"המשפט והטכנולוגיה שהיו רחוקים – התקרבו"

מאת הילל יוסף

"בין המשפט והטכנולוגיה היה קיים פער ניכר, שנים רבות. המשפט פיגר אחרי הטכנולוגיה אך בשנים האחרונות חלה קירבה בין התחומים: בהיבטים רבים המשפט התפתח והצליח להתקרב – בקצב ובמידת ההתאמה שלו – לטכנולוגיה, המשתנה במהירות", כך אמר עו"ד אריאל יוספי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן.

עו"ד יוספי, מנהל מחלקת טכנולוגיה ורגולציה בפירמת עורכי הדין, התראיין לקראת כנס FinTech Junction. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ה', ה-20 בפברואר, במגדל הרצוג, תל אביב.

"ככל שעובר הזמן", אמר, "החוקים מתפתחים. כשטכנולוגיה חדשה פורצת ונכנסת לשימוש ארגונים עסקיים, השאלות המשפטיות רבות והתשובות לא תמיד ברורות. אך בשלב השני מתפתחות רגולציות שמשליכות משמעותית על פעילות הארגון בהקשר הטכנולוגי. מאחר שהרגולציה שונה ממדינה אחת לשנייה – ארגונים חשופים לתקנות השונות במדינות רבות".

העניין המשפטי בטכנולוגיה, הסביר עו"ד יוספי, "נחלק לשניים: האחד, חוקיים החלים על שימושים טכנולוגיים שאינם מיוחדים למגזר עסקי ספציפי, למשל בינה מלאכותית, או הגנת הפרטיות. השני, מגזרים ספציפיים, להם יש חוקים מיוחדים. למשל, פעילות ארגוני פינטק בתחומי הקריפטו, או המסחר המקוון. התקופה הקרובה תהיה מעניינת, כי חלק מהחוקים החדשים החלו להיכנס לתוקף והם משפיעים על הפינטק באופן ישיר ועקיף. כך, למשל, בסוף 2024 הרגולציה על קריפטו שבאיחוד האירופאי, MiCA (ר"ת Markets in Crypto-Assets Regulation) – נכנסה לתוקף. הרגולציה שמה לה למטרה להגן על צרכנים ומשקיעים ולהגביר את היציבות הפיננסית בשוק, ובו בזמן לא לפגוע בחדשנות בתחום הקריפטו וה-Web3. ממשלות מגלות עניין בשוק הקריפטו – אבל חלוקות על אופן האסדרה שלו".

בנוסף, אמר, "רגולציית החוסן התפעולי הדיגיטלי, שנוסחה עבור חברות פיננסיות DORA (Digital Operational Resilience Act) נכנסה גם היא לתוקף החודש ומעמידה סטנדרטים חדשים שמשפיעים על כל החברות הטכנולוגיות שנותנות שירותים לחברות פיננסיות".

תחום הפינטק, הסביר עו"ד יוספי, "ייחודי בכמה היבטים. הוא כולל ממד תפעולי רחב, לצד שימוש בטכנולוגיות רבות. מדובר בעולם תוכן ה'נוגע' בתעשיות מאד מפוקחות, עם רגולציות קפדניות. למשל, בשל הופעת הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, משתמשים יכולים לשאול את GPT ודומיו 'באילו מניות להשקיע?', ואם העוזר האישי ייתן המלצות קונקרטיות – הפעולה נכנסת תחת ההגדרה של יעוץ השקעות עליה חלה אסדרה. זאת, בנוסף לשיקולים משפטיים האחרים ב-GenAI, שיש לתת מענה: טעות, הטעיה, הזיות, פרטיות וקנין רוחני, הטיות וחשש לפריצה, בין השאר".

"במדינות שונות יש גישות שונות לאסדרת AI בהקשרים של פינטק ומגזרים אחרים", הוסיף, "יש מדינות שהחילו רגולציות פרטניות ויש שקבעו רגולציות כוללניות. בפינטק יש שימוש גובר והולך בטכנולוגיות רבות, חלקן חדשות, ויש להניח שהן 'יפגשו' רגולציות קיימות בעולמות הבנקאות, ניירות הערך והביטוח".

לדבריו, "היבט זה בעולם הפינטק משפיע בעיקר על חברות הזנק. כשסטארט-אפ מוקם, מתחילים לרוץ עם רעיון והעבודה המשפטית היא מינימלית. בפינטק, הרבה ממה שיש לעשות כבר תחילה – דורש ליווי משפטי ומקשה על הסטארט-אפים".

"קריפטו", ציין עו"ד יוספי, "היה תחום לא מפוקח. כעת יש כבר חוקים: בראשונה נכנסו באיחוד האירופאי בסוף 2024 הוראות כיצד ומה להנפיק, איך לבנות בורסה, מהם השירותים הנילווים ועוד. הקריפטו הפך להיות מתחום פרוע עם סיכונים, למקום עם יותר פיקוח ובהירות. קריפטו כבר אינו 'באאז' אלא כאן כדי להישאר, הוא תחום עם הזדמנויות – והרבה סיכונים".

"אנו בהרצוג פוקס נאמן", סיכם עו"ד יוספי, "עוזרים ללקוחותינו לנווט במים הסוערים של השינויים הטכנולוגיים התכופים, הדורשים התייחסות לחוקים חדשים ולכאלה שטרם חוקקו. אנו נמצאים בנקודת זמן מאד מעניינת, שהיא בבחינת 'הסערה המושלמת' – במפגש שבין קריפטו, AI ותפקידה המאתגר של הרגולציה לאסדר עולמות תוכן חדשים טכנולוגיים אלה".

לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.