הבכירים מסכמים את השנה; והפעם: אבנר זיו, מנהל חטיבת טכנולוגיות מידע בבנק ישראל

זיו מספר על 2016 הטכנולוגית באחד המוסדות הפיננסיים החשובים במדינה, ומסביר לאן פניו מועדות ב-2017

אבנר זיו, מנמ"ר בנק ישראל

במה הצטיין ארגונך בשנה האחרונה וכיצד ה-IT סייע לו?
"בנק ישראל התמודד ב-2016 עם אתגרים מורכבים בתחום הרפורמות הפיננסיות.

בציבוריות הישראלית ובממשלה התגברו קולות הקוראים לביצוע רפורמות משמעותיות בשוק הפיננסי, בדגש על הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במגזר הבנקאי-פיננסי. הדבר בא לידי ביטוי בפעילות ערה של מספר ועדות בנושא, בינהן ועדת שטרום ו-ועדת בריס.

בנק ישראל, אשר אחד מיעדיו הוא שיפור התחרות במשק וקידום החדשנות בבנקאות, השתתף בדיונים מרתוניים סביב הרפורמות השונות ועשה מאמץ גדול לאזן בין השאיפה לשינוי וביצוע רפורמות לבין הצורך לשמור על יציבות פיננסית של המערכת הבנקאית בישראל (יעד העל והתפקיד המרכזי של בנק ישראל).

בתוך כך, לקחנו על עצמנו להוביל את פרויקט מאגר נתוני אשראי לאומי, אשר צפוי לחולל שינוי משמעותי במגזר הפיננסי. זאת, על ידי יצירת מנגנון של דירוג-אשראי סטנדרטי (Credit Scoring) המגלם את רמת הסיכון במתן אשראי ללקוח מסוים. במסגרת הפרויקט יוקם מאגר מידע מרכזי לנתוני אשראי, אשר יאפשר למספר 'לשכות אשראי' שיקבלו רישיון לנושא מבנק ישראל לנתח את נתוני הלקוחות לפי הרשאה, לפתח מודלים סטטיסטיים ולחשב את דירוג האשראי של כל לקוח.

חטיבת טכנולוגיות המידע של הבנק היא גורם דומיננטי בניהול הפרויקט, והמערך הטכנולוגי שתוכנן ונמצא בתהליך פיתוח והקמה הוא מערך מורכב ביותר, מבוסס על טכנולוגיות מתקדמות ומגלם סטנדרטים מחמירים באופן מיוחד בתחומי אבטחת המידע והפרטיות.

פיתחנו בשנה האחרונה בחטיבת הטכנולוגיה גישה שנקראת Business Partner, ואנחנו מצפים מאנשי הטכנולוגיה בחטיבה להכיר מקרוב את האתגרים העסקיים של הגורמים השונים בבנק ובמשק, על מנת שיוכלו ליזום ולהביא ערך עסקי חדש באמצעות הכלים הטכנולוגיים. יש בחטיבה אנשים מעולים! והגישה הזו מחזירה את ה-'ברק לעיניים'.

כחלק מההיערכות לפרויקט מאגר אשראי ולרפורמות הנוספות הנמצאות על שולחן הדיונים, הקמנו בחטיבת טכנולוגיות המידע אגף תשתיות פיננסיות חדש (Market infrastructure), שיעסוק במערכות ותשתיות המשרתות יעדים של שיפור השיתוף במידע, שיפור התחרותיות, וקידום החדשנות במערכת הבנקאית במקומות בהם נדרשת התערבות של בנק ישראל.

בתחום תשתיות אלה קידמנו השנה, ביחד עם הפיקוח על הבנקים, את מערכת הר הכסף 2, שמסייעת לאזרחים לאתר חשבונות רדומים שבבעלותם, ואנחנו עוסקים בימים אלה בניתוח משמעויות החקיקה החדשה בתחום API בנקאי פתוח מתוך כוונה לממש את המנגנונים הנדרשים על מנת לוודא כי מתקיימת תפיסת משילות (Governance) ראויה.

העיסוק בנושא בשנתיים האחרונות הביא אותי למסקנה כי בישראל קיים מבנה שוק כזה אשר בו לעיתים ללא התערבות של גורם מרכזי כמו בנק ישראל – לא יקומו תשתיות מרכזיות שחשובות לקידום ופתיחת המשק".

מהם האתגרים שלכם לשנה הקרובה?
"כחלק מהנהלת בנק ישראל, אנו מקווים שהשנה הקרובה תהיה שנת הטמעה של הרפורמות הרבות החדשות עליהן כבר הוחלט, ופחות יוזמות חקיקה נוספות בתחום זה. המשק הישראלי נהנה בעשור האחרון מיציבות פיננסית יוצאת דופן בנוף העולמי, לצד צמיחה גבוהה, וזאת בין השאר בזכות מדיניות בנק ישראל שידעה לאזן בין רפורמה וחדשנות לבין שמרנות בריאה.

בשנה הקרובה נמשיך לעסוק בתחום התשתיות הפיננסיות, בדגש על מאגר האשראי שנדרש לפעול עד אוקטובר 2018, והנבטת היוזמות הבאות בתחום זה.

נגבש השנה, בסיוע חברות ייעוץ, תכנית אסטרטגית למערכות מידע, במסגרתה נבחן את עתיד מערכות הליבה של הבנק (Core Banking), נבחן את מודל העלויות שלנו לרבות הדרך בה אנו מנהלים את רישוי התוכנה בעולם משתנה של קוד פתוח ותוכנה כשירות (SaaS). להערכתי נאתגר בשנים הקרובות את ספקי התוכנה שלנו בתחום הרישוי.

תחום הסייבר ימשיך להוות אתגר מרכזי שנמשיך להשקיע בו יותר ויותר. איני חושב שבהכרח יותר תקציבים, אלא בעיקר קשב ניהולי ופעולה במספר רב של רבדים בו זמנית. המוניטין של בנק ישראל כארגון עוגן של השוק הפיננסי אסור שייפגע בתחום זה.

תחום ה-Big Data, שהתחלנו להתנסות בו בשנה האחרונה, יגיע השנה לרמת בשלות תשתיתית בענן ציבורי, ונתחיל לממש ביחד עם חטיבת המחקר של הבנק – מחקרים במתודולוגיות של Machine Learning ואחרות. תחום אחד שייחקר, למשל, הוא מודל קשיחות המחירים בישראל. זאת, על פי נתונים יומיים פרטניים לגבי מחירי כלל המוצרים, הנאספים מהרשתות הקמעונאיות.

השנה נבצע מעבר זהיר של יישומים נוספים לענן ציבורי בהתאם למדיניות שגיבשנו, נתחיל להעניק למשתמשים בבנק גם יישומים יעודיים במובייל. גם במרכזי המחשבים הפנימיים שלנו נלך לטכנולוגיות ענן פרטי ו-HyperConverged".

האם יש לכם שיתופי פעולה עם סטארט-אפים?
"בשנה האחרונה שיתפנו פעולה עם סטארט-אפים רבים בתחום הסייבר. אנחנו שמחים לבדוק את עצמנו בתחום זה מזוויות חדשות ומפתיעות ושמחים לסייע לחברות ישראליות.

כמו כן, אנו מעמיקים את שיתוף הפעולה עם חברות בתחום הפינטק. השנה נבצע, בין השאר, POC בתחום טכנולוגיות הבלוקצ'יין, שמטרתו ללמוד את הטכנולוגיה לעומק ולהעריך האם נכון לבסס עליה מנגנוני שוק כלשהם".

בנימה אישית

מי אני? "בן 48, מתגורר בהוד-השרון, נשוי לאורלי ואב לעומר ולעמית".
שירות צבאי? "בוגר קורס תכנות של ממר"ם, ובעל תואר ראשון בכלכלה, ותואר שני במינהל עסקים. לפני שנתיים פרשתי משירות צבאי של כ-28 שנים, אותו סיימתי כרפרנט מקצועי של מערך התוכנה בצה"ל ומפקדה של יחידת מצפ"ן, אותה זכיתי להקים, תוך סגירת מעגל בדמות החזרת פיתוח המערכות המבצעיות הביתה. היה זה תהליך מיקור-פנים לא פשוט, שהחזיר את ליבת הפיתוח המבצעי לצה"ל, לאחר יותר מעשור שבו הוא בוצע בתעשייה".
אני מכהן בתפקידי החל מ…? "אפריל 2015".
תחביבים? "מלבד האהבה לטכנולוגיה והשינויים שהיא מחוללת, אני אוהב ים גדול. גולש קייט סרפינג, משיט הרבה שנים מפרשיות ובדרך לרישיון סקיפר".

מה זכור לך מהתפקיד הראשון שלך בתעשייה?
"התפקיד הראשון שלי כמפקד בצבא היה ראש מדור 'אורות הבמה' – מערכת המברקים המבצעית של צה"ל. מערכת מורכבת בפריסה ארצית, משולבת תוכנה-חומרה שהיתה מערכת מרכזית של חיל הקשר באותם ימים. בתפקיד הזה למדתי שכגוף תוכנה שאחראי על מערכת אתה לא יכול להגיד לעצמך שאתה עוסק רק בתוכנה ושמישהו אחר ישבור את הראש על השאר – אתה אחראי על הכל מקצה לקצה. ואם פיתחת גרסת מערכת חדשה, ועבורה רכשת משלוח של מאות מדפסות מדגם חדש שחייב להגיע לשטח – אז אם צריך גם 'מורידים חולצות ופורקים את המדפסות מהמשאית'. זה בונה צוות רציני שמחובר למשימה!"

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים