השבוע שהיה

האירוע הדרמטי השבוע היה ללא ספק התפטרותו של חיים שני, מנכ"ל האוצר , על רקע המחאה החברתית הנמשכת כבר שלושה שבועות. שני לא יכול היה להשלים עם אחת מתופעות הלוואי של המחאה – הכרזת מלחמה על הטייקונים באשר הם. עד לפני שנתיים שני היה בצד השני של המתרס, לא טייקון אבל בוודאי לא איש עני. הקולגות שלו הם יזמי היי-טק, שהדבר האחרון שאפשר לומר עליהם שהם עושקים את המדינה.

שני אומנם עזב את התעשייה, אבל הוא עדיין מחובר אליה בכל רמ"ח איבריו. בשנתיים האחרונות הוא הוביל מספר מהלכים שהיו אמורים להצעיד את תעשיית ההיי-טק קדימה, בכל הקשור לתקציב וסדרי עדיפויות. שני הוביל את תהליך הקמת משרד ה-CIO הממשלתי, תמך בהגדלת תקציבים לעידוד צעירים מהפריפריה ללמוד את מקצועות המיחשוב – בין היתר כדי שיוכלו להשתכר כראוי ואולי אפילו להגיע לדירה.

עכשיו הכל נעצר בבת אחת. המכרז למינוי מנמ"ר ממשלתי אומנם יצא לדרך אבל אף אחד לא יודע מי יבוא במקום שני ומה תהיה תפיסתו, אם בכלל, לגבי תפקיד ה-CIO ויתר הדברים. גם מספר בכירים בענף שקיבלו הצעות משני להצטרף למירוץ על תפקיד ה-CIO הממשלתי, לא ממש יודעים כעת איך להמשיך. אגף החשב הכללי באוצר נכנס לתקופת המתנה – וואקום שאיש לא יודע מה יהיה אחריו.

הייתה עוד פרישה משמעותית השבוע, אומנם לא דרמטית כמו זו של שני, אבל עדיין חשובה: מאיר שטרית, שעמד בשנתיים האחרונות בראש ועדת המדע והטכנולוגיה, ולראשונה הפך את הוועדה למשמעותית – מחוקקת חוקים (לא תמיד פופולאריים). כעת הועברו המושכות לידיה של חברת הכנסת רונית תירוש, שהרקע שלה הוא בתחום החינוך. יש לקוות שהיא תוכל להמשיך את המומנטום ששטרית החל ולא תחזיר את הוועדה לימיה הפחות זוהרים.

גם במשטרה שלנו אין כל חדש. עוד לא הספקנו להירגע מתחושת החמצה מאי מינויו של נצ"מ שי קופרמן, לתפקיד ראש מנ"ט (ר"ת מינהל טכנולוגיות), והנה נחתה הידיעה הכי הזויה השבוע: אלון לבבי, מחליפו של ניר מריאש ב-מנ"ט, סיים את הקדנציה שלו במינהל הטכנולוגיות, פחות מחודש לאחר שהחל אותה. והסיבה: המפכ"ל יוחנן דנינו לא יכול היה להשלים עם העובדה שמזה כמה ימים אין לו דובר. זאת, לאחר שהדובר הקודם שהוא מינה, הלל פרטוק, פרש גם הוא לאחר חודש. ואת מי הציב דנינו במקום פרטוק? את אלון לבבי. ומה עם מנ"ט? הטכנולוגיה יכולה לחכות.

ומהמשטרה לצבא. תמיד ידענו שהמיליארדים שמופקדים בידי הצבא ומערכת הביטחון (יותר ממחצית תקציב המדינה), יכולים להיות מנוהלים קצת יותר ביעילות. השבוע קיבלנו לכך הוכחה: צה"ל החליט ללכת לפרויקט ERP כולל בהשקעה של מיליארד שקלים. לפני מספר שנים, אותו צה"ל אבל עם רמטכ"ל אחר, החליט שלא צריך ERP אחד לכל צה"ל ויצא לפרויקטי ERP לכל הזרועות, תוך כדי בזבוז אדיר של עוד כמה מיליונים. עכשיו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור. לחיל האוויר זה יעלה הרבה יותר, כי שם יש מערכת של אורקל (Oracle). אם ההחלטה לעבור למערכת סאפ (SAP) אחת אכן תצא לפועל, יזרקו שם לפח השקעות של מיליונים. לידיעת מקבלי ההחלטות הממונים על הצבא, עדיין אפשר לעצור את השערורייה הזו.

והיו לנו השבוע כמובן פרויקטים מעניינים. כמו למשל טיוב נתונים בשב"ס, הקמת מערכת לניידות מספרים בחברת איתוראן על ידי יעל, ועוד שורה של הטמעות והכרזות. בן פסטרנק, מנכ"ל אמן, המשיך במסע הרכש שלו, על ידי השקעה של מיליוני שקלים בחברת אינוקום. וזו לא המילה האחרונה. שיהיה לנו שבוע טוב וקריר.