האם ההיי-טק יהיה לעומתי לראש הממשלה נתניהו?

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שמייצג את תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים, בין היתר מול גורמים ממשלתיים, פרסם שלשום (ב') הודעה די חריגה, שבה מביעים ראשיו דאגה עמוקה מהליכה של מדינת ישראל לבחירות חוזרות, עקב ההשלכות של המהלך על המשק בכלל ועל ענף הטכנולוגיה הישראלי בפרט. זו המגמה המסתמנת נכון לכתיבת שורות אלה, כשנראה שהמגעים הקואליציוניים עלו על שרטון והכנסת נמצאת בשלבים מתקדמים של חקיקת חוק לפיזורה. אלא שיש עוד מספר שעות עד לשעת השין, ורק לקראת חצות נדע אם האיום הזה, כפי שמנהלי ההיי-טק מציגים אותו, יתממש.

הנימוקים של ראשי IATI אמנם אינם חדשים, אבל יש להסתכל על ההודעה שהאיגוד הוציא בראייה רחבה יותר, שקשורה למערכת היחסים של תעשיית ההיי-טק עם גורמי הממשלה, ובמיוחד עם מי שעומד בראשה, בנימין נתניהו. עד לא מזמן, ראשי הענף (הן כאיגוד והן באופן פרטני) נמנעו מלהביע דעות פוליטיות ולא מתחו בפומבי ביקורת על שרים או על ראש הממשלה. במשך השנים גם נוצר דפוס פעילות שהישרה אווירה של הבנה ואף תמיכה מהצד של התעשיינים בענף בנתניהו ובמהלכיו.

אלא שבשנה האחרונה השתנה משהו: העובדה שנושאים רבים שקשורים להיי-טק לא טופלו לשביעות רצונם של ראשי הענף הניבה מספר הצהרות פומביות, שהעמידו את התעשייה מהצד השני של המתרס מול הממשלה וראשה. יתרה מזאת, במערכת הבחירות האחרונה, זו שהסתיימה רק לפני כחודש וחצי, חתמו שורה ארוכה של בכירים בהיי-טק על עצומת תמיכה במפלגת כחול לבן. היו ביניהם אישים בולטים בענף, כמו היזם דב מורן, פנחס בוכריס, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, ועוד. הם נימקו את התמיכה בהבטחות שקיבלו מראשי רשימת כחול לבן למתן עדיפות להשקעות בחדשנות והיי-טק, וגם האפשרות לשקול מינוי שר לענייני היי-טק. בהקשר זה יוער שאיש ההיי-טק יזהר שי מקדם את הנושא במפלגה ואף מונה לח"כ מטעמה בכנסת ה-21 – זו שיש סיכוי גבוה שתתפזר הלילה.

בחירות? ההיי-טק הישראלי אומר: לא, תודה. צילום אילוסטרציה: BigStock

מחאה – גם בנושאים שעומדים בלב המחלוקת הציבורית

המחאה של ראשי התעשייה לא מצטמצמת רק לנושא הבחירות: כמה מהם הביעו את דעתם בוויכוח הציבורי סביב מעמדו של בית המשפט העליון והכוונות להעביר את חוק החסינות ואת פסקת ההתגברות. הראשון שיצא בגלוי נגד כוונות אלה היה היזם הוותיק ומי שמזוהה יותר מכל עם תעשיית הסטארט-אפים והחדשנות, ד"ר יוסי ורדי, שבעברו כיהן, בין היתר, בתפקידים בכירים בשירות הציבורי ובממשלה. "הגעתי לנקודה שבה הבנתי שאי אפשר יותר לשתוק", אמר ד"ר ורדי. הוא הוסיף ש-"אני מקווה ש-10% מאלה שחושבים כמוני יביעו את דעתם".

המחאה הזו מתכתבת עם מחאה אחרת שהביעו אנשי כלכלה ומשקיעים שלא מהענף, ואיימו שיפסיקו להשקיע בארץ אם החוקים הללו יעברו בכנסת.

אם ישראל אמנם תלך הלילה למערכת בחירות, החוקים האלה יושמו במקפיא, אולי בדרך לירידתם לחלוטין מעל הפרק. כך או כך, הטעם החמוץ יישאר. והטעם הזה לא טוב לשני הצדדים, מפני שההיי-טק הוא הענף החשוב בישראל, שמכניס הכי הרבה כסף למדינה, וקרע בינו לבין הממשלה עלול להביא לתוצאות כואבות ולא נעימות.

גם במקרה זה יש דמיון מסוים בין נתניהו לטראמפ. צילום: BigStock

התקדים האמריקני

למערכת יחסים לעומתית בין הממשל להיי-טק יש תקדים – בארצות הברית, אצל ידידו הטוב של נתניהו, הנשיא דונלד טראמפ. במערכת הבחירות לנשיאות, כאשר טראמפ התמודד על התפקיד, היו לו עימותים חזיתיים מתוקשרים עם ראשי עמק הסיליקון. במהלכה הועלתה שוב האפשרות לפצל את קליפורניה לשש מדינות ולהעניק לעמק הסיליקון מעמד של מדינה עצמאית. הדבר לא יצא לפועל, אבל גם לא סייע להפגת המתח שבין בכירי הענף לממשל האמריקני, ויש כאלה שמדברים ברצינות על רעיון הזוי לא פחות – פרישה של קליפורניה מארצות הברית.

למען האיזון והשלמת התמונה, אי אפשר להתעלם מכך שלאחר בחירתו הצליח טראמפ ליצור דו שיח עם ראשי ההיי-טק והטכנולוגיה בארצות הברית, בין היתר משום שהמדיניות שלו, של הקלה במס והחזרת חברות אמריקניות הביתה, מקובלת על חלק מראשי התעשייה. מהעבר השני, הנשיא האמריקני מגביר את הלחץ על ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק, גוגל ואמזון של ג'ף בזוס שנוא נפשו, שבכובעו השני הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט. טראמפ כועס עליהן על הפצת "פייק ניוז", לדבריו, והוא יודע היטב איך לפגוע בבטן הרכה של התקשורת האמריקנית, בדיוק כפי שנתניהו מנסה לעשות בארץ כבר כמה שנים.

כאן נשאלת השאלה: האם העצומות של ראשי ההיי-טק יובילו לפתיחת חזית לעומתית לראש הממשלה, או שכשתוקם הממשלה הבאה, על אחת כמה וכמה אם המגעים הקואליציוניים יבשילו לכדי הקמת ממשלת נתניהו החמישית, שני הצדדים ישובו לעבוד על בסיס מקצועי. כדי להשלים את התמונה חייבים לציין שיש לא מעט בכירים בענף שלא מסכימים עם העצומות והקריאות הללו, והם תומכים במהלכים של הממשלה ושל נתניהו.

השורה התחתונה: בין אם ייווצר עימות ובין אם לאו, דבר אחד טוב יצא מגילויי המעורבות של ראשי ההיי-טק – הם מממשים את התחושה שקיימת בקרב רבים, שלפיה הגיע הזמן שבכירי הענף יצאו מאזורי הנוחות שלהם ויהיו מעורבים הרבה יותר במה שנעשה בחברה הישראלית. מה לעשות שמעורבות באה לידי ביטוי גם בכניסה לפוליטיקה ובהבעת עמדה בנושאים שנמצאים על סדר היום הציבורי. ואם בכנסת הבאה, שתקום אחרי הבחירות, אם אלה יתקיימו, יהיה ייצוג בולט יתר לתעשיית ההיי-טק – כולם ייהנו מכך.