משרד התקשורת דורש מהחברות נתונים על לקוחות – "לשיפור השירות"

משרד התקשורת פרסם שלשום (א') שימוע, שבמסגרתו הוא דורש נתונים חודשיים מכל בעלי הרישיונות בענף זה, כולל חברות טלוויזיה רב ערוצית וספקי גישה לאינטרנט. במשרד טוענים כי המטרה היא ליצור בסיס נתונים לטובת חקר השוק ושיפור השירות, בעוד שגורמים בענף יוצאים נגד המהלך בחריפות ואומרים שמדובר בחדירה גסה לפרטיות.

לדברי המשרד, "המידע נועד לאפשר מעקב אחר רמת התחרות בתת-השווקים השונים, תוך ביצוע ניתוחים אודות דפוסי צריכת המנויים וזיהוי מגמות ושינויים, לרבות מהלכים אנטי-תחרותיים הדורשים את מעורבות המשרד".

"המידע המבוקש במסגרת דרישת המידע", מוסיף המשרד, "הינו ברמת הלקוח, וכולל פירוט החבילה הנצרכת על ידו, לרבות תאריך ההצטרפות לחבילה ותעריפיה, וכן פירוט נוסף הנוגע לכל אחד מהשירותים אותם צורך הלקוח מהחברה (כגון פירוט לגבי מהירויות הגלישה, מספר דקות השיחה, היקף שימוש בדטה ועוד)".

נציין, כי אם בוחנים את הגיליון האלקטרוני שנשלח לחברות במסגרת השימוע, הוא אמנם אינו דורש את ציון שמות המנויים, אבל חלקים גדולים מן המידע המבוקש כוללים מידע אישי פרטי, כמו פירוט של יותר מ-100 שדות מידע מבוקשים, לרבות סמל היישוב, הרחוב, הבית, הכניסה והדירה של כל מנוי, וברור לכל, כי מידע מעין זה הוא "קשר ישיר" לזיהוי שמי של הלקוח.

ממשרד התקשורת נמסר, כי "דרישת המידע המדוברת נמצאת בהליך שימוע, והמשרד פתוח לקבל את תגובות הציבור והחברות לנושא. יש לציין, כי המשרד נמצא בעיצומו של פרויקט להקמת מערכות, שיאחדו את כלל דרישות המידע, מהלך שצפוי לקצר ולפשט את תהליכי העבודה של החברות והמשרד לטובת כלל הציבור. המהלך נועד להבטיח שמירה והגנה על הצרכנים בכל הקשור לאיכות תשתיות התקשורת, רמת התחרות והמחירים בשוק, מניעת אפליה בין מנויים ועוד.
מדי שנה המשרד מטפל במאות פניות ציבור הנוגעות לסוגיות צרכניות מסוגים אלה, וביתר שאת בתקופת הקורונה, שבה תשתיות התקשורת הפכו קריטיות ליכולת לנהל שגרת חיים מרחוק – לימודים, עבודה ועוד. היעדר המידע הרלוונטי פוגע ביכולת המשרד להבטיח, כי האינטרס הציבורי נשמר. בהיבטי הגנת הפרטיות נדגיש, כי הנתונים המבוקשים אינם חושפים את זהות המשתמש ויאובטחו כנדרש".

"דרישה חריגה וחסרת תקדים באופיה ובהיקפה"

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ וממייסדי עמותת פרטיות ישראל, הגיב בחריפות לבקשת המידע ואמר, כי "הדרישה של המשרד חריגה וחסרת תקדים באופיה ובהיקפה. המדינה מבקשת מידע על כל אזרחי המדינה, שעוסק בהרגלים האינטימיים שלנו, כגון היקף שעות הצפייה בטלוויזיה, היקף השימוש החודשי בדטה בחבילות גלישה, מספר דקות שיחה (כולל לחו"ל), פירוט מדויק של השירותים שהצרכן רוכש מחברת התקשורת ועוד, ואת המידע הזה המדינה מבקשת כמידע מזוהה. זהו מידע אישי, שחלים עליו דיני הגנת הפרטיות, והוא מצוי בליבת ההגנה של הדינים האלה. המדינה מוציאה שימוע, שדורש מידע חושפני ביותר וחסר תקדים, ולא יעלה על הדעת שכעת צריכים כל הגופים – חברות מסחריות וגופי החברה האזרחית – לטרוח ולהתנגד למסור אותו". הוא מצביע, בין השאר, על העובדה שהשימוע פורסם בעת שאין מי שממלא את תפקיד שר התקשורת במשרה מלאה, והמערכת הפוליטית הממונה מצויה בתקופת בחירות הדורשת את תשומת לבה.

ומוסיף רביה: "איזה עוד רגולטור בעולם מעלה על דעתו לבקש מידעים מעין אלה על אזרחי מדינתו? האם ייתכן כי יבוצע מהלך מעין זה מבלי לבקש כלל את הסכמת הלקוחות של חברות התקשורת, שהפעולה תיכפה עליהם, מפני שהם אינם יכולים לבחור לא להשתמש בטלפון סלולרי?"

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ וממייסדי עמותת פרטיות ישראל. צילום: תומר יעקובסון צילום: תומר יעקובסון

"יש לראות את הדרישה על רקע כל מה שקורה בישראל בתחום הפרטיות", מציין רביה. "עד כה המדינה פוגעת בפרטיות מטעמים של ביטחון, מניעת טרור או מלחמה במגיפה, וכעת לפתע צצים גם שיקולים של תחרות, שבשמם רומסים את הזכות לפרטיות. מעולם לא התקיים פער כה דרמטי בין הגדרת הפרטיות כזכות חוקתית ובין המעשים שהמדינה עושה נגדה בכל רגע שעולה רצון מלפניה".

לדברי משרד התקשורת, שלפיהם הנתונים המבוקשים אינם חושפים את זהות המשתמש ויאובטחו כנדרש, מתייחס רביה במילים "תוצאה אומללה ביותר". הוא ציין שלא ניכר כי ניתנה מחשבה לזכות לפרטיות, ואם יקבעו זאת כמדיניות, אין ספק שהמהלך יותקף וגם ייכשל".