך ● שיעורי בית לממשלה החדשה

הנתון ירד מ-2.1% ב-2018 ל-1.9% ב-2020 - כך עולה מנתונים של רשות החדשנות ומרכז המחקר והמידע של הכנסת ● זאת, למרות תוכנית חומש של הממשלה להגברת התעסוקה של ערבים במשק בכלל ובהיי-טק בפרט, שהתקבלה ב-2016