הטמעת AI בארגונים ישראליים: פערים, אתגרים, והזדמנויות

בעידן שבו כל שמונה שניות נכתבים אלגוריתמים חדשים של AI ברחבי העולם, חברות מובילות כבר מנצלות טכנולוגיה זו למימוש יתרונות עסקיים – אבל האם החברות הישראליות עומדות בקצב?
"כל ארגון המעוניין להישאר מוביל בתחומו ולשמר יתרון תחרותי חייב להתמקד ביצירת ערך עסקי ממשי ובהשגת תוצאות מדידות – תוך שילוב של בינה מלאכותית ב-DNA הארגוני", כך אמר תמיר חסון, לשעבר מנהל פיתוח בכיר בחברות טכנולוגיה גלובליות וכיום מנהל הפעילות של גריד דיינמיקס (Grid Dynamics) בישראל, בכנס GenAI בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך בינואר האחרון בתל-אביב.
לדבריו, "בעוד מרבית החברות הגדולות בארץ עדיין עושות את צעדיהן הראשונים בתחום הבינה המלאכותית, חברות בינלאומיות כבר מיישמות אסטרטגיות AI מתקדמות ומשיגות תוצאות עסקיות מרשימות. חברות ישראליות ניצבות כיום בפני צומת קריטי, שבו עליהן לפעול במהירות ובנחישות כדי לממש את הפוטנציאל העסקי הטמון בטכנולוגיות אלו".
האתגר המרכזי: מעבר מניסוי-כלים טכנולוגי ליצירת ערך עסקי
האתגר המרכזי בתחום הבינה המלאכותית הוא המעבר משלב הוכחת היתכנות טכנולוגית (POC) לאימפלמנטציה אסטרטגית בסביבות ארגוניות מורכבות. פער זה נובע ממורכבויות תשתיתיות, טכנולוגיות, ארגוניות, ורגולטוריות – המחייבות גישה רב-תחומית. "מעבר זה אינו רק טכנולוגי", מסביר חסון. "יש צורך באסטרטגיה מערכתית כוללת, שמאפשרת לארגונים לתרגם יכולות טכנולוגיות להצלחה עסקית מדידה".
על פי סקר בינלאומי שנערך בקרב 500 מנהלים טכנולוגיים בכירים, שלושה תחומים עיקריים צפויים להשפיע על הצלחה בשנת 2025: תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, מוכנות לטרנספורמציה דיגיטלית והטמעה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI).
העלייה הדרמטית בחשיבות ה-GenAI אינה מפתיעה: 78% מהמשיבים בסקר ציינו אותו כאחד התחומים המשפיעים ביותר על הצלחת הארגון. בישראל, מעטים מהארגונים נמצאים בשלב שבו הם יכולים לדווח על הצלחה משמעותית עסקית בתחום זה, תופעה שבהחלט משקפת את האתגר הגלובלי: רק 23% מהבכירים שהתראיינו בסקר דיווחו על הצלחה בפועל בהטמעת מערכות AI.
עם זאת, הממצאים בסקר מצביעים על כך, שארגונים שכן דיווחו על הצלחה של אסטרטגיית ה-AI שלהם, דיווחו במקביל על השקעות נוספות בשלושה תחומים נוספים וכלל-מערכתיים: השקעה בתשתיות גמישות, הטמעה של מדיניות רגולטורית אחידה ברמה כלל-ארגונית, הכוללת גם את ניהול יישומי ה-AI בארגון, ויישום תהליכי בקרה ומדידה למטרת מקסום הערך העסקי של כלל המערכות הארגוניות.
נקודת מבט ישראלית: אסטרטגיה גלובלית, יישום מקומי
בישראל, חדשנות טכנולוגית היא מנוע צמיחה מרכזי, אך התאמת פתרונות גלובליים לצרכים מקומיים מצריכה חשיבה ממוקדת ויכולת להתמודד עם אתגרי לוקליזציה, כמו רגולציה ייחודית ושוק מגוון.
"ישנה חשיבות רבה לשילוב בין מתודולוגיות גלובליות לבין צרכים מקומיים", אמר חסון. "החיבור הזה מאפשר לתרגם טכנולוגיה מתקדמת לפתרונות שיספקו מענה אמיתי לצרכים העסקיים של ארגונים בישראל, ומגוון הלקוחות שהם משרתים".
לדבריו, "חברות ישראליות בהחלט נדרשות לשים דגש על פיתוח יכולות פנים-ארגוניות – אבל זה תהליך שיכול לקחת זמן רב ותלוי בגורמים רבים. בשוק שבו ההצלחה תלויה במהירות האימוץ של טכנולוגיות חדשות, שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גורמים מנוסים יכולים לזרז תהליכי פיתוח מוצרים והשקתם (time to market). זה כולל לא רק פיתוח טכנולוגיה, אלא גם שיפור תשתיות, מיומנויות ומתודולוגיות ארגוניות".
גריד דיינמיקס, שנוסדה ב-2006 ונסחרת בנאסד"ק מאז 2020 (GDYN), מתמחה בפיתוח פתרונות תוכנה מתקדמים. לקוחותיה כוללים חברות-ענק כמו גוגל, אפל, פיי-פאל, ויזה וטסלה, מביאה עמה ניסיון עשיר בהטמעת מערכות AI בארגונים גלובליים בתחומים כמו פיננסים, קמעונאות ופארמה, ומתמקדת בהעצמת יכולות ארגוניות, מתוך מטרה לא רק להוביל פרויקטים מוצלחים אלא גם לבנות תשתית ידע פנימית חזקה אצל הלקוחות.
"הייחודיות שלנו היא השתלבות בצוותי הלקוח", מסביר חסון. "אנחנו לא מחליפים את הצוותים הקיימים. האסטרטגיה של גריד דיינמיקס היא להעשיר את הידע הארגוני, לשפר יכולות של צוותים קיימים ולשדרג מיומנויות נדרשות (upskilling) לתמיכה באסטרטגיה הטכנולוגית ארוכת הטווח של הארגון. האינטגרציה שגריד דיינמיקס מציעה מתבססת על ליווי אישי של אנשי מקצוע מנוסים, בשילוב כלים ייחודיים שפותחו בחברה, המבטיחים הצלחה בכל שלבי הפרויקט – מתכנון אסטרטגי ועד יישום מעשי. זהו סוד ההצלחה שלנו".
המנצחים של המחר: מאיצים עם ערך, לא עם כאוס
בינה מלאכותית עומדת לשנות את הדרך שבה ארגונים מתפקדים ומתחרים. בשוק דינמי כמו זה הישראלי, מנהלים יצטרכו לא רק להבין את הטכנולוגיה ומרכיביה, אלא גם להוביל שינויים מערכתיים שיאפשרו לה להצליח. בזמן שחברות ישראליות מחפשות את הדרך לנצל את הפוטנציאל של בינה מלאכותית יוצרת, השילוב בין מתודולוגיות גלובליות לבין הבנה מעמיקה של הצרכים המקומיים הוא ככל הנראה המפתח ליצירת ערך עסקי אמיתי – בזמן קצר. ארגונים שישכילו לבצע את התהליכים הנדרשים מהר, יזכו מהיתרונות התחרותיים שיש למערכות אלה להציע.