דיון בכנסת: עלייה בתקיפות הומואים לאחר התחזות באפליקציות היכרויות

בשנים האחרונות רווחת במדינות שונות בעולם, וגם בישראל, תופעה שלפיה אנשים מתחזים לגברים שאוהבים גברים באפליקציות היכרויות, קובעים מפגשים עם משתמשים הומואים (או בי סקסואלים) – ותוקפים אותם. הנושא הגיע אתמול (ב') לדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, שבו מסרה נציגת המשטרה כי בימים אלה נמצאים בטיפולה שלושה תיקים כאלה.

מדובר, כאמור, בתופעה כלל עולמית, ופעילים להט"בפובים מציעים דרכים לביצוע אותן מתקפות, כולל העלאת סרטונים כאלה לאונליין. בחודשים האחרונים פורסמו דיווחים על מקרים כאלה באוסטרליה, בצרפת, באירלנד, ברוסיה ובמדינות נוספות. גם בישראל קרו כמה וכמה מקרים כאלה. כך, ב-2018 נעצרו נערים תושבי ירושלים לאחר שקבעו עם הומואים באפליקציית ההיכרויות הפופולרית לקהילה הגאה גריינדר – והיכו אותם.

"אנחנו מזניחים שמירה על מיעוטים"

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, אמר בדיון אתמול כי "התחזות באפליקציות היא תופעה מסוכנת, שנועדה מראש כדי להגיע למצב של אלימות. חובתנו לשמור על המיעוט ועל אוכלוסיות ייחודיות, ובחלק מהמקרים אנחנו מזניחים זאת. יש להסתכל על כך אחרת ולהעניק לזה תשומת לב ראויה".

הדיון התקיים ביוזמת ח"כ יוראי להב הרצנו ולבקשתם של הח"כים נאור שירי, מירב בן ארי, אריאל קלנר, גלעד קריב ומישל בוסקילה. בבקשה צוינו עדויות של גברים שתיאמו מפגשים באפליקציות אלה, הגיעו למקום והותקפו באלימות קשה על ידי צעירים שארבו להם – וחלקם לא זכו למענה מספק, לדבריהם, גם לאחר שדיווחו למשטרה. עוד דווח בדיון כי ב-2023 נרשם זינוק של 93% במקרי האלימות כלפי להט"בים במרחב הציבורי בישראל.

הח"כים יוראי להב הרצנו ומירב בן ארי בדיון אתמול (ב'). צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לדברי ח"כ להב הרצנו, הגיעו אליו פניות על שני מקרים, שאירעו בחיפה ובגבעתיים, שמעידים על עליית מדרגה בניסיונות המכוונים לבצע לינצ'ים אכזריים בלהט"בים. "האווירה נגד להט"בים בישראל הפכה להיות רעילה, וזה לא מגיע בחלל ריק", ציין. ח"כ בן ארי קראה לוועדה לקיים יותר דיונים בסוגיית האלימות נגד להט"בים.

נציגי המשטרה לא הגיעו עם נתונים, למעט העובדה שתלונות על שלושה מקרים של התחזות באפליקציות כדי לתקוף הומואים נמצאים בטיפולה של המשטרה. "אלה תיקים שעדיין לא הבשילו להעברה ליחידה המרחבית, וחטיבת החקירות על זה", אמרה רפ"ק אורית דנין, ראשת חוליית עבירות מין במשטרה.

לעומת זאת, אביה ברששת מהאגודה למען הלהט"ב בישראל מסרה כי האגודה קיבלה פניות על חמש תקריות חמורות של אלימות דרך האפליקציות. "בארבעה מקרים הוגשו תלונות במשטרה ואנחנו מעדכנים בכל התפתחות. בנוסף, פרסמנו אזהרות לקהילה, בדגש על האפליקציות".

הבעיה: אין חקיקה נגד פשעי שנאה

נציגי המשטרה ציינו כי מקרי האלימות המדווחים לא מסווגים לפי הנטייה המינית או זהות המגדר של המתלונן, למעט "סיווגים מסוימים", שאליהם נוסף לפני כשנתיים "מניע הלהט"ב".

לדברי רפ"ק דנין, "באחרונה קיבלנו פנייה מטעם הקהילה לגבי מה שהוצג. זה נבדק והועבר לטיפול, ואנחנו מעדכנים אותם ובקשר איתם. לגבי תופעה של קביעה דרך אפליקציה, כל מקרה נבדק לגופו ואני מבקשת לא להפסיק להגיש תלונות. בסוף נגיע לחשודים". ברששת אמרה בהקשר זה כי "מזה כחודש אנחנו לא מקבלים מידע בנוגע לחקירות המתנהלות והאם נעשה איזה שהוא מאמץ לאתר את התוקפים".

איציק סלמה מקואליציית ארגוני הלהט"ב אמר כי יש משבר אמון בין הקהילה הגאה למשטרה, שמשפיע על תחושת הביטחון של הקהילה. הוא ציין נתוני סקר שהאגודה ערכה באחרונה, שלפיו 87% מהלהט"בים לא סומכים על המשטרה שתגן עליהם במקרי אלימות נגדם. "כשאנחנו פונים למשטרה, אנחנו לא תמיד פוגשים אמפטיה, אלא אדישות. המשטרה לא משקיעה משאבים לאכיפת החוק", אמר.

עופר בן דוד ארז מעמותת מעברים לקהילה הטרנסית הזכיר את רצח שירה בנקי, שבוצע לאחר שהרוצח, ישי שליסל, איים שיבצע זאת – והמשטרה לא עצרה אותו. הוא הוסיף כי "יש בעיה שהפשעים הללו לא מסווגים כפשעי שנאה".