בלעדי

פיקוד העורף מפתח מערכת התרעה חדשה – גם ל-IoT

סא"ל איתי זמיר, פקע"ר: "רכיבי IoT פרוסים בכל אחד מהמרחבים, ואפשר לשלב את המידע המתקבל מהם במערכת מידע גיאוגרפית, ולהציף אותו כשכבת מידע, כך שזו תוכל לסייע בהכוונת האוכלוסייה במקרה חירום

00:00
00:00
האזינו לכתבה
colbass.com
סא"ל איתי זמיר, ראש ענף התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף

צילום דובר צה"ל

 

אנשי ה-IT במחלקת תקשוב והתרעה בפיקוד העורף, בשיתוף אנשי יחידת לוט"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, מפתחים בימים אלה מערכת התרעה חדשה, כך נודע לאנשים ומחשבים. המערכת תרחיב את יכולות ההתרעה גם לעולם האינטרנט של הדברים, IoT. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים.

פיתוחה של מערכת ההתרעה נחלק לשניים: חלקים ממנה מפותחים מהיסוד, וחלקים יילקחו מהמערכת הקיימת, יעברו חידוש והתאמות וישולבו במערכת החדשה. עבודת התכנון על המערכת החלה בטרם המלחמה, ב-2023, והיא תעלה לאוויר בסוף 2026-תחילת 2027.

ב-2021 גובשה בענף ההתרעה בפיקוד העורף תוכנית רב-שנתית עד 2030,שהגדירה עקרונות לפיתוח מערכות עתידיות: מעבר מהפצה בפלטפורמות להפצה לפלטפורמות; רתימה ושימוש בטכנולוגיות אזרחיות ישימות להפצה; צמצום נכסים ומקסום חשיפה. פיקוד העורף זיהה את תשתיות ה-IoT כטכנולוגיה רלוונטית להפצת התרעה. "הטכנולוגיה נעשית נגישה לכל אדם, בכל מקום וזמן ובצורה אמינה", אמר סא"ל איתי זמיר, ראש ענף התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף, "לכן טבעי לעשות בה שימוש מועיל לטובת הנגשת ההתרעה. יש רכיבים חכמים במרחב הפרטי והציבורי, עם תשתיות תקשורת ומרכזי שליטה ובקרה. לכן, ניתן לרתום טכנולוגיה זו לתחום ההתרעה להמונים: רכיבי IoT פרוסים בכל אחד מהמרחבים, ואפשר לשלב את המידע המתקבל מהם במערכת מידע גיאוגרפית, ולהציף אותו כשכבת מידע, כך שזו תוכל לסייע בהכוונת האוכלוסייה במקרה חירום. שכבה זו יכולה גם לאפשר ניווט או איכון במצב של היעדר קליטת אותות GPS באמצעות יישום המזהה את החפצים האלו בקרבתו". לדבריו, "ממד ה-IoT אינו לבד: הוא נוסף לצד הרבה מאד אמצעים ויכולות שיוטמעו במערכת החדשה. IoT לבדו לא ישיג את המטרה".

"במערכת החדשה", הסביר, "באמצעות שליטה מרחוק, החפצים בסביבה הציבורית יוכלו להציג את ההתרעה כפי שהיא, או להתנהג אחרת – למשל להבהב או לשנות צבע. לדוגמה, בבית חכם, בהינתן התרעה נוכל לייצר תרחיש אוטומטי ובו נשמעת התרעה בבית, או שהתאורה נדלקת בלילה, ועוד. בשעון חכם, יהיו צליל, תאורה ורטט ייעודיים, ונוכל להציג ניווט למרחב מוגן סמוך. באופן דומה, גם במרחב הציבורי והמוסדי ניישם יכולות התרעה, עם תאורה חכמה שתאיר בצבע את שטח המאוים, או להפעיל כריזה עירונית, להפנות מצלמות באופן אוטומטי לשטח המאוים, להכווין לעבר מקלטים באזור ועוד".

הענף בראשותו, אמר סא"ל זמיר, "אחראי על ארבעה עולמות תוכן: פיתוח מערכת התרעה – מהצופר ועד היישומון, דרך הרדיו והאינטרנט; פיתוח מערכות שו"ב, כפי שמומשה בתוכנית 'שוע"ל'; המערכות האזרחיות הפוגשות את האזרח בקצה, למשל בעת בניית בית או פורטל החירום הלאומי; והגנה בסייבר".

"המערכות עברו מאפס למאה קמ"ש בתוך דקות"

ב-2024, אמר, "התמקדנו, מטבע הדברים, בכל העולמות. נמצאנו במצב ייחודי וחסר תקדים ב-7 לאוקטובר – כל המערכות עברו מאפס למאה קמ"ש בתוך דקות, עם אלפי התרעות, אחוזי כשירות גבוהים ומעבר לסקליביליות נרחבת".

"כשהעלינו לאוויר ב-2021  את ההתרעה באפליקציה", אמר, "סיפקנו התרעה ממוקדת, לפי איכון. היא מתבססת על GPS ומתריעה על איומים לא רק באזורים שאותם המשתמש הגדיר מראש, אלא גם בהתאם למיקום הנוכחי שלו. האפליקציה מתריעה גם בשטח פתוח ובכבישים שוממים, שאין בהם צופרי התרעה. זה עונה על הצורך בהתרעה כשהאזרחים נמצאים מחוץ לערים".

"מיפינו את כל שטח המדינה וחילקנו אותו לתאי שטח בודדים, קטנים ביותר, של ק"מ רבוע או מעט יותר. כך, יצרנו יותר מ-1,700 אזורי התרעה. החלוקה המרובה לאזורים מקטינה את כמות האנשים שנכנסים למקלט. עברנו להתרעה ממוקדת, עם צמצום כמות ההתרעות ליישובים השונים – בהשוואה למצב שבו אזור שלם היה מדווח בהתראה. את הערים הגדולות חילקנו לעד חמישה אזורים". כך, אמר, "ליישומון ההתרעה יש כיום יותר מ-4 מיליון משתמשים. במהלך המלחמה המשכנו לעשות פיתוחים רבים נוספים".

סא"ל (מיל') לוי יטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות ולשעבר רע"ן התרעה בפיקוד, אמר, כי "אחד האתגרים בהיבט הארכיטקטורה היה לשלב ממשקים וחיבורים עם מערכות גילוי של איומים בליסטיים של ההגנה האווירית שבחיל האוויר. תוך כדי המלחמה פיתחנו גרסאות חדשות, ועדכנו את המערכות בלא להשבית אותן. שדרגנו גרסאות של מערכות התחקור של ההתרעה, כדי להבין טוב יותר כיצד פועל האיום".

סא"ל (מיל') לוי יטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף.

סא"ל (מיל') לוי יטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל

"התקנו מאות צופרים במהלך המלחמה", הוסיף סא"ל (מיל') יטח, "וכיום פרוסים ברחבי המדינה 3,240 מהם. ענינו לאתגרי הביצועים והעומסים, והבאנו למערכות רציפות תפקודית מלאה – מהמרכז ועד הקצה". כך, סיכם, "בנינו איזון בין הצורך לשמור על כשירות המערכות – לצד הכנסת תוצרים חדשים ושיפורים".

"בכלל הפיתוחים שערכנו בשנה החולפת", סיכם סא"ל זמיר, "הקפדנו על מודרניזציה, לצד שרידות ומהירות והגנה בסייבר. נמשיך לעבוד על שיפורי המערכות – כי האיומים משתנים. אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות הטכנולוגית המשתנה, ונעבור להתרעה סלקטיבית – ממוקדת, אמינה ורלוונטית".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. גיא

    בזבוז משאבים מטורף ודבילי. מי צריך את זה? התראה אמינה בנייד זה מספיק, אף אחד לא ישתמש בהצעה שלהם

אירועים קרובים