הדרך הנבונה לרשום פטנטים בתחום הבינה המלאכותית

מאת: גרשון פניטש

לקניין רוחני יהיה תפקיד מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית – תקופה שקרוב לוודאי תיזכר כקו פרשת המים המשמעותי ביותר בהיסטוריה של הטכנולוגיה. בחינת מהפכות טכנולוגיות קודמות יכולה לסייע לנו לחזות מי יהיו המרוויחים והמפסידים הגדולים ממהפכת הבינה המלאכותית. כך לדוגמה: בהמצאת הטלגרף, הטלפון, המצלמה, מצלמת הקולנוע, שבבים, מחשבים או מערכות תקשורת, לא פעם ההבדל בין הצלחה מסחרית גדולה לכישלון צורב היה טמון בבעלות על הפטנטים הנכונים.

כדי להמחיש זאת, הנה דוגמה מענף הצילום – אדווין לנד, מייסד פולארויד וממציא מצלמת הפיתוח המיידי, נהג לקנות את החומרים הכימיים ששימשו במצלמה מקודאק. כאשר גילתה קודאק את הסיבה, התעקשה לקבל מ-לנד רישיון להשתמש בטכנולוגיית הפיתוח המיידי. לנד סירב, הקים מפעל משלו לייצור החומרים הכימיים המשמשים בתהליך הפיתוח ובשנת 1972 הציג את מצלמת הפיתוח המיידי של פולארויד.

פולארויד המשיכה לרשום פטנטים אסטרטגיים להגנה על הטכנולוגיה שלה, וכאשר קודאק הציגה מצלמת פיתוח מיידי משלה, תבעה אותה פולארויד על הפרת פטנט, זכתה ביותר ממיליארד דולר פיצויים (בשווי של שנות השמונים של המאה העשרים) וקודאק חויבה להפסיק את ייצור מצלמת הפיתוח המיידי שלה. 

באופן תמוה משהו, על אף שנמנתה עם חלוצי תחום הצילום הדיגיטלי, ולמרות שקיבלה שיעור מאלף בחשיבות הרישום של פטנטים אסטרטגיים, לא טרחה קודאק לרשום פטנטים על טכנולוגיית הצילום הדיגיטלי שלה. ללא פטנטים, שמנעו מהמתחרים להיכנס לשוק, קמה לקודאק תחרות עזה שלבסוף דחקה אותה לשוליים.

הבנת התהליך תייצר הצלחה. רישום פטנטים של בינה מלאכותית. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock

הקשר הישיר בין בעלות על פטנטים להצלחה

חברות חכמות מבינות שיש קשר ישיר בין בעלות על פטנטים להצלחה. זאת הסיבה שאפל, שלאחרונה הציגה את משקפי המציאות המעורבת Apple Vision Pro, רשמה לפי השמועות כ-5,000 פטנטים על הטכנולוגיה החדשה.

מעטות החברות שיכולות להרשות לעצמן לרשום כל כך הרבה פטנטים, אבל על ידי אימוץ שלושה כללי יסוד יכולה גם החברה שלך להגדיל את הערכת השווי שלה, תוך התמקדות במספר קטן יותר של פטנטים אסטרטגיים.

שלושת כללי היסוד הם:

להבין שלא כל הפטנטים בתחום הבינה המלאכותית זהים בחשיבותם – פטנטים אינם מוצר מדף. יש חברות שבבעלותן מאות פטנטים חסרי ערך ולעומתן חברות עם מספר קטן יחסית של פטנטים, ששוות מיליארדים. מדוע שילמה גוגל 3.2 מיליארד דולר כדי לרכוש את נסט (Nest), יצרנית של תרמוסטט חכם שבשעתו החזיקה בבעלות על פחות מ-50 פטנטים? אנליסטים מאמינים כי תיק הפטנטים המצומצם אך האיכותי של נסט היה אחת הסיבות המרכזיות למחיר הרכישה. כמעט בכל בית יש תרמוסטט ונסט השכילה להבין כי הגנה אסטרטגית על הדרכים לאיסוף מידע מהתרמוסטט יכולה להעניק לה תובנות בלעדיות ויקרות ערך שאין למתחרים. ובדיוק כפי שחזתה נסט, הגישה הזאת למידע עוררה עניין רב בקרב חברות העוסקות באיסוף וניתוח נתוני-עתק.

מה עשתה נסט נכון ושונה מרוב החברות? היא ניגשה לניסוח הפטנטים מנקודת מבט עסקית ולא טכנולוגית.  במקום להגן על הפרטים הטכניים, כפי שעושות רוב החברות, עבדה נסט עם יועצים אסטרטגיים ועורכי פטנטים, המתמחים בהפיכת פטנט לנכס עסקי. כמו כן, בשונה מרוב החברות, ניסחה נסט את הפטנטים כך שיהיה אפשר להגן עליהם בבית המשפט. מתחרים שלטשו עיניים לפטנטים האלה, ואולי חשבו לנסות למתוח את גבולות ההגנה המשפטית, הבינו במהרה כי הם עתידים לכלות את זמנם ומרצם לריק, ונטשו את הרעיון.  חברות שלא מערבות בתהליך פיתוח הפטנט עורכי דין המתמחים בליטיגציה בתחום ההגנה על פטנטים מסתכנות בכך שהפטנט לא יעמוד במבחן ההגנה המשפטית, ולכן – לא ירתיע מתחרים; ובתחום הקניין הרוחני, מה שלא מרתיע את המתחרים שווה כקליפת השום.

לחשוב קונספטואלית ולא טכנית – בשעת עריכת הפטנט שוגות רוב החברות בכך שהן מתמקדות בהיבטים ההנדסיים של ההמצאה וכך משאירות פתח למתחרים להציע פתרון טכנולוגי שונה לאותה בעיה. זאת טעות נפוצה, שמקורה בכך שאת תהליך פיתוח הפטנט מובילים בדרך כלל הממציאים, שמטבעם מתמקדים יותר בהיבטים הטכניים וההנדסיים של ההמצאה. חיבור אנשי שיווק, מנהלי פיתוח עסקי ויועצים אסטרטגיים בתחום הקניין הרוחני יכול למקד את התהליך ביצירת פטנטים שיהפכו לנכס אסטרטגי עבור הארגון ויקדמו את יעדיו העסקיים.

בתחום הבינה המלאכותית, הנטייה היא להתמקד בדרכים חדשות לאימון מודל ה-AI או באלגוריתם חדש.  אמנם אלו טכנולוגיות שלרוב אפשר לקבל עבורן רישום כפטנט, אבל אין להן ערך עסקי של ממש. ככלל אצבע, פטנט בעל ערך עסקי הוא זה שמאפשר לבעליו להוכיח שמתחרה הפר אותו.

איך אפשר לדעת, לדוגמה, כיצד אימנו המתחרים את מודל הבינה המלאכותית שלהם או באיזה אלגוריתם הם השתמשו, כל שכן להוכיח את זה? לעומת זאת, קל יותר לדעת באילו נתונים השתמשו המתחרים ומה התוצאות שקיבלו. בתחום הבינה המלאכותית מתמקדת החדשנות במציאת שיטות חדשות לרתום את יכולת הניתוח של ה-AI חיזוי תוצאה מנתונים שעד כה לא הייתה בהם תועלת מיוחדת. ניסוח פטנט מתוך מחשבה קונספטואלית ולא הנדסית, או במילים אחרות: מה קורה ולא איך הוא קורה, יכול להפוך אותו לנכס עסקי אסטרטגי.

הפטנטים בתחום ה-AI צריכים ללכת בעקבות הכסף – אנשי עסקים שמתרברבים בפטנטים שבבעלותם בדרך כלל לא מבינים בכלל מה הופך פטנט לנכס אסטרטגי. הם מזכירים את שם משרד עורכי הדין שטיפל ברישום הפטנט, או את הכישורים ההנדסיים המרשימים של מנסחי הפטנט, אבל מעטים יכולים להסביר כיצד הפטנטים חוסמים את המתחרים ויוצרים ערך.

קל לקבל רישום לפטנט, אבל כדי למנוע כרסום בהכנסות החברה חייבים הפטנטים לחסום מתחרים מלהציע פתרון דומה. לכן, במינימום, חברות צריכות לשאול את עצמן 'כיצד טכנולוגיית הבינה המלאכותית החדשה מגדילה את ההכנסות, ומה צריכים לעשות המתחרים כדי לכרסם בהן?' התשובות לשאלות האלו עוזרות להכווין את תהליך פיתוח הפטנט. אם מתחרה לא יכול להעמיד פתרון מבוסס בינה מלאכותית דומה, מבלי לעשות X, הרי שיש להגן על X בפטנט וכך לחסום את המתחרים.

לסיכום, בשונה מהדוגמה של פולארויד ומצלמת הפיתוח המיידי ששינתה את פני ענף הצילום, צפויה הבינה המלאכותית לחולל מהפכה בכל ענפי המשק. פירושו של דבר שיהיו הרבה מרוויחים והרבה הזדמנויות להשתלט על השוק. המרוויחים הגדולים יהיו אלה שיפתחו תיק פטנטים תכליתי, ממוקד ואסטרטגי, שמנוסח מנקודת מבט עסקית, עומד באתגרים של בתי משפט, ומונע ממתחרים להיכנס לשוק ולגנוב מקורות הכנסה.

***

הכותב הוא שותף בפירמת עורכי הדין פניגן, אחת מחברות הקניין הרוחני הגדולות בעולם, ומוביל את קבוצת תכנון הקניין הרוחני האסטרטגי של החברה ואת הפרקטיקה הישראלית שלה. גרשון פניטש סייע למאות חברות מובילות להגדיל את הערכת השווי שלהן על ידי ניסוח ורישום פטנטים אסטרטגיים, וכן ייצג אותן בתביעות בגין הפרת פטנטים בארה"ב. בנוסף, פניטש הוא חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שם זכה חמש פעמים בפרס המרצה המצטיין על הקורס 'פיתוח ושימוש בפטנטים ככלי עסקי אסטרטגי', שהוא מעביר במסגרת לימודי תואר שני במנהל עסקים (MBA). 

הטקס פורסם במקור ב-Law360