מי יוציא אותנו מהר יותר מהפקקים, משרד התקשורת או משרד התחבורה?

כך פתח יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, יעקב מרגי; את ישיבת הוועדה, שעסקה בשיפור ופיתוח תשתיות התקשורת בתחום האינטרנט והסלולר, ואמר, כי הוועדה דורשת יעדי פריסה ברורים ומימון ביניים ורשת ביטחון של האוצר לקרן הפריסה בפריפריה ● שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל: "אנחנו בפיגור של עשור וחצי אחרי העולם"; קרא להקים צוות משימה לקידום פריסת הסיבים, בפיקוח ועדת הכלכלה

בדיון בוועדת הכלכלה. מימין, יו"ר הוועדה, ח"כ יקב מרגי, ושר התקשורת, ח"כ יועז הנדל. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, קיימה היום ישיבה שעסקה בשיפור ופיתוח תשתיות התקשורת בתחום האינטרנט והסלולר. הישיבה התקיימה, בין היתר, על רקע משבר הקורונה, שהוביל את המשק לעבודה מהבית והגביר את השימוש ברשת. היו"ר מרגי פתח ואמר, כי הדיון היום פותח את התחרות בין משרד התקשורת לבין משרד התחבורה – מי יוציא אותנו מהר יותר מהפקקים?

שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל, אמר, כי הקורונה חשפה את הפער בניהול התשתיות, והוסיף כי פריסה מלאה של תשתיות מתקדמות שווה למדינה תוספת של 10 מיליארד שקל לתל"ג. לדבריו, אנחנו בפיגור של עשור וחצי אחרי העולם, והעומס על התשתיות יוצר פקק. באשר לפריסת הסיבים הוא הסביר, כי כוונת המשרד לשחרר חסמים ולאפשר פריסה מהירה, שלא תשאיר אף יישוב מאחור ותשמור על התחרות. עוד אמר השר, כי הקרן הממשלתית שיממנו החברות לצורך עידוד פריסה בפריפריה תפעל קודם כל לפרוס את תשתית הסיבים בגבולות. "בשנה הראשונה והשנייה לפעולתה אני מעריך שכל אזורי הגבולות ייפרסו", אמר. השר הנדל התייחס גם לדור החמישי בסלולר, ואמר כי המשרד יבצע הסברה משמעותית. הוא הוסיף כי בעוד שבועיים יתקיים מכרז הדור החמישי.

היו"ר מרגי התייחס לקרן ואמר, כי האוצר צריך לתת מימון ביניים לקרן, כדי להתחיל בפריסה כבר מהשנה הראשונה לתוכנית ולא להמתין עד שיצטברו בה כספים. הוא הסביר, כי בצורה זו האוצר לא מממן, אלא רק מעמיד רשת ביטחון לתחילת עבודה בשנים הראשונות. השר הנדל אמר בתגובה, כי "איפה שאחרים רואים סיבים אני רואה ערכים, קו הסיבים הוא קו הגבול ולא רק קו המחרשה". הוא אף קרא להקים צוות משימה ייעודי שירכז את עבודת הממשלה, בפיקוח של הכנסת.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, ציינה כי ישראל נמצאת בתחתית הנגישות לרשתות הסיבים ביחס לעולם, ובתחתית הרשימה של מדינות העולם מבחינת מהירות הגלישה הסלולרית. היא הסבירה את מתווה הפריסה החדש שהמשרד מתכוון לקדם, ואמרה, כי הקרן תגבה 0.5% מההכנסות של חברות התקשורת שהכנסתן מעל 10 מיליון שקל בשנה, ותפעל עד שנגיע לפריסה מלאה של רשת הסיבים במדינה. היא העריכה, כי בקרן יצטברו כ-90 מיליון שקל בשנה וכי הפריסה תימשך כעשור, אך ההתקדמות הגדולה תהיה כבר בשנתיים הראשונות.

נציג משרד האוצר, עמרי בן חורין, הצטרף לעמדת משרד התקשורת ואמר, כי חובת הפריסה האוניברסלית לא עבדה. לדבריו, הפריסה בפריפריה תתחיל כבר בשנה הבאה, במקביל לתחילת הפריסה של בזק. היו"ר מרגי שב והזהיר ממצב שבו הפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית, לא תחובר. בן חורין השיבה, כי המתווה יאפשר לשר לקבוע סדרי עדיפות בפריסה, והזכירה כי המתווה נועד להביא לפריסה מלאה.

היו"ר מרגי סיכם ואמר, כי הוועדה מציינת לחיוב את ההיערכות של משרד התקשורת לפריסת רשת הסיבים, ורשמה בפניה את הודעת השר על הקמת צוות משימה ייעודי ופיקוח של ועדת הכלכלה להסרת חסמים. עוד הוא הוסיף, כי "חברי הוועדה הביעו חשש מפריסת תשתית הסיבים ביישובים שבהם הכדאיות הכלכלית נמוכה, על אף המימון של הקרן, והוועדה מבקשת לקבוע בעניין זה יעדי פריסה ברורים וחובת דיווח חצי שנתית לוועדה. עוד מבקשת הוועדה ממשרד האוצר להעמיד רשת ביטחון למימון ביניים לקרן".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים