שש פלטפורמות מאיצות חדשנות בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית

בחלק הראשון של המאמר הצגנו את הרקע ואת החשיבות של הטכנולוגיות הדיגיטליות לנושא החדשנות. הפעם, בחלק השני, נציג באופן כללי בלבד את ששת הפלטפורמות הדיגיטליות שיכולות לשמש כאבני בניין ביישום החדשנות, פלטפורמות אותן נפרט בחלקים הבאים.

נגדיר תחילה את המונח פלטפורמה דיגיטלית:

פלטפורמה תוגדר כאשכול (Cluster) של טכנולוגיות דיגיטליות בעלות זיקה כלשהי ביניהן ובעלות פוטנציאל לקדם את יישום החדשנות בארגון.

כל פלטפורמה דיגיטלית מביאה לידי ביטוי מימד כלשהו בצורה בה ניתן להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לתמוך בחדשנות. קיומן של שש פלטפורמות שונות התומכות בחדשנות מצביע על העושר, הגיוון והעומק של הפלטפורמות הדיגיטליות ועל הפוטנציאל העצום שלהן לשמש כתשתית למימוש החדשנות. מכאן גם החשיבות הרבה בהבנת ששת הפלטפורמות האלה ובהחלטה של הארגון כיצד להשתמש בהן.

הקבצת הטכנולוגיות הדיגיטליות השונות לשש פלטפורמות נועדה לסייע להנהלות של הארגונים ולמנמ"רים בהבנת הפוטנציאל שלהן לקידום החדשנות. על המנהלים להכיר את סוגי הפלטפורמות השונות, להבין את הרלוונטיות שלהן לאסטרטגיה העסקית וליצירת היתרון התחרותי שלהם ולהוביל ולהנהיג את יישומן והטמעתן בארגון, לטובת ההצלחה העסקית. תרשים מס' 2 מציג את ששת הפלטפורמות מאיצות החדשנות שיפורטו בהמשך הסדרה.

תרשים מס' 2: שש פלטפורמות מאיצות חדשנות

עקומת ה-S – התשתית להבנת תופעת החדשנות

נגדיר תחילה בקצרה את מושג החדשנות, את הדואליות שלה ואת עקרונותיה בעולם הדיגיטלי, ונטען שכל ארגון שלא ינקוט בצעדים מעשיים לשילוב החדשנות כאחד היעדים החשובים באסטרטגיה העסקית שלו יסתכן באיבוד יתרונו התחרותי, ובסופו של דבר ייכשל בזירה העסקית.

ההגדרה המקובלת של תהליך החדשנות היא:

החדשנות היא תהליך ארגוני שמטרתו לייצר ערך ללקוח ולארגון על ידי שיפור או פיתוח של מוצר, שירות, מודל עסקי, תהליך עסקי או שילוב כלשהו ביניהם.

החדשנות מהווה כיום כלי עיקרי המאפשר לארגון להתמודד עם הסביבה התחרותית בה הוא פועל. במוקדם או במאוחר, כל מוצר, שירות וטכנולוגיה יעבור (או תעבור) תהליך של התיישנות ויצטרך לפנות את מקומו למוצר, שירות או טכנולוגיה אחר. תרשים מס' 3 מציג את עקומת ה-S, שמתארת כיצד חדשנות מתחילה, מאומצת על ידי לקוחות מעטים בתחילת דרכה, עוברת תהליך אימוץ נרחב, התפשטות, צמיחה ומגיעה לשלבי ההתבגרות, הרוויה ובסופו של דבר לדעיכה, בעקבות הופעת הדור הבא או תחליף כלשהו.

תופעה זו מתרחשת לנגד עינינו כל הזמן: התקליטים הוחלפו על ידי קסטות שהוחלפו על ידי דיסקים שהוחלפו על ידי קבצים דיגיטליים. הטלפונים הנייחים הוחלפו בטלפונים ניידים מהדור הקודם שהולכים ומוחלפים על ידי הסמארטפונים. טלוויזיות ישנות מפנות את מקומן לטלוויזיות חכמות עם מסך שטוח, שמצידן יורדות מהבמה לטובת טלוויזיות HD מבוססות LCD ועכשיו LED, עם צגים גדולים יותר ותמונה משופרת. האנציקלופדיות המודפסות כבר מזמן הוחלפו על ידי אנציקלופדיות דיגיטליות וכאלה המבוססות על חוכמת המונים, למשל ויקיפדיה (Wikipedia). המסחר האלקטרוני מחליף לעתים את המסחר בחנויות הרגילות. דגמים חדשים של מכוניות מחליפים דגמים ותיקים. בקיצור, אפשר לראות את התהליך הזה כמעט בכל תחום. לפעמים תהליך ההחלפה בדור חדש יכול לקחת עשרות ויותר שנים – כמו הזמן שלקח עד שהאנציקלופדיות הדיגיטליות החליפו את האנציקלופדיות המודפסות, כמו שתוכנות הניווט מבוססות GPS החליפו את המפות המודפסות על נייר וכמו שהטלפונים הניידים מחליפים את הטלפונים הנייחים – אבל בסופו של דבר זה קורה.

תרשים מס' 3 – עקומת ה-S של החדשנות

החדשנות מביאה גם לשינויים במודלים עסקיים. למשל, מודל עסקי המבוסס על מכירת מוצר כמו מכוניות עבר בשנים האחרונות למודל עסקי המבוסס על ליסינג ומשם למודל עסקי המבוסס על שכירות לפי שעה (Zipcar). המודלים העסקיים של חברות התקשורת שמבוססים על תשלום בדיעבד בגין שימוש (Post Paid Usage Based) מוחלפים במודל עסקי המבוסס על מחיר קבוע (Flat Rate), ללא קשר לצריכה בפועל. רכישת כרטיס לנסיעה בודדת בתחבורה הציבורית מוחלפת בכרטיסי חופשי חודשי, שיכולים לשמש לנסיעה באמצעי תחבורה אחד או במספר אמצעי תחבורה שונים. רכישת אלבום מוזיקה שלם מוחלפת ברכישת שיר בודד מתוך האלבום. וגם בתחום שלנו: יחידות המחשב עוברות ממודל של תשתיות עצמיות למודל של ענן המבוסס על תשלום לפי שימוש.

על כל אלה ועוד נרחיב בפעם הבאה.

על המחברים:

פרופ' ישע סיון, מנהל מכון קולר ל-Venture באוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש התוכנית למערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב-יפו. פרסם מספר רב של מאמרים. בעל דוקטורט מאוניברסיטת הארווארד.

רז הייפרמן, ממלא מקום הממונה על התקשוב הממשלתי ומנהל חטיבת מערכות ושירותים רוחביים באגף התקשוב במשרד ראש הממשלה. שימש סמנכ"ל בביטוח ישיר ובבזק, ובתפקידים בכירים נוספים. בעל תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.