משרד התקשורת: "אם העתירה נגד מכרז דור 5 תתקבל – הצמיחה במשק תיפגע"

משרד התקשרות השיב אתמול (יום א') לעתירה מינהלית שהגישו בתחילת החודש חברות התקשורת סלקום, גולן טלקום ואקספון לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לתת צו ביניים ולהקפיא את הליך מכרז דור 5 ולבטל אותו, ולחלופין להורות על תיקון תנאי המכרז. המדינה טוענת, כי דין הבקשה לצו ביניים להידחות "הן משום שסיכויי העתירה קלושים ביותר והן משום שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים באופן מובהק".

בעתירתן בתחילת החודש טענו חברות התקשורת כי המשרד השתמש במכרז דרמטי ורגיש זה ב"שיטת מכרז חדשה ומורכבת, המכונה 'מכרז שעון קומבינטורי'… אשר אינו מתאים לתנאי המשק בישראל – ועשויה לפגוע באורח קשה ביותר בעקרון השוויון והתחרות ולהוביל לתוצאות אבסורדיות של ממש". החברות טענו, כי "המכרז מאפשר תוצאה פוגענית ובלתי סבירה בעליל, שבה מציע ההצעה הגבוהה ביותר במכרז משלם בסופו של יום את המחיר הזול ביותר, ואילו דווקא מי שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר ישלם את המחיר הגבוה ביותר. אם לא די בכך, תוצאה סבירה ביותר של המכרז היא ששני מציעים ישלמו עבור אותו ממכר בדיוק המוצע למכירה על ידי המדינה, מחירים שונים בפערים של אלפי אחוזים. כך, ייתכן לדוגמה, כי בגין אותו ממכר ממש ישלם אחד המתחרים 1 מיליון שקל ואילו האחר ישלם כ-100 מיליון שקל. תנאי המכרז מעודדים מתחרים פוגעניים ושימוש בתכסיסנות פסולה. מכרז מסוג זה הוא פסול מיסודו ופגיעתו הקשה והחמורה בעותרות – אשר מבקשות להגיש את הצעתן בתום לב, בהוגנות ובהגינות – כבר בשלבים מוקדמים אלה של הגשת ההצעות, מצדיקה מתן צו ביניים".

בתגובתה, הנפרסת על פני 48 עמודים, מסבירה המדינה כיצד נבנה המכרז, וכי התרחיש של תוצאות פוגעניות  "הוא תרחיש קצה בלתי סביר באופן חריג, שמבטא התנהגות לא רציונאלית של המציעים המתוארים בו.

"מטרת המכרז דנן אינה השאת התמורה המקסימלית למדינה מתשלום דמי הרישיון של חברות הסלולר, אלא קידום והאצת פיתוח רשתות התקשורת לרווחת כלל הציבור", וכי "המכרז נבנה באופן כזה שיעודד את משתתפות המכרז להפנות את משאביהן לטובת השקעה בתשתיותיהן לפיתוח הדור ה-5 בישראל… ועדת המכרזים בחרה את המודל המכרזי לאחר ששקלה ודנה בכובד ראש – באמצעות צוות משנה כלכלי ומומחה לתורת המשחקים מטעמה – במספר מודלים מכרזיים, ובחנה איזה מודל מגשים בצורה הטובה ביותר את מטרות המכרז", ולאחר סקירת כל האפשרויות, "המודל המרכזי שבחרה הוא המודל הראוי, הסביר והנכון ביותר לשימוש במכרז, ובהתאם, הוועדה אינה מוצאת לנכון לשנותו".

עוד טוענת המדינה כי, מסמך העקרונות של המכרז פורסם כבר בדצמבר 2018, ופנייתן של החברת העותרות נעשתה "בדקה ה-90", "והתנהלות זו מצביעה כל כך שמטרת העותרות לעכב את הליכי המכרז ככל הניתן, וייתכן שאף לנסות להפחית את התחרות במכרז מטעמיהן שלהן, ודי לחכימא ברמיזא".

המדינה מסבירה בתגובתה, כי "עיכוב בלתי מוצדק של המכרז יוביל לפגיעה בצמיחה הכלכלית של המשק וברווחת תושבי ישראל. העיכוב יגרום לנזק שייגרם למדינה במישרין ובעקיפין כתוצאה מהעדר רשתות תקשורת מתקדמות, שיפגעו בצמיחת התוצר, בהשקעות הון מגורמי חוץ ובפיתוח תעשיות בענף ההיי-טק".