לקראת עידן האפליקציות הארגוניות בעולם הניידות העסקית – מה עושים כדי לא להיות מופתעים

עידן הניידות העסקית מרתק אותנו בכל פעם מחדש, האתגרים שהוא מייצר מחייבים אותנו לחשיבה מחודשת בכל מה שהכרנו עד כה בפן המיחשובי – הארגוני.

האירועים הכרוכים בניידות עסקית מתרחשים במהירות יחסית, וזה עוד מאפיין של תקופתנו – הרצון לקבל הכל – כאן ועכשיו. ארגונים נוטים בדרך כלל ללמוד על סמך הניסיון ולהקיש לגבי העתיד לבוא. בעידן ה-Mobility, קצב האירועים הטכנולוגיים כה מהיר, והארגונים לא מצליחים להיערך אליהם.

הפעם אני מבקש להציג את עידן האפליקציות הארגוניות. ולא בכדי, בארץ עוד לא נכנסנו ממש לעניין, אבל בארצות הברית וגם באירופה, הגל הנרחב של אימוץ תהליכים עסקיים באמצעות הניידות העסקית מתרחב ומאומץ כמעט בכל תחום. אנו יודעים כי אנחנו מגיבים לקורה בארה"ב בפיגור של כשנה, מה שיכול לנבא שלקראת סוף שנה זו – ובעיקר במחצית שנת 2014, ה-'באזז' יהיה פיתוח אפליקציות לתמיכה בתהליכים פנים ארגוניים על גבי המכשירים החכמים, והדרישה תהיה עסקית. הסיבה: הצורך של ארגונים להתייעל, לשנות תהליכים עסקיים ולהראות תדמית של חדשנות.

ההיערכות לעידן האפליקציות חייבת להיות בשתי רמות: הרמה הראשונית היא קביעת האסטרטגיה הארגונית לתחום הניידות העסקית. ארגונים רבים מוותרים על כך ונגררים לתוך פיתוחים שאינם מביאים בחשבון את כל המשמעויות הארגוניות, ועל ידי כך נותנים פתרון קצר מועד במחיר יקר, בתקופה של צמצום משאבים ברבים מהארגונים. בין מרכיבי האסטרטגיה, חייבים לכלול התייחסות לאפליקציות הארגוניות והבנה שמדובר כאן על סוג שונה של פיתוח.

מנמ"רים לא תמיד מבינים שהמעבר ל'ענן', הפיתוח האג'ילי ויישומי ה-Big Data, הופכים 'באזז' למשהו מהותי בתהליך קבלת ההחלטות האסטרטגי. באופן פרדוקסאלי, למערכות המידע בארגון יש עכשיו מתחרה בתהליך קבלת ההחלטות – גישת ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device). האסטרטגיה הארגונית תתייחס לגישה זו, ותחייב חשיבה חדשה על אופן הפיתוח של היישומים למובייל, כמו גם על ניהול כל חיי המוצר של היישום (SDLC).

הרמה השנייה הינה הטאקטית – קביעת סדרי העדיפויות באימוץ הניידות העסקית, בחירת פתרונות ויצירת תוכניות עבודה אפקטיביות. למשל, החלטה על שימוש בפלטפורמה לכתיבת יישומים הינה נגזרת של אסטרטגיה ארגונית של בחירת מכשירים, כמו גם בחירה של אפליקציות אל מול יישומי רשת, שהיא החלטה הנובעת מאופן הניידות (והגיאוגרפיה שלה). מי שנזקק למידע או עבודה על יישום במקומות ללא קליטת רשת, לא יוכל לעבור לשימוש ביישומי רשת בלבד. לכאורה, שאלות פשוטות.

אך אם נצלול לתוך סוג של דיון טאקטי מעין זה, האם אפשר לפתח יישומים ללא מערכת תומכת בתחום אבטחת המידע?  ללא ניהול המדיניות הארגונית בתחום אבטחת המידע? ניטור המכשירים, הפצת תוכן ואפליקציות? התשובה היא, כנראה שלא. לא רק משום שמערכות ה-EMM  (ר"ת Enterprise Mobility Management ) וה-MDM (ר"ת Mobile Device Management) מאפשרות לנו פיתוח פשוט יותר של יישומים ארגוניים, אלא משום שאי קיומם של מערכות אלו, יהפוך את פיתוח האפליקציות למורכב, ייצור כאוס גדול ובעיקר יביא לעלייה משמעותית בהוצאות התמיכה. אך כל זה הינו רק חלק מהדיון, נושאי ה-QA, התמיכה, הפרטיות ודומיהם, מחייבים דיון מעמיק ביחידת מערכות המידע הארגוניות ואף ברמת הנהלת הארגון.

עידן האפליקציות בפתחנו, בעוד כשנה נצטרך להתמודד עם האתגרים שבאופן טבעי ערוץ הניידות יציב לנו. מוטב שארגונים יכנסו בתקופה זו לדיונים מעמיקים הנוגעים לאסטרטגיה הנדרשת לאימוץ הניידות העסקית בארגון ולקבוע תוכנית עבודה סדורה, המבוססת על האסטרטגיה שנקבעה. על סמך אלו ניתן יהיה לתקצב את הפעילויות הנדרשות ולהתחיל בקליטה מעשית של הטכנולוגיות והתהליכים העסקיים הנדרשים.

שורה תחתונה: מנמ"ר שלא יקפיד על הסדר הנכון, ימצא עצמו שואל את השאלות הקשות לאחר שכבר הוצבה לפתחו אפליקציה. בתהליך נכון, ניתן ליישם כבר עתה את מערכות הניהול, שליטה ובקרה לתמיכה במדיניות הארגונית בתחומי הניידות העסקית, ורק לאחר מכן להטמיע את תצורות הפיתוח הנדרשות על מנת לתת מענה לדרישות הארגוניות. באופן כזה, בעוד שנה, אתה – המנמ"ר, לא תופתע.