בנק ישראל
הושלם פרויקט שדרוג והרחבת תשתיות גישה מרחוק בבנק ישראל
ממערכת מצומצמת ששירתה מספר קטן של עובדים, הבנק שדרג למערכת היפר אחודה (HCI) של נוטניקס, המאפשרת ליותר מ-1,000 עובדים להתחבר מרחוק בו זמנית ● עלות הפרויקט מוערכת במיליוני שקלים בודדים
בנק ישראל השיק 'דשבורד' כלכלי באתר האינטרנט שלו
ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת טכנולוגיית המידע: "הדשבורד שמונגש היום לציבור הוא ידידותי טכנולוגית, ומאפשר לבעלי העניין השונים לעשות בו שימוש נרחב ומושכל", זאת לצורך הגברת השקיפות והיעילות הכלכלית במשק
הנגיד מרגיע: "צפויה האטה בהיי-טק – אבל לא כמו במשבר הדוט.קום"
"הסיבות לכך הן ביזור ענפי רחב, הכנסות, נזילות ונגישות אשראי שיש לחברות ההיי-טק בישראל", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
מחקר של בנק ישראל: שליש מהישראלים ישתמשו בשקל דיגיטלי
עם זאת, מהמחקר עולה שרוב הישראלים - 51% - לא בטוחים שיעשו זאת ● נתונים נוספים: רק 10% מהישראלים משלמים באפליקציות תשלומים ו-43% משתמשים בהן להעברת כספים לחברים
הסרת החסמים למעבר של הבנקים לענן – יישור קו עם השטח
ההחלטה של בנק ישראל להקל על המערכת הבנקאית את הרגולציה במעבר לענן באה קצת מאוחר, אבל לא מאוחר מדי ● מה היא אומרת והאם היא אמנם תביא להתייעלות בבנקים?
"הממשלה מבינה שהיא לא יכולה לעמוד במקום בנושאי המחשוב"
"אנחנו מבינים שכל העולם הולך לענן, שלענן יש יכולות שלא קיימות באון-פרמיס ושיש בקלאוד יתרונות גם לממשלה", אמר יוגב שמני, מנהל מימשל זמין
האם מהפכת הפינטק והבנקאות הפתוחה מצליחה בישראל?
חברות הפינטק מציעות שירותים שהיו נחלתם הבלעדית של הבנקים, ורפורמת הבנקאות הפתוחה יצאה לדרך ● האם הן נותנות את אותותיהן או שמתנהלות לאט? ● כנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים ידון בנושא
עליית מחירי הדיור, או: ההיי-טק כבובת וודו
בנק ישראל טוען שעובדי ההיי-טק, ששכרם עלה השנה, תרמו רבות לעליית מחירי הדיור, בעיקר בתל אביב ● נראה שנסחפו שם לנטייה הפופולרית להאשים את ההיי-טק בחוליי המשק הישראלי – דבר לא נכון, שצריך להיפסק במהרה