המולטימדיה מגדירה ומתחזקת את האתגר האמיתי

המגמות העולמיות המשפיעות ביותר על האופן שבו אנחנו מתקשרים, לומדים, עובדים או קונים עוברות דרך כלי AV ומולטימדיה. תחשבו על זה: כיתות, קמפוסים, משרדים, חדרי ישיבות, חנויות או חדר המלון – כל אלה מעצימים את החוויה באמצעות תוכן המועבר בערוצי מולטימדיה. החוויה מאיצה פיתוח של אמצעי תצוגה ושמע, פתרונות ייעודיים ויכולות אינטגרציה, במטרה לתת מענה לגמישות ולמודולריות המתפתחות. התקשורת האנושית זזה מ-"מה" ל-"איך".

החיים הם כן משחק

בניגוד לדור שחווה את כניסת הטלוויזיה הצבעונית, הווקמן וה-ICQ לחייו, החוויה הדיגיטלית עוברת בעוצמה אחרת לחלוטין לדור שנולד לתוכה. כש-"אנחנו", בני הדור הוותיק יותר, בוחנים אילו כלים יוכלו לסייע לנו בביצוע המשימה הבאה, "הם", הצעירים יותר, מתבוננים על אותה משימה מתוך הכלים עצמם. דוגמה טובה לכך היא תחום הווידיאו קונפרנס: בעוד שקהל מסוים מאתגר את היצרניות בשאלת יישום – כן או לא, והן, מצידן, עושות מאמצים להשיג עבורו את החוויה הפיזית המתאימה ביותר יחד עם יותר חיבורים ויותר ממשקים יעילים ל-"קולבורציה" המתפתחת, קהל אחר מחפש "חוויית משחק" (גם) בשגרת העבודה, ומשנה את המגרש כולו, כולל את תפיסת ה-IT.

ה-8K – לא בשבילנו

בהכללה, יהיה נכון לומר ש-"הם" רואים וקולטים הרבה יותר פרטים, מהירים יותר ובעיקר מקבלים החלטות באופן שונה. המשמעות היא שכל "נדל"ן" המשרת תקשורת בין אישית נהנה מערך רב יותר מאוכלוסיה שמעלה את מדד ה-"יעילות לפיקסל". המחוות, הקצב, התמהיל והשפה מייצרים פרטים רבים שאותם היוצרים מבקשים להעביר. עבור חלקנו זה עלול להיתפס כ-"עומס", בזמן שאחרים חיים עם זה בשגרה טבעית. האופן שבו "אנחנו" מפרשים הפרעת קשב וריכוז, תופעה שהפכה למנוע מרכזי של החדשנות בעולם, הפוכה מהפונקציונליות שלה.

ה-"שבטיות" הקהילתית שפחות מדברים עליה

התקשורת הבין דורית המאתגרת נמצאת גם בתחומי המסחר והשירותים. האמירה ש-"החבר'ה של ההיי-טק רוצים לקנות ולעבוד עם אנשים כמותם" מדויקת, וכדאי להיות מודעים אליה. הדור המהיר והחד שואף להתנהל מול ספקים ונותני שירותים עם אותן יכולות תקשורת, באותו ממד רגשי ובאותו התדר. המילים שבהן הם משתמשים, הקצב ואפילו ה-"סולם" – הכול מותאם לקהילה שמסוגלת לקלוט, להבין ולנהל כך את מערכת היחסים. אם נשתמש שוב בדוגמת הוודיאו קונפרנס, בזמן ש-"אנחנו" עסוקים במבוכה ולעיתים בחרדה משימוש בווידיאו, "הם" כבר עמוק בערך של תוצאות הפגישה. עבורם, הווידיאו הוא רק הכלי, ואין בכלל שאלה האם הוא יעבוד חלק או לא.

הדיגיטל בורא מציאות

בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, כולנו – "הם" ו-"אנחנו" – פועלים בתוך מנעד רגשות. העברת תקשורת עושה שימוש עצום ברגש – בין אם בטקסט הנכתב, בוויז'ואל שמוצג או בכיצד הדברים נשמעים. אם "אנחנו" נפתח ווטסאפ ונראה את כמות האימוג'ים שמייצגים רגשות, נגלה שאת חלקם איננו מבינים. זה קורה מכיוון ש-"אנחנו" מסתפקים במספר נמוך משמעותית של מחוות ורגשות עבור ניהול התקשורת הבין אישית.

אבל למה, לעזאזל, תחום האימוג'ים משגשג כל כך? וזה עוד לפני שמכפילים במספר הצבעים לבחירה לכל פנים או טאמז-אפ. התשובה היא: מהסיבה שהאמצעים הדיגיטליים מתקשים להעביר את ה-"וייב" הרגשי שמתקיים בתקשורת בלתי אמצעית. בכל זאת, יש לנו חמישה חושים. הפער הזה מטופל באמצעות פיתוח רגשות ותתי רגשות, שמוטמעים באמצעות עוצמת הוויראליות. זה מה שנקרא אבולוציה.

מה עושים? נרשמים ל-AVTLV

החידושים הטכנולוגיים מגיעים בקצב ובעוצמות שמותאמים לקהל שלא מחפש "לנקות שולחן". אזור הנוחות שלו מצוי בשינוי מתמיד, והוא יודע להתנהל שם בשליטה ואיזון. האתגר האמיתי הוא שגם "אנחנו" כאן, וביחד אנחנו מייצרים פיצוח מתמיד של מכנה משותף.

כיצד מגשרים על הפערים? ומהן המגמות ואיך יראה העתיד בתחומי הריטייל, ההוספיטליטי, העבודה, האקדמיה ואפילו הרפואה? ביום א', ה-17 במרץ, יתקיים כנס AVTLV של אנשים ומחשבים. הכנו לכם יום עמוס בתוכן פרקטי, שיועבר על ידי נבחרת מרצים איכותית, לצד תערוכה שבה תוכלו לראות, לשמוע ולגעת בכלים המעצבים את שגרת העבודה של כולנו. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.