"ה-IT סייע לתת מענה לחקלאים במלחמה"

טבח ה-7 באוקטובר ותחילת המלחמה שבאה בעקבותיו גרמו לפגיעה לא קטנה בחקלאים – בדרום ובצפון. החקלאות הוא אחד התחומים הבולטים ביישובי עוטף עזה וגבול הלבנון, ובימים הראשונים של המלחמה (וביישובים רבים, בעיקר בצפון, עד היום) היה קשה לחקלאים לגשת לשדות ולחממות שלהם. מי שסייע להם היה המשרד הממשלתי האחראי על התחום – משרד החקלאות.

אמיר זיו משמש כסמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות במשרד. איתרע מזלו והוא נכנס לתפקיד זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, אחרי 17 שנים כמנמ"ר עיריית הרצליה. כלומר, כבר עם כניסתו הוא היה צריך לטפל בפן הטכנולוגי של משבר גדול בתחום. זיו מספר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים על הכניסה המהירה שלו למשרד החקלאות ועל מה שמתכנן המשרד בהמשך, ומשיא כמה טיפים לחבריו המנמ"רים.

ספר על עצמך.
זיו: "נולדתי בתל אביב ואני גר בתל אביב, נשוי + ארבע בנות וסבא לנכדים. שירתתי בממר"ם 24 שנים, וביצעתי שם פרויקטים בתחום השו"ב. לאחר השחרור מוניתי למנמ"ר עיריית הרצליה, שם עבדתי 17 שנים, עד שעברתי למשרד החקלאות, כי הרגשתי שאני צריך שינוי".

מה עושה משרד החקלאות?
"כשנכנסתי לתפקיד הופתעתי מהיקף הפעילות של המשרד, שלא מוכר לציבור. הוא עוסק בתחומי חיים רבים שלנו – החל מווטרינריה, עבור בהגנת הצומח וכלה בתמיכה בחקלאות ובחקלאים.

תקציב המשרד הוא כשני מיליארד שקלים. באגף שאני מנהל עובדים 110 איש, רובם במיקור-חוץ, עם תקציב שנתי של 70 מיליון שקלים.

המשרד מגבש תוכנית רב שנתית לביטחון המזון, שמטרתה להבטיח את הייצור המקומי ואת האספקה הסדירה של מזון בריא לטווחים הבינוני והארוך. זה קיים במדינות אירופה וביוזמת השר אבי דיכטר, אנחנו עושים את זה כעת גם פה, בישראל".

נכנסת לתפקיד ממש עם פרוץ המלחמה. איך התמודדת?
"הגעתי למשרד שהיה ללא מנמ"ר במשך מעל שנה וחצי. דווקא ישיבות החירום היומיות עם הנהלת המשרד עזרו לי להבין מהר מאוד מהם הצרכים. היה פה כאוס מוחלט, לא היה בסיס נתונים אחד שיודע לתת מידע כמה חקלאים ישנם ואיפה הם נמצאים. היו מערכות שונות, ישנות, שלא דיברו ביניהן.

הדבר הראשון שעשיתי היה עצירת פרויקטים לא דחופים ותיעדוף של דברים שזקוקים להם באופן מיידי. בעזרת הצוות הנהדר שלי הרמנו מערכת שכוללת קובץ אחד עם שמות של 11 אלף חקלאים, והיא אפשרה למקבלי ההחלטות לטפל בהם, תוך כדי המלחמה. פרויקט נוסף שהקמנו הוא מערכת פניות לחקלאים, שהחליפה מערכת CRM שלא הייתה בשימוש. כמו כן, הקמנו בתוך שבוע מערכת לניהול מתנדבים. עבדנו מסביב לשעון, כי כולם הבינו את גודל השעה.

כמו כן, לקחנו אחריות על מערכת תמיכות לחקלאים, שהייתה קריטית בתחילת המלחמה. זאת מערכת שפותחה מחוץ למשרד ולא ענתה על הדרישות. בתוך זמן קצר התאמנו אותה למצב והעלינו אותה לאוויר. היא מתממשקת לפרויקט מרכב"ה, ומקצרת את התהליכים וזמני התגובה לחקלאים".

כיצד אתה מעריך את הסיוע שלכם בזמן המלחמה?
"אין לי ספק שה-IT סייע, ומסייע, לחקלאים ולמשרד בזמן המלחמה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות".

האם טוב לדעתך שאתם מתבססים במידה רבה על מיקור-חוץ?
"כרגע זה המצב, ואנחנו בתהליך של שינוי. זה טוב כשצריכים לפתח משהו פנימית, ואז לא חייבים לעבור דרך מכרזים, שהם דבר יותר מורכב. אלא שמרבית העיסוקים במשרד הם ייחודיים ולכן, חשוב שהשליטה והאחריות תהיינה שלנו".

אילו מכרזים צפויים בהמשך?
"המכרז המרכזי הוא תיק חקלאי 360. כפי שאמרתי, אין במשרד מידע על החקלאים, והמטרה היא ליצור מערכת CRM שתהיה מחוברת לכל המערכות התפעוליות שלנו ותיתן מידע של 360 מעלות על כל החקלאות והחקלאים, כולל חיבור ל-GIS. יש לנו שיתוף פעולה עם מערך הדיגיטל וחברות נוספות, שכולן עוזרות לנו כל הזמן. בין היתר, פיתחנו מערכת שתוכל לתת לחקלאי חיזוי מה כדאי לו לגדל ואיזו תמורה כספית הוא עשוי לקבל, על סמך ניתוחי AI ומודלים של חיזוי. גרסה ראשונה כבר עלתה, ואנחנו משפרים".

מהי סביבת המחשוב של המשרד?
"אנחנו בית תוכנה של מעל 100 עובדים, ועובדים בסביבות המתקדמות ביותר – דוט.נט, אנגולר 16, סיילספורס, וגם מערכות לגאסי של אורקל".

כמנמ"ר ותיק, אילו טיפים אתה יכול לתת לקולגות?
"היכולת לקדם מהלכים תלויה במנמ"ר, בצוות שסביבו וברוח הגבית שהוא מקבל מההנהלה – ואני מקבל בשפע, כי הם רואים שיש תוצאות להשקעה. בכל מקום שבו הייתי לא עצרתי, עשיתי הכול כדי לקבל כלים.

הכי חשוב זה להיות פרו-אקטיבי, לא לוותר ולא להרים ידיים מול האתגרים. להשקיע במשאב האנושי, להבין שבלעדיהם לא תשיג שום דבר, ולהיות שם בשבילם.

כמו כן, חשוב להיות ממוקד במה שנכון ולא להתפזר. נורא קל להתפזר".