IT במבחן האש

שעת חירום היא שעת מבחן כלל מערכתית. בראש ובראשונה צה"ל, שנבחן ביכולות הביצוע שלו בהתאם להנחיות הדרג המדיני. יחד איתו יש גם את העורף, שתלוי ברמת המוכנות של הגורמים האזרחיים, שאמורים להיות ערוכים לשעת חירום בכל רגע.

המוכנות של העורף כוללת גם מוכנות כהלכה של מערכות המיחשוב והמידע ברשויות ובארגונים השונים. הרי כשהן פועלות היטב, הן מסייעות לאזרחים לתפקד טוב יותר ואף לשמור על חייהם.

שוב ושוב מצטיירת תמונה שמרבים לדבר עליה גם ברגיעה, אבל בשעת חירום היא הרבה יותר בולטת: הרשות המקומית היא הגורם הראשון שעומד בחזית מול התושבים. היא זו שמפעילה את שירותי החירום ודואגת לפתוח את המקלטים. הרשות המקומית תלויה מאוד גם במערכות מידע, מוקדי טלפונים ומערכות טכנולוגיות אחרות. בראש ובראשונה הן מיועדות לתקשר טוב יותר עם האזרחים, להודיע להם מידע חיוני בזמן אמת, דרך שלל אמצעי התקשורת הקיימים כיום. כאן באה לידי מימוש המגמה החדשה שקיימת במערכות המיחשוב של השלטון המקומי: ראשי הרשויות והנהלות העיריות הפנימו כי אתרי האינטרנט והמכשירים החכמים שמצויים כיום בידי כל אזרח הם הכלי המהיר ביותר שבאמצעותו הם יכולים להעביר את המסרים השונים.

הפונקציה הראשונה שקולטת את כל השיחות והפניות היא המוקד העירוני, שקיים בכל עיר. היטיב להגדיר זאת יוסי בן סימון, מנמ"ר עיריית אשדוד, שאמר בראיון לאנשים ומחשבים: "מרגע שנופל טיל, יש צמיחה דרמטית בכמות השיחות". צריך לקוות שלאור האירועים של השבועות האחרונים, שבהם מוקדי חירום היו בכותרות לאו דווקא באור חיובי, מנהלי המוקדים העירוניים הפיקו לקחים, כוח האדם תוגבר והאנשים שיושבים שם קשובים גם לביקורות.

יש גם את הפן של הרשתות החברתיות: עיריית רעננה, למשל, המליצה היום (ד') לתושביה להתחבר לדף הפייסבוק (Facebook) שלה, כדי שיוכלו לקבל דיווחים בזמן אמת, להעלות בעיות ושאלות אל מול צוותי החירום של הרשות. מאחורי כל אלה עומדות מערכות מידע ומיחשוב שתוכננו ונערכו לשעת חירום.

המבחן של ה-DR
שעת חירום היא גם מבחנם של פרויקטי ה-DR, הגיבוי ומתקני האירוח של הארגונים. ככל שהמצב יימשך, ארגונים ומקומות עבודה שנמצאים בטווח האש, במיוחד בדרום, יצטרכו להפעיל תוכניות חירום שיאפשרו לעובדים להמשיך לעבוד, אם מהבית ואם מהמשרדים והמפעלים, בהתאם לתרגולות ותסריטים שנכתבו מראש, ויש לקוות שגם תורגלו.

זו שעת מבחן לחברות הספקיות, שבאירועים קודמים הוכיחו מה המשמעות של נאמנות ללקוחות. אנשי שירות, טכנאים ומומחים ממשיכים ללוות את הלקוחות בכל מקום ובכל שעה, ויש להניח שגם הפעם זה הווה ויהיה כך.

צוק איתן הוא שעת המבחן גם של כל ארגוני ה-IT, שמן הסתם ערכו בדיקות חוזרות ונשנות בכל מה שקשור לאבטחה, לגיבויים ולהגנה מפני מתקפות סייבר. אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב ויו"ר המולמו"פ, אמר היום כי מאז החל המבצע בוצעו יותר ממיליון מתקפות סייבר על ישראל. התופעה הזו מוכרת בכל פעם שיש שעת חירום. היעדים (לפחות הידועים שבהם) הם בעיקר מוסדות ממשלתיים וביטחוניים, אבל פרופ' בן ישראל הצביע על היבט אחר: פעילות סייבר נגד מתקני תשתית כמו חשמל, מים או תחבורה. ב-2012 הצליחו ההאקרים להשבית את מערכת ההשקיה של קיבוץ בצפון וגרמו נזק. אין ספק שאי שם ברחבי העולם יושבים האקרים שמנסים לבצע פיגוע טרור קיברנטי, בין היתר כדי לשדר תמונות ניצחון, כמו אלה שוודאי ישדרו מהטילים שנפלו בתל אביב.

השילוב בין סייבר למלחמה פיזית הוא הנחת עבודה שהגורמים השונים במדינה מודעים לה, ומי שאחראי לכך אף קיבל הנחיות מדויקות מה לעשות ואיך. לא מכבר הופיע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בכנס איגוד המבקרים הפנימיים והתריע על רמת מוכנות נמוכה של ישראל למתקפות סייבר. הוא גם ציין דו"חות ביקורת שלו שעסקו בכך. בשעת אש, כאשר מצב החירום מופעל, כל מה שנותר לעשות הוא לקוות שמי שאמור להפיק לקחים אכן עשה זאת ושאכן יש מוכנות.

עוד דבר לסיום: מחמם את הלב לקרוא דיווחים כי למרות מצב החירום, ההיי-טק לא מפסיק לייצא. ישראל סובלת מדימוי קשה מאוד ברמה המדינית, אבל בכל מה שקשור לייצור וייצוא טכנולוגיה, אף הזמנה לא נדחתה ושום פרויקט לא נעצר. זהו נכס תדמיתי שעלינו לשמור עליו מכל משמר, כשעל כל אחד לעשות את הכי טוב שהוא יכול בחלקת האלוהים הקטנה שלו.