פודקאסט: כך מטפחים יזמות וחדשנות באוניברסיטת תל אביב

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים שוחחנו עם פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב, לשעבר דיקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטה. בפרק מספר פרופ' צבירן כיצד מכשירים דורות חדשים של יזמים, על תחרות הסטארט-אפים היוקרתית ע"ש קולר, שמעניקה פרס של 100 אלף דולרים לכל אחד מהזוכים, והאם המשבר בענף ההייטק.

פרופ' צבירן, מהי הפקולטה לניהול ומה הקשר לג'רמי קולר?
"הפקולטה לניהול קיימת כבר מעל 60 שנה. ב-2016 קיבלנו תרומה משמעותית בסך של 50 מיליון דולר מג'רמי קולר, משקיע יהודי מאנגליה. הוא רצה להשפיע על מדינת ישראל, ומבחינתו השפעה היא דרך עולם היזמות והחדשנות וזה הכיוון שהוא נתן לנו במסגרת יעדי ההוראה שלנו. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו הייתה ללמד את הנושא של ניהול וטכנולוגיה, והנושא השני הוא ניהול יזמות וחדשנות".

מדוע בעצם?
"כי הבנו שזה יהיה הבידול שלנו לעומת אוניברסיטאות אחרות, שם יש מינהל עסקים, ניהול, מימון ושיווק, ואין לנו סיכוי להתבלט. מהבחינה הזו ההצעה של קולר נפלה לנו כפרי בשל, ומכאן גם נולדה התחרות השנתית ליזמות וסטארט-אפים, שמשתתפים בה לא רק סטודנטים מתחומי המחשבים והיא פתוחה לכל מי שנמצא באוניברסיטה. כפי שאתה יודע, הפרסים הם משמעותיים – כל אחד מהזוכים קיבל פרס של 100 אלף דולרים".

מה חיפשתם בעצם אצל המשתתפים בתחרות?
"אנחנו מחפשים רעיונות ישימים, אנשים שיציתו לנו את הדמיון ורעיונות שיש להם היתכנות, אבל בתנאי שלא גייסו כסף עד התחרות".

מאה אלף דולר זה לא מעט.
אין ספק שזה מסייע להם לגייס יותר כספים. ברמה ההיסטורית כל החברות שזכו אצלנו בשבע השנים האחרונות גייסו כסף בהמשך. לצערי, עדיין אין לנו יוניקורן, אבל כולם עובדים ולא אתפלא אם יהיו כאלו".

מה המשמעות של לימוד יזמות וחדשנות כיום, והאם זה תחום שהאקדמיה צריכה? איך זה משתלב באקדמיה?
"יש על זה הרבה מאוד ויכוחים. אומר לך את דעתי הנחרצת. הדגש אצלנו הוא היזמות, ולא ניהול באופן כללי, כי את זה לומדים בפקולטה לניהול ופה מלמדים איך להתמודד עם מצבים שונים בתחום היזמות, כמו, למשל, איך מתמודדים עם כישלונות או חוסר הצלחות. הם מקבלים כלים שלא מקבלים במקומות אחרים. מעבר לזה, אני יכול לומר לך, שמקובל היום שהאוניברסיטאות הם המקום שבו בדרך כלל מזהים את הטאלנטים. ואז אתה מגלה שצריך רק קצת לגרד את החלודה ומבין את הפוטנציאל הגדול. אצלנו, כמו במקומות אחרים בעולם, פותחים את לימודי היזמות לכל החוגים והפקולטות. כל סטודנט לתואר יכול לשלב לימודי יזמות, אפילו ממוזיקה".

אתה בוודאי מודע למה שקורה בענף ההיי טק. איך אתה רואה את זה?
"כל המיקרו תעשייה במשבר, כולל תעשיית ההיי-טק, ולכן גם כלכלת ישראל נמצאת בסיכון עצום. חברות שמשקיעות רוצות סביבה לגלית יציבה שיכולה לעזור להן, במיוחד לאור העובדה שתחום הסטארט-אפים הוא תחום בעל רמת סיכון גבוהה, ויש לא מעט שלא מצליחים. ובגלל חוסר הוודאות אנו רואים האטה בהשקעות בחברות צעירות, וזה כמובן משפיע על הענף כולו.

"יש לי חשש כבד, שקברניטי המדינה לא מפנימים את חומרת המצב, כי ההיי-טק משלם שליש מכל משלמי המיסים בישראל, וצמצום הפעילות ישפיע על כל אחד ואחד".

מקובל היה בעבר, שהיקף הנרשמים ללימודי מדעים באקדמיה מושפע מהמצב הכלכלי. האם אין חשש שבעקבות המצב תהיה ירידה במספר הלומדים להיי-טק?
"אני לא מודאג. זה היה נכון אולי בעבר. אנשים לא הולכים ללמוד היי-טק, הם באים ללמוד מקצועות כמו הנדסה ומדעי המחשב. נניח שהם יסיימו ללמוד ולא ימצאו עבודה, מדובר בתחום גלובלי, למרבה הצער הם יילכו לעבוד בחו"ל. כפי שכולם יודעים אני כבר לא צעיר השבט, עברתי כבר משברים, כמו התפוצצות בועת האינטרנט והמשבר של שנת 2000. כולם אז היו סקפטיים וניבאו את סוף העולם, ואנחנו יודעים ששרדנו את זה, ולכן אני בטוח שאנחנו נשרוד גם הפעם".