הפתרון לפקקים ולאוטובוסים שלא מגיעים עובר דרך ה-IT

הדו"ח החמור של מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר על מצב התחבורה בישראל ועורר תגובות רבות החסיר, משום מה, התייחסות למה שיכול לפתור חלק מהבעיות: הטכנולוגיה, מערכות ה-IT וחדשנות.

אחת התובנות המרכזיות שעולות מדו"ח המבקר היא העדר תכנון נכון על מנת שהיקף השימוש ברכב הפרטי ירד, ובכך יוקל העומס הבלתי נסבל בכבישי ישראל. בין הסיבות המרכזיות לכך שמרבית הנהגים עדיין מעדיפים את רכבם הפרטי נמצאת העובדה שמערכת ההסעה ההמונית בישראל – הרכבת ובעיקר האוטובוסים, לא נותנת מענה לצורך שלהם להגיע בזמן לעבודה או לכל יעד אחר. כך, למשל, בפרק על חברות האוטובוסים כותב המבקר שקרוב ל-330 אלף נסיעות – כ-15% מכלל הנסיעות – לא בוצעו לפי התכנון ולפי הזיכיון שיש בידן. הסיבה למחדל זה היא לא רק הפקקים, אלא העדר השקעה מספיקה במשאבי תכנון שיכולים לצמצם את מספר הנסיעות שלא מבוצעות – מה שגורם לנוסעים שעומדים ומחכים ועוד מחכים לאוטובוס סבל לא קטן.

לא הכל שחור

למטבע הזה יש צד חיובי יותר: במידה מסוימת, ההעדר הכמעט מוחלט של אזכור הנושא הטכנולוגי בדו"ח המבקר עושה עוול למשרד התחבורה, משום שיש שם אגפים ואנשים שכן פועלים לשיפור המצב. בהקשר זה ראוי לציין לחיוב את אגף מערכות המידע, שבראשו עומד צור אהרון, ואת אגף החדשנות, שמוביל ד"ר שי סופר, שפיתחו וסייעו להעלות לאוויר לא מעט פרויקטים שמהותם שיפור השירות וניהול התחבורה הציבורית.

אחד המהלכים היותר חשובים שהמשרד עשה הוא פתיחת קוד המקור למערכת תכנון קווי התחבורה הציבורית בישראל – עובדה שהביאה להקמתן של מספר יוזמות חדשניות, כמו אפליקציית Moovit, שמבוססת בין היתר על המאגרים של המשרד. מן העבר השני, יוזמות לא מעטות שקשורות בתחבורה שיתופית נדחו בגלל רגולציה ולחצים של קבוצות לחץ כמו נהגי המוניות וחברות האוטובוסים.

בהקשר הזה, המבקר מותח ביקורת על חברות התחבורה הציבורית, שעל אף שהן סמוכות על שולחן הממשלה ושהמדינה מתקצבת אותן ביותר מ-1.4 מיליארד שקלים בכל שנה, הן לא מסכימות לשחרר את קוד המקור של מערכות המידע שלהן, ובכך מונעות פיתוח פתרונות שיכולים לשפר את חוויית הנוסע, להגביר את האמון ברמת השירות ולנטוש את הרכב. רבים מעדיפים לבלות את השעה או השעתיים בפקק באוטובוס או ברכבת, ובזמן הזה לנוח או לגלוש בסמארטפון (אם יש מקום לשבת), מאשר להיות על הכביש, לשרוף דלק ובעיקר להתעצבן. אלא שחוויית הלקוח שלהם לוקה בחסר.

לא צריך להמציא את הגלגל

דו"ח המבקר ציין שכדי לעצור את הקטסטרופה לא צריך להמציא את הגלגל מחדש והממשלה צריכה קודם כל ליישם את ההחלטות שלה עצמה. הנושא נדון על ידי הגורמים הממשלתיים בכובד ראש וכמו במקרים רבים, הבעיה היא במימוש ההחלטות.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. צילום: ניב קנטור

גם הכנסת הקדישה לנושא התחבורה הציבורית לא מעט דיונים, בעיקר בוועדות המדע והטכנולוגיה, הכספים והכלכלה. אחד הח"כים הפעילים ביותר בתחום התחבורה הציבורית הוא ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת, שלמרבה הצער לא מתמודד בבחירות שנערכות בימים אלה. הוא זה שיזם את יום התחבורה בכנסת. ביום זה שנערך ביוני 2017 ציין יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, כי "אנחנו נמצאים במשבר תחבורתי מאוד קשה. זה נובע מהרבה בעיות, אבל בעיה אחת מרכזית היא העובדה שפיתחנו חברה שתלויה ברכב הפרטי. וכמה שאנחנו סוללים כבישים, כמות הכבישים שיש במדינת ישראל רחוקה מאוד מהמספר הרצוי".

הוא ציין שהנושא הטכנולוגי מרגיז חלק מהנוסעים בתחבורה הציבורית. "אנשים אומרים לי: כבר הכנסתם טכנולוגיה לאוטובוסים, אבל המידע לא אמין, מנותק מהמציאות. לא רק שאנחנו לא עומדים במקום – אנחנו הולכים אחורה", אמר. דו"ח המבקר מעיד על כך שהוא צדק.

עוד אדם בעל קילומטראז', שכדאי לקרוא את מה שיש לו לומר בנושא, הוא ויקטור אררה, יועץ מחשוב לעולם התחבורה. הוא קרא בראיון לקהילת ההיי-טק, לאנשים ומחשבים שפרסמנו היום (א'), ליטול את ההובלה בסיוע לפתרון חלק ניכר מבעיות התחבורה הציבורית, ובמיוחד האוטובוסים. הטכנולוגיות קיימות, ציין, אבל הן לא מיושמות.

זוהי קריאה חשובה מאוד, שמופנית לכל החברות שעוסקות בכך. אל תמתינו עד שהממשלה תפנה אליכם, אלא צאו ביוזמות, הציעו הצעות וקחו את הפיקוד, כדי שהביטוי "ישראל עומדת", כפי שאררה מגדיר אותו, יפסיק להיות המציאות של חיינו, על כל המשמעויות הכלכליות והאישיות הנובעות מכך.

השורה התחתונה: ישראל נחשבת לאחת המדינות החדשניות ביותר בתחום של פתרונות לניהול וטיוב תחבורה ציבורית, ועד לקצה הטכנולוגי העליון – אוטובוסים חשמליים, אוטובוסים אוטונומיים ועוד. מה שניתן הוא להביע צער על כך שהמוח הישראלי לא מנוצל על ידי הגורמים הרלוונטיים לטיוב התחבורה הציבורית המקרטעת בישראל, ולקוות שמי שצריך יתעשת על מנת שזה יקרה כבר בעתיד הקרוב.