פריפריה
היי-טק לפריפריה: כסף זה לא הכול
הדיבורים על הצורך בהשקעה בהיי-טק בפריפריה טובים, ויש גם מעשים, אבל ללא השקעה בבעיות היסוד של האזורים המרוחקים המטרה לא תושג
הממשלה השקיעה מאות מיליונים בהעסקה בהיי-טק בפריפריה; היבול דל מאוד
600 מיליון שקלים ניתנו כמענק לחמש חברות - במיוחד לצורך כך, אולם עד כה נקלטו 180 עובדים בלבד ● ועדת הכלכלה ניהלה היום (ב') דיון בנושא וקראה לאוצר ולמבקר המדינה לחקור מדוע התוכנית נכשלה
מושב הקיץ: מה הח"כים צריכים לעשות לטובת ההיי-טק?
התשובה: בעיקר לפקח ולוודא שהממשלה פועלת לפתרון הבעיות של הענף, ולדאוג לכך שהמשבר הפוליטי לא יתקע את הטיפול הזה ● אלה הסוגיות שעומדות על הפרק
הפריפריה במרכז? רק 9% ממיזמי היי-טק נמצאים בדרום ובצפון
בדיון בכנסת עלה שרשות החדשנות לא מכירה תוכנית לפיתוח הפריפריה, שעל פי החלטת הממשלה היא חלק ממנה, ושגם התקציבים המעטים שכבר מופנים להיי-טק באזורים שאינם מרכז הארץ הולכים בעיקר לבאר שבע ולחיפה
לא רק תל אביב: חברות היי-טק שבחרו לפעול בפריפריה
תל אביב והשרון הם אמנם המוקד של ההיי-טק הישראלי, אבל יש חברות שבחרו להקים את הפעילות שלהן גם, או רק, באופקים, קריית שמונה, בנימינה ובעוד מקומות שאינם במרכז הארץ ● למה דווקא שם ומהם היתרונות בכך?
"ייקחו הרבה שנים לצמצם את הפערים הדיגיטליים שיצרה הקורונה"
אורנית בן ישר אופטימית, אבל גם מבינה שכדי שהעתיד החברתי-טכנולוגי בארץ יהיה ורוד יותר יש הרבה מה לעשות ● והיא עושה זאת בעמותת מחשבה טובה, שאותה היא מנהלת מזה שבע שנים ● בראיון לאנשים ומחשבים היא מספרת על פעילות העמותה, וכיצד הקורונה השפיעה על הפערים הדיגיטליים
המשבר – הזדמנות של חברות ההיי-טק ליצור שינוי חברתי
צ'רצ'יל אמר: "לעולם אל תבזבז משבר טוב" – ומשבר הקורונה מוכיח שהוא צדק, כי הוא מביא אתו הזדמנות פז להיי-טק הישראלי לעשות שינוי חברתי ולהגיע לטאלנטים מהפריפריה הגיאוגרפית ומהחברה הערבית ● כדאי לחברות לנצל את המצב לצמצום פערים
תשתית התקשורת כמנוע לצמצום הפער הדיגיטלי
תקשורת מהירה יכולה לאפשר לאנשים לעבור לפריפריה ולהמשיך לעשות מבתיהם את העבודה שהם עושים כיום מהמשרד במרכז ● פריסת התשתית צולעת, אבל הקורונה פותחת הזדמנויות שיש לקוות ששר ומנכ"לית משרד התקשורת החדשים ייקחו בשתי ידיים