השבוע שהיה: מסן פרנסיסקו ועד איראן

1. הגרעין והסייבר

חיסולו של ראש מטה לוחמת הסייבר של איראן, מוחטאבה אחמדי, העלה ביממה האחרונה לכותרות את הלוחמה הקיברנטית. למי שלא עדיין הפנים, הסייבר כבר מזמן הפסיק להיות נחלתם של האקרים בודדים. סמיכות של האירוע לדיוני עצרת האו"ם, כמו גם נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הובילו לפרשנויות שונות שקשרו את ההתנקשות למאבק בגרעין.

פרופ' עוזי ארד, לשעבר יועצו המדיני של ראש הממשלה, אמר הבוקר (ה') בראיון לרדיו כי צריך להבין שסייבר הוא איום בפני עצמו, שכל מדינה צריכה להתמודד איתו בצורה כזו או אחרת – ללא קשר למקרה האיראני. הנושא מטריד את האמריקנים, למשל, יותר מאשר האיום המזרחי, סין, שנתפסת על ידם כרומסת חוקי זכויות יוצרים ויוזמת התקפות סייבר.

המודעות לסייבר נמצאת בהתחזקות מתמדת גם בישראל. כך, יש מטה סייבר לאומי שתפקידו הוא בין היתר לסייע לכלל המשק האזרחי להתגונן טוב יותר, שעה שצה"ל מטפל בנושא הצבאי של האיום. בדיוק כמו בלוחמה בשדה הקרב, שם המשחק הוא להישאר עם היד על הדופק, לחדש – ולהפתיע.

2. כשלארי מאחר למסיבה

הכנס המרכזי של לקוחות אורקל (Oracle) בסן פרנסיסקו הביא השנה כמה בשורות חדשות. החשובה שבהן: ההכרזה על בסיס הנתונים 12c, המבוסס על טכנולוגיית ה-In-Memory – התשובה שלה ל-HANA של סאפ (SAP), שהטריפה את העולם כבר לפני שלוש שנים ומהווה היום את ליבת האסטרטגיה של הענקית הגרמנית בשוק הארגוני.

המכונות והביצועים שהציגו ראשי אורקל בכנס בהתלהבות, לא יכלו לכסות על העובדה שיש כאן בעיה קטנה של טיימינג. היטיב להגדיר זאת מארק הארד, נשיא אורקל, שאמר: "לא הפסדנו את הרכבת, פשוט הגענו באיחור למסיבה".

כשאורחים חשובים מגיעים באיחור למסיבה, ניתן להניח אחת מהשתיים: איש לא מרגיש בחסרונם, או שהם מצליחים להפוך את המסיבה לאירוע שבו הם מסמר הערב, תוך שהם מתנצלים ומסבירים על היעדרם. נכון לרגע זה, תגובות השוק למהלך אינן חד משמעיות. סביר להניח שאנשי המכירות של אורקל יסתערו בחודשים הקרובים על לקוחותיהם ויעודדו אותם לעבור לטכנולוגיה החדשה. עכשיו, כמובן, כל שנותר הוא להמתין לתשובתה של סאפ.

3. סוף טוב לסיפור לא נעים

ההכרזה של אינטל (Intel) בתחילת השבוע על כך שהיא תאמץ לחיקה את 800 עובדי מיקרון (Micron) הייתה בשורה נעימה. ראשי ענקית השבבים עשו כל מאמץ למקסם את רגעי התהילה שנקשרה סביבם משתי סיבות. האחת: אכן הצלת מקום עבודה ל-800 אנשים, שמפרנסים עוד כמה מאות נוספות, היא מהלך חשוב – במיוחד בהתחשב במיקום הגיאוגרפי של החברה, קריית גת, שאינו משופע במקומות עבודה.

אבל הייתה לחגיגה זו עוד סיבה: פרשת מיקרון יצרה חוסר נעימות בולט אצל ראשי אינטל בישראל, כמו גם בעולם. החברה, כידוע, החכירה את המפעל למיקרון כאשר סיימה לבנות את ה-Fab החדש שלה, שפועל כאמור בעיר הדרומית. מיקרון מייצרת זיכרונות פלאש (Flash) לתעשייה. מסיבות כאלו ואחרות החליטה הנהלת מיקרון העולמית לסגור את המפעל בישראל. היא חיפשה קונים ואף ניהלה מו"מ, עד שיום אחד התעוררו באינטל העולמית וביקשו להשיב את מבנה המפעל בחזרה לידם. מיקרון סירבה והסיפור הפך להיות סכסוך על נדל"ן, כשאף אחד לא סופר את העובדים ולא אומר להם מה עתידם. כך חלפה לה כמעט שנה של אי ודאות. באינטל הבינו כי התועלת שלהם מקבלת הנדל"ן ללא העובדים תהיה מזערית לעומת הנזק התדמיתי שלהם בעולם וגם בישראל. כאן, כידוע, עדיין לא נרגעו מסיפורי הרווחים הכלואים וזוכרים זאת לענקית השבבים, עת החליטה האחרונה להקים מפעל חדש באירלנד ולא במחוזותינו – מסיבות מוצדקות, מבחינתה.

נכון לעכשיו העובדים לא ממש יודעים באיזה תפקידים הם ישובצו. סביר להניח כי חלק מהם יתקדם לתפקידים אחרים בענף. אבל בסופו של דבר, אפשר לומר כי יש סוף טוב לסיפור שנדף ממנו ריח לא נעים ולא אופייני לחברה בסדר גודל כמו של אינטל.

4. הפוטנציאל המיחשובי של רפורמת הבריאות של אובמה

בשעה שכל כלי התקשורת בישראל עסקו בשאלת הגרעין האיראני, נאום ראש הממשלה באו"ם ועניינים פוליטיים אחרים, הציבור האמריקני והתקשורת העולמית עסקו במשבר התקציבי של הממשל האמריקני, שקיבל את הכינוי "שאט-דאון". הרקע למשבר הוא הרפורמה בענף הבריאות, אותה רוצה להנהיג הנשיא ברק אובמה, ומטרתה היא הענקת ביטוח רפואי הולם וסביר לכל אזרח אמריקני.

הרפורמה כוללת גם השקעה מסיבית במיחשוב ובמערכות מידע. השלב הראשון הוא ביצירת מאגר מידע דיגיטלי שיספק מידע אמין כל המטופלים בארצות הברית – בכל המרפאות ובתי החולים, מה שקרוי אצלנו תיק רפואי דיגיטלי אחוד.

הנשיא האמריקני הקציב לזה לא פחות מ-19 מיליארד דולר וכן 32 מיליארד נוספים לעידוד הכנסה ושיפור המיחשוב הרפואי. התוכנית יצרה ציפיות אדירות בקרב חברות הזנק ויצרניות תוכנה שפועלות בשוק, לרבות ישראליות. יזמים מקומיים ובעלי רעיונות מסתובבים כבר כמה שנים בארצות הברית ומציעים פתרונות ממוחשבים לתהליכים רפואיים, במרפאות שעד לא מכבר ניהלו את הרישום על גבי טפסים והרי ניירת.

השורה התחתונה בסיפור היא שיחסית למעצמה מצפון אמריקה, מצבה של ישראל הוא לא רע בכלל. שירותי הבריאות בישראל נגישים וטובים יותר, ולא סביר שנראה משבר קואליציוני על רקע נושא שכזה. עם זאת, היקף המשאבים המופנים למיחשוב הבריאות אצלנו עדיין קטן, ודאי בהשוואה למה שניתן וצריך לעשות בנושא. וכאן, בנקודה זו, יש לנו הרבה מה ללמוד מהנשיא האמריקני.