ארבע הרגליים עליהן תעמוד 2014

דאבוס שבשווייץ היא עיירה שלווה. הדרך היפה אליה, העמק הירוק שבתוכו היא שוכנת, כשמעליה ההרים המושלגים, המסעדות ובתי הקפה הנעימים. להתקנא באלה המגיעים לשם "בתפקיד", להשתתפות בכנס הכלכלי העולמי. המשלחת הישראלית הייתה השנה גדולה במיוחד, כשבראשה עמדו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא המדינה, שמעון פרס. נתניהו החליט למקד את השתתפותו בכנס בתחום ההיי-טק, וספציפית בנושא הסייבר. מכל הנושאים האפשריים – מדיניים, חברתיים, כלכליים – הוא בחר בתחום זה, בראייה שבאמצעותו ראוי לקדם את הכלכלה והתעסוקה בישראל.

בשבוע שעבר התפרסם כאן, באנשים ומחשבים, ראיון עם יגאל ברקת, סמנכ"ל השיווק של ישראכרט. הראיון התקיים לרגל זכייתו בתואר איש השיווק של החודש שעבר – זכייה שהנימוקים לה הם המהלכים שהוביל בתחום הדיגיטלי. בראיון הדגיש ברקת את שיתוף הפעולה בין השיווק ל-IT וקבע שבלעדי אנשי ה-IT לא ניתן היה להגיע להישגים. הוא החמיא ופרגן להם, ובראשם לרונן זרצקי, סמנכ"ל מערכות המידע. עוד קבע ברקת שבעידן הדיגיטלי, אנשי השיווק והטכנולוגיה צריכים לעבוד כתף אל כתף כדי להעמיד את המוצרים והשירותים. בכך הכריע איש שיווק מהבכירים במשק את הדיון שהחל לבצבץ על תפקידו של המנמ"ר בעידן הדיגיטלי והאיום שיש עליו מהשיווק בהיבט זה. אין שום איום, אין שום ספק לגבי תפקיד המנמ"ר – גם בעידן הנוכחי.

מיקי לוי, סגן שר האוצר ולשעבר מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, התראיין באחרונה בתוכנית בוקר בטלוויזיה. השיחה התמקדה בבעיית אובדן הכנסות של המדינה בגין העלמות ותכנוני מס, עבירות והלבנות הון. סגן השר, שבמסגרת תפקידו מוביל את המלחמה בתופעות האלה, היה נחרץ מאוד בכוונותיו ובטוח בתוצאות שישיג. כדי לחזק את עמדתו הוא הציג תוכנה חדשה וכלי BI (כן, הוא השתמש במונח הזה) שפיתחו במשרד האוצר, במטרה לסייע להם במלחמה הזו. פוליטיקאי משמיע הבטחות והאוזניים נזקפות: הוא מצהיר שבזכות התוכנה וה-BI הוא ואנשיו יעמדו במשימות.

בשבוע אחד נאמרו אמירות של אנשים מובילים במדינה ובמשק, שאינם אנשי טכנולוגיה, שמצביעות על נושאים חמים שצריכים להיות בראש מעייניהם של המנמ"רים וספקי ה-IT ב-2014 – סייבר, דיגיטל, BI ו-Big Data. אפשר להוסיף לזה את הפרסומים, גם מהשבוע האחרון, על כוונותיה של יבמ (IBM) והשקעת העתק המתוכננת שלה בתשתיות ענן השנה כדי להצביע, שוב, על כך שתחום זה יככב בשנה הקרובה.

בתקופה האחרונה מדברים על התפוצצות של נתונים, פוטנציאל אדיר של איומים, חדירת הטכנולוגיה הדיגיטלית לכל מקום בחיים, ובקיצור – האינטרנט של הדברים. כבר מדברים, אלוהים ישמור, לא רק על שעונים, מקררים ומשקפיים, אלא גם על שבב במברשת השיניים. לאן כל זה הולך? האמת היא שזה די מפחיד, אבל מנגד, יש כאן אתגר מקצועי, מחקרי, יישומי, ניהולי, קיומי, חברתי והתנהגותי, ברמה שאין עדיין מילה מתאימה בשום שפה כדי להגדיר.

בחזרה לדאבוס: נושא הכנס השנה היה "לעצב את העולם מחדש", כשנקודת המפתח היא לטפל בבעיית האי שוויון בעושר בין אנשים. נשאלת השאלה האם אנשי עסקים שמשלמים סכום כה רב כדי להשתתף בכנס ומיליונים למיתוג או חסות, אם הם גם רוצים לדבר בו, באמת מחפשים איך לצמצם את אי השוויון. נראה יותר שבאים לשם כדי להיראות ולחפש הזדמנויות עסקיות, ודווקא להגדיל את הונם. בעיניי, המסר המרכזי שיוצא מהכנס הוא שפנינו אכן לכלכלה חדשה, אלא שנקודת המפתח שנדונה שם בהקשר זה היא הטכנולוגיה, והיא זו שתעצב את העולם והכלכלה מחדש.

לא הייתה בעבר מובהקות כל כך ברורה לגבי הדגש שצריכים לתת בתוכניות העבודה בפתחה של שנה. הסייבר, הדיגיטל, ה-BI וה-Big Data חייבים להיות בבסיס התוכנית העסקית של כל הארגונים והחברות שרוצים להמשיך לשחק ולשרוד. והמנמ"ר? עליו כמובן לקחת את המושכות ולהוביל להצלחות.