אפליקציה סייעה להתגבר על המחסור בעובדי חקלאות בתחילת המלחמה

עם פרוץ המלחמה, עובדי חקלאות רבים מתאילנד עזבו את הארץ. זאת, הן על רקע עצם המלחמה והן על רקע העובדה שכמה עשרות עובדים תאילנדים נחטפו על ידי החמאס ב-7 באוקטובר (רובם כבר שוחררו). הדבר גרם לכך שחקלאים רבים נשארו ללא ידיים עובדות. מרים גרון, מנהלת פרויקטים טכנולוגיים בכירה ברשות האוכלוסין וההגירה, ורונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק, דיברו בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב'), על פתרון חלקי שנמצא לבעיה – בדמות אפליקציה.

הוובינר עסק ב-Low Code / No Code, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי קניג, "עזרנו לעובדי רשות האוכלוסין לטפל בעובדים שנשארו, לשנע אותם לעבודה במקום ובענף לפי בחירתם ולפי צרכי החקלאים, וכך הבאנו לפיתוח אפליקציה מהיר, שסייע לחקלאות במדינה".

גרון ציינה כי "אחד המינהלים ברשות האוכלוסין הוא מינהל עובדים זרים, שמטפל בעובדים הזרים החוקיים והלא חוקיים שנמצאים בישראל או רוצים לעבוד בה, לרבות מתן היתרי עבודה. ה-7 באוקטובר פגש אותנו לא מוכנים. אחת הבעיות הגדולות שנוצרו הייתה נטישה של עובדי חקלאות זרים. מתוך קהילה של 30 אלף עובדים חקלאיים, נותרנו עם 21 אלף בלבד. בתוך פחות משבוע, כשליש עזבו והיינו חסרי אונים".

לדבריה, "העלינו רעיון לפתרון – שנאפשר רישיונות עבודה לא לפי אזור גיאוגרפי. הענקנו לעובדים את החופש לבחור האם והיכן לעבוד. אנשי פרוסיד טק בנו את האפליקציה בהתנדבות, על בסיס פלטפורמת אאוט סיסטמס. בדרך כלל, פיתוח של אפליקציה כזאת אורך במגזר הממשלתי 3-6 חודשים. הפעם הרמנו אותה בסוף שבוע אחד. היא הייתה מוכנה בתוך 72 שעות, לאחר אישורים ובדיקות".

גרון ציינה כי האפליקציה פונה לעובד בשפתו – תאילנדית, ושואלת אותו לפרטיו, לסוג הכישורים שיש לו ולאן הוא ירצה לעבור. או אז נערכת התאמה לצרכי החקלאי שנמצא במצוקה, ומבוצע "שידוך" בינו לבין העובד הפנוי. "יצרנו פלטפורמה שמאפשרת שיח פתוח בין החקלאים לעובדים, תוך שמירה על היבטי אבטחה ופרטיות ובלי להחצין פרטים. ככה עצרנו את העזיבה", אמרה.

פרויקטים בתעשייה האווירית ובאלטשולר-שחם

פרוסיד טק מהווה חלק מקבוצת פרוסיד מבית HMS, ומייצגת את הפתרון של אאוט סיסטמס. היא מספקת שירותי מומחה, הדרכות ומכירת רישוי, ונמצאת בעולמות ה-Low Code כבר יותר מחמש שנים. אאוט סיסטמס מדורגת במקום 30 ברשימת 100 חברות הענן הגדולות של פורבס.

"הפלטפורמה של אאוט סיסטמס מאפשרת פיתוח אפליקציות משכבת הדאטה, דרך מנוע התהליכים העסקיים, כאשר מעל יש שכבת לוגיקה עסקית ואז ממשק משתמש תגובתי", אמר קניג. "יש לחברה אלפי לקוחות בעשרות מדינות ויש לה פלטפורמה לפיתוח במובייל". בישראל, ציין, קיימים 12 לקוחות של פרוסיד טק שביצעו פרויקטי אאוט סיסטמס, בהם התעשייה האווירית, מכבי שירותי בריאות, הבנק הבינלאומי, הפניקס, פלאפון, אוניברסיטת תל אביב ופיוניר, "וזכינו במכרז מחשוב הענן הממשלתי, נימבוס, ברובד 5".

רונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק. צילום: נדב כהן יונתן

הוא ציין פרויקט שערכה החברה בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית, לניהול ההסבות של המערכות הדיגיטליות של מטוס ה-B777. "ענינו בפרויקט הזה על כמה אתגרים: אינטגרציה בין מערכות רבות ושלל אתרים בעולם; דרישות רבות ומורכבות; לוח זמנים מהודק; הצורך באג'יליות; אתגרי אבטחת מידע; ומציאת פתרון ברמת האנטרפרייז, שיהיה מבוסס ענן וסקלאבילי". הוא הוסיף כי "הסבת מטוס נוסעים למטען מצריכה טיפול ב-10,000 חלקים. בפרק זמן קצר פיתחנו עם התעשייה האווירית מערכת שמנהלת את ההסבות על אאוט סיסטמס, כולל אינטגרציה למערכת סאפ, לרצפת הייצור ולמפעלי החברה אחרים. הפיתוח ארך עשירית מהזמן המתוכנן".

עוד פרויקט שקניג דיבר עליו בוצע בבית ההשקעות אלטשולר-שחם. "הם משתמשים בפלטפורמת אאוט סיסטמס לטובת הפעילות מול הלקוחות בדיגיטל. נתנו לחברה יכולת למילוי טפסים על ידי הלקוחות שלהם, בשיתוף נציג השירות, לקיצור התהליכים ולמניעת נטישה. כעת יש להם אפליקציית מובייל תגובתית", אמר.