שעון מתוחכם זה לא בדיוק מיחשוב לביש
מי שעוקב אחרי מעללי הכתיבה שלי יודע שאני אוהב לבדוק מקרוב את הדברים החדשים האלה שנקראים גאדג'טים ● למרות זאת, יסלחו לי כל היצרניות הגדולות שאני מעז לצאת מול מכרה הזהב הפוטנציאלי הבא אבל מי צריך להוציא 1,499 שקלים על שעון שמעבר לשעה מראה לי הודעות מהטלפון שלי? ● אני רוצה מאוד מיחשוב לביש אבל לא מוכן להסתפק במשהו שמראה לי את השעה ועוד כמה צלמיות
אי אפשר לטעות בי: אני מאוד אוהב חפיצים – כן, גאדג'טים בעברית. מי שעוקב אחרי מעללי הכתיבה שלי, באנשים ומחשבים וגם במקומות אחרים, יודע שאני אוהב לבדוק ולמשש מקרוב את הדברים החדשים האלה, הגדולים והקטנים, שמעשירים יותר או פחות את חיינו. פעם היו פשוט קוראים לי "גיק", אבל "גיק" היום זה "אין", וגאדג'טים למחשב, לטלפון החכם ולטאבלט, הם אחד הדברים החמים ביותר בתעשייה, והם מפרנסים היטב כמה וכמה חברות בעולם. ועוד כמה…
מצד שני, טכנולוגיות – לוקח לי קצת זמן לאמץ. עברתי מתקליטים לתקליטורים שכבר ממש לא הייתה ברירה. רכשתי את הטלפון הסלולארי הראשון שלי, אם אני לא טועה זה היה ה-2110 של נוקיה (Nokia), הרבה אחרי שלרוב המכריע של חברי ומכרי כבר היה מכשיר. גם המעבר לדור הטלפונים החכמים עם המגע נגרר ונגרר, עד שגם אני לא יכולתי יותר להתנגד. אפילו מחשב נייד לקח לי די הרבה זמן לרכוש. כבר הבנתם את התמונה: אוהב מאוד טכנולוגיה, לא ממהר לאמץ. תג המחיר בדרך כלל הוא הגורם המרתיע ביותר.
אבל לפעמים אני מוותר לחלוטין. תקופת הנטבוקים חלפה אצלי מבלי כל רצון להושיט את היד לכיס. גם הפסקתי לשדרג את המחשב הנייח שלי בכל שנה כפי שהייתי רגיל. ההפרשים בין ההחלפות גדלו באופן משמעותי. אני עדיין מצליח להתנגד לטאבלטים, אבל החומה תישבר ככל הנראה בקרוב לקראת יום ההולדת של בתי. בנוסף, אני בטוח שאני עומד לוותר על השיגעון הבא שעומד לנחות עלינו במלוא עוזו בשנה הקרובה: שעונים חכמים.
אני מקווה שיסלחו לי כל היצרניות הגדולות שאני מעז לצאת מול מכרה הזהב הפוטנציאלי הבא שלהן: אבל מי צריך את זה בדיוק? מי צריך, לדוגמה, להוציא 1,499 שקלים, "במחיר מבצע", על שעון שמעבר לשעה מראה לי הודעות מהטלפון שלי? רגע, ואיפה בדיוק נמצא הטלפון שלי, אם לא במרחק של כמה סנטימטרים מהיד? אני בדרך כלל מניח את הטלפון, אם לא בתיק או במרחק של נגיעה ממני על השולחן, בכיס השמאלי של המכנסיים. כשאני אקבל מייל אני כנראה אשמע זאת היטב גם ככה. בשביל זה אני צריך שעון חכם?
כמו רבים אחרים, אני כבר כמעט ולא מסתובב עם שעון על היד. התרגלתי לבדוק מה השעה בטלפון החכם שלי. כך או כך, בשבילי שעון תמיד היה שעון – מכשיר שמראה מה השעה. זו גם הסיבה שתמיד העדפתי שעון אנלוגי על פני שעון דיגיטלי. גם בימים בהם היה באופנה להסתובב עם שעון מחשב מפלסטיק על הזרוע – השעון החכם של פעם – וזה היה ממש מזמן, לא התפתיתי להחליף. רק מדי פעם הייתי לוקח שעון מחשב כדי לשחק במשחק המספרים בו היה צריך ללחוץ במהירות על מספרי המחשב כדי למחוק את המספרים הנכונים שמופיעים על המסך, והכל במהירות הולכת וגוברת.
אני מסתכל על התופעה שהולכת ומתגבשת. אני רואה איך כל היצרניות הגדולות נגררות לעניין, ותוהה ביני ובין עצמי – ועכשיו גם מול שבעת קוראי: האם החברות לא מחפשות בכוח משהו אופנתי חדש? האם הן מרגישות שהטאבלטים מיצו את עצמם מבחינת שולי ההכנסה והן מחפשות איזה משהו נוצץ, מבריק ומושך שיכול להכניס להן הרבה כסף במהירות?
התשובה היא כן. זה קשור לדעתי לשוק הטלפונים החכמים והטאבלטים. יותר ויותר יצרניות מציעות כיום פתרונות איכותיים למדי במחירים נמוכים למדי. בכל יום אנחנו שומעים על עוד חברה סינית שמשווקת תחת שמה טלפונים איכותיים מאוד, על פניו, במחירים שמתחילים להיגרר למטה. יותר ויותר חברות במזרח אסיה מייצרות מכשירים זולים שכל מי שחפץ יכול להדביק עליהם מדבקה עם השם שלו. במקביל, אנחנו שומעים ששוק הטאבלטים מתנפח מסביב ומכוון עצמו לגודל מסך של 7 אינץ', ומדלדל את הדרישה למסכים גדולים יותר. ממוצע המחיר ליחידה הולך ויורד בהתמדה, והיצרניות מחפשות משהו "גיקי" חדש שידליק את כולם, כי כולם רוצים להיות "גיקים".
אני רוצה מאוד מיחשוב לביש. הייתי מוכן לשלם היטב לטלפון חכם מעוצב, דק וקליל, שיישב על הזרוע שלי כשארצה בכך, כמו שעון גדול מאוד. אבל להסתפק במשהו שמראה לי את השעה ועוד כמה צלמיות התראה של כמה יישומים? ממש לא.
תגדירו את התחום הזה כחפיץ. יש מספיק אנשים בעולמנו שמוכנים לשלם הרבה כסף עבור צעצועים יקרים. אבל אל תספרו לי שזו המגמה הבאה של עולם המיחשוב. וגם אם כן, אני מוותר. לפחות בינתיים.
תגובות
(0)