מהם האתגרים בהטמעת מערכות מובייל בארגונים?

"המובייל הוא אחד הכוכבים הזוהרים של עולם המחשוב של ימינו, יחד עם האינטרנט של הדברים, הקוד הפתוח ועוד. כמו כן, הוא בין ארבע המגמות הגדולות בעולם זה, יחד עם הענן, הרשתות החברתיות והתפוצצות המידע. למעשה, הוא הסמן הימני ביניהן. ככזה, הוא יוצר אתגרים רבים לארגונים, בפרט בהטמעת מערכות מובייל ובפיתוח אפליקציות לתחום", כך אמר דורון יצחקי, מנהל משאבי התשתיות והשירות באגף המחשוב של שירותי בריאות כללית.

יצחקי דיבר במפגש של פורום CTO מבית אנשים ומחשבים שעסק בנושא. המפגש התקיים אתמול (ג') ב-yes Planet בראשון לציון.

לדבריו, "המגמות הגדולות בעולם המחשוב גורמות ל-'הצטרכנות' (Consumization) של ה-IT. אם בעבר הארגון הכתיב ללקוחות איך לעבוד, כיום הם מכתיבים לו איך לעבוד. הלקוחות הם אלה שקונים, למשל, את הסמארטפון, מחליטים באיזו מערכת הפעלה הם ישתמשו והארגון צריך לתמוך בכולן. כמו כן, כמות החיבורים בידי המשתמשים, כלומר: מספר המכשירים שיש לכל משתמש, גדלה בצורה משמעותית".

תתי מגמות בעולם המובייל הארגוני

הוא מנה כמה תתי מגמות של מגמת המובייל, שמשפיעות בצורה ניכרת על ארגונים. הראשונה היא מגמה שמדברים עליה כבר כמה וכמה שנים – ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device), עובדים שמביאים את המכשיר שלהם למקום העבודה, ועושים בו גם שימוש פרטי וגם שימוש לצרכי הארגון. "המגמה הזו מתחזקת והארגונים לא יכולים להתמודד עם קצב השינויים הטכנולוגיים ברמת מכשירי הקצה. לכן, יותר ויותר רווחת הגישה שלפיה העובד יקנה איזה מכשיר שהוא רוצה והארגון יתמוך בו", ציין. תתי מגמות נוספות הן, לדברי יצחקי, "מעבר לממשק טבעי ואינטואיטיבי; מסכים גמישים – דבר שקיים אבל עדיין לא רווחי; סמארטפון היברידי, שמתחבר גם לדסקטופ; הטלפון החכם כארנק אלקטרוני; ומחשוב לביש".

יצחקי דיבר על EMM (ר"ת Enterprise Mobility Management – ניהול מובייל בארגונים) ו-RMAD (ר"ת Rapid Mobile Apps Development – פיתוח מהיר של אפליקציות מובייל), וציין כמה כלים ופתרונות רלוונטיים לתחום, בהם כלים לגישה לאחזור ולעדכון נתונים – לטפסים ולמערכות BI; אמולציה – כלים לשימור הלוגיקה העסקית שקיימת באפליקציות Windows והצגתן על מכשיר המובייל; לקיחת אפליקציות קיימות והוספה להן של יישומי מובייל, כגון מצלמה ושירותי מיקום; פתרונות ליישומי ענן והתאמת אתרי רשת למובייל; פיתוח בדוט.נט והתאמה למערכות הפעלה סלולריות; וחבילות תוכנה של יצרנים כגון סאפ (SAP) ופריוריטי (Priority), עבור היישומים שלהם.

הוא ציין בהקשר זה את הנעשה בארגונו – שירותי בריאות כללית. "ב-2009 התחלנו לפתח אפליקציית מובייל ל-iOS והיא הושקה ב-2010. ב-2011 התחלנו לפתח בג'אווה (Java) אפליקציית אנדרואיד (Android) והשקנו אותה ב-2012. לאחר מכן פיתחנו אפליקציה היברידית, שעובדת גם על אנדרואיד וגם על iOS. כיום אנחנו משתמשים במוצר הקוד הפתוח קורדובה, שמתאים לכל הפלטפורמות הניידות ובאמצעות API’s יודע להנגיש את היכולת הביצועית של האפליקציה לרמת המכשיר הבודד. הפיתוח באמצעותו מניב החזר השקעה מצוין, אפליקציות שמתאימות לכל המכשירים ועם זמן הגעה קצר לשוק".