האורבניות החדשה תלויה בפתרון פקקי התנועה
תחום התחבורה החכמה היה אחד המרכזיים בכנס הערים החכמות, שהתקיים באחרונה בברצלונה ● המציגים, ובמרכזם החברות הישראליות, הציעו שלל פתרונות לקידום התחום ולהוצאת כולנו מהעומסים הנוראיים
הכנס השנתי של הערים החכמות, שננעל לפני ימים אחדים בברצלונה, היה התשיעי והגדול מכל הכנסים שהיו מאז שהם חלו ב-2011. כ-25 אלף מבקרים מ-146 ערים ב-70 מדינות הוכיחו שוב שתחום הערים החכמות כבר אינו מילת באזזז בלבד.
כבר מזמן לא מדברים בכנס הזה על הערים החכמות כעל מושג ערטילאי, שיקרה מתישהו ומשכך, כל אחד יכול לפרש אותו כמו שהוא רוצה. במקום זאת, מוצגים בו פתרונות קונקרטיים, שמקלים את החיים על התושב והופכים את העיר למודרנית יותר.
המוטיבים המרכזיים שעלו מהכנס ומהתערוכה שנלוותה אליו היו הצורך להתמקד באנשים, בדרכים שבהן הרשויות שמנהלות את הערים יכולות לאפשר להקל את החיים על האזרחים שלהן ולתת להם שירותים טובים יותר. בלטו באירוע השנה תחום התחבורה החכמה והאפשרויות הגלומות בו. יותר מ-1,000 המציגים בתערוכה, שנפרשה על פני שני אולמות ענקיים, הגדירו למעשה את אופייה של העיר הדיגיטלית. מדובר בעיר שבה כל אמצעי התחבורה נגישים, מסונכרנים ומדברים האחד עם השני, עיר שבה מרכזי בקרה יודעים בזמן אמת את מצב עומסי התנועה ומכוונים בהתאם את הרמזורים, וכזו שמבצעת אופטימיזציה של כל המערכות.
גם כאן: ישראל בקדמת הבמה
השנה הוקצה לנושא המובייל, בפעם הראשונה, אולם שלם, בעוד שבשנים קודמות הוא היה חלק מאולם התצוגה המרכזי. באופן לא מפתיע, שתי החברות שבלטו באולם זה היו חברות ישראליות שפועלות בעולם התחבורה: מובילאיי, שריתקה את אלפי באי התערוכה בהרצאות ובהדגמות, ומוביט, שחשפה שם שלל פתרונות, עם דגש על כאלה שמיועדים לבעלי מוגבלויות, שלא יכולים לנצל את האפליקציה הקיימת והפופולרית.
חברות אחרות הציגו מכוניות חשמליות, אופניים וקורקינטים שנועדו להוריד מכוניות מהכביש, ולא מעט פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ליצירת אופטימיזציה של התחבורה.
הצצה לרשימת הערים שזכו בפרסים בתחרות שנערכת בכל שנה במסגרת הכנס מגלה שלא מעט מהזכיות הן בגלל יישום פתרונות בתחום התחבורה. כך, למשל, עיריית שטוקהולם זכתה בפרס על פתרון לתעבורה בטוחה לאופניים, וממשלת דובאי, שבכל שנה קוטפת פרסים, משכה גם השנה תשומת לב רבה וזכתה בפרס על תכניות ליישום תחבורה אוטונומית. הממשלה מהמפרץ הפרסי שמה לה למטרה, כך על פי דובריה, להיות המדינה המובילה בעולם בתחום זה, ולבאי התערוכה לא היה ספק שהם ישיגו אותה.
לצד שבדיה, דובאי ומדינות נוספות, גם ישראל זכתה בכנס בברצלונה, שוב, להכרה בינלאומית. הפעם מדובר בפתרון אופטימיזציה של רמזורים בירושלים, שנועד לשפר את השירות של הרכבת הקלה והגיע לשלב הגמר, בתחרות השנתית של בחירת הערים החכמות בעולם.
הפרויקט, שנעשה על גבי הענן של מיקרוסופט ובשיתוף פעולה אתה, נחשב לפורץ דרך, מאחר שהוא מאפשר לאמצעי התחבורה בבירה לנוע מהר יותר, בעזרת כלי איסוף מידע וניתוחו, שמלקטים נתונים משלל אמצעי הבקרה על התחבורה בעיר ובכך יוצרים תפעול נכון של הרמזורים.
ככלל, גם השנה הייתה הנוכחות הישראלית בתערוכה מרשימה ובולטת, על אף שבפעם הראשונה מאז שהיא החלה, לא היה בה ביתן ישראלי רשמי. מכון היצוא, שהקים את הביתן בכל שנה ואפשר לסטארט-אפים ישראליים להראות את מרכולתם ללקוחות פוטנציאליים בחו"ל, העדיף הפעם שלא להשתתף בתערוכה. הסיבות לכך שונות: קיצוץ בתקציב, העדר ממשלה מתפקדת ובעיקר קריאה לא נכונה של תחום העיר החכמה והתועלת הרבה שחברות ישראליות מפיקות ממנו. אלא שלא נשאר חלל ריק והחברות הישראליות הציגו במסגרת הביתנים של עיריית תל אביב-יפו, עיריית חיפה, אוניברסיטת בר אילן וקהילת הסטארט-אפים של יריב שדה.
לא פחות בולטת הייתה הנוכחות של המשלחת של מרכז השלטון המקומי, בראשות היו"ר, חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות. למשלחת הצטרפו 40 ראשי ערים וישובים, חלקם מלווים בפמליות של סגנים או בעלי תפקידים בכירים. וגם השנה, כמו בכל פעם, את המנמ"רים השאירו בבית, למעט בודדים.
סרג'יו ויניצקי, נציג התערוכה בארץ ומי שיזם את ההשתתפות הישראלית בה, מסכם בשביעות רצון את הנוכחות הכחולה לבנה בה, ואמר כי גם הפעם, המציגים הישראליים הרשימו את האורחים מהמדינות האחרות. "המארגנים מציינים לשבח את הנוכחות הישראלית ואת הרמה הגבוהה של החברות שלנו, וזו גאווה לא רק שלי אלא של כל מי שהיה שם", אמר ויניצקי.
תגובות
(0)