המזומן הוא המלך?

על רקע התחזקות והתגברות שחקני הקמעונאות הדיגיטליים מרבים לדבר על עתיד המזומן בשוק. את השפעת כניסת אמזון לשוק הישראלי אי אפשר עדיין להעריך. כמו כן, הרישיון שהוענק לאחרונה לבנק הדיגיטלי של מריוס נכט ואמנון שעשוע העלה כמה ניחושים לגבי אופן ההשפעה של זה האחרון על  המערכת הבנקאית. בפועל, בעולם הדיגיטלי אנו רואים שני סוגים של תופעות משבשות:

האחד – שיבוש דרמטי, כמו שקרה בתעשיית הברוקראז' בעולם ניירות הערך, או בעולם התיירות והנופש בהזמנת טיסות ומלונות. בעולמות אלה עוצמת המעבר לעולם הדיגיטלי מחקה תעשיות מבוססות ומסורתיות של שנים רבות.

השני הינו שיבוש מתון. הדוגמה הטובה בהקשר הזה היא עולם המדיה והבידור, כאשר עם המצאת הקולנוע היו נבואות על היעלמות התיאטרון, ועם הופעת הטלוויזיה וקלטות הווידיאו היו תחזיות להיעלמות הקולנוע. כיום ניתן כבר לראות, כי כל אחת מן התעשיות פורחת ומשגשגת אחת לצד רעותה.

בעולם אמצעי התשלום היו התנבאויות חד משמעיות, שכללו לעתים תאריכים לגבי מתי ייעלם הכסף המזומן. מספר גבוה של אקסטרפולציות הראו את התחזקות אמצעי התשלום הדיגיטליים למיניהם, בהם כרטיסי אשראי, אפליקציות וארנקים דיגיטליים, העברות בנקאיות בין חשבונות, מטבעות קריפטוגרפיים וכן היערכות הרגולציה לאפשר גישה לחשבונות אלה ועוד.

בתוך כך, למרבית ההפתעה, בנק ישראל מדווח על גידול של כ-5% בטרנזקציות (העברות) המזומנים בין 2018 ל-2017 ועל גידול במכונות הכספומט, וכך בכל העולם, למעט סקנדינביה, סין ואוגנדה.

איני מתיימר לנבא את העתיד, לא לגבי שימוש במזומן ולא לגבי דברים אחרים. אך קיימת עדיין דרישה הולכת וגדלה לאספקת מזומנים, ולאו דווקא מסיבות של הלבנת הון: ישנן עדיין סיבות רבות ולגיטימיות לחלוטין לעבוד עם מזומנים, כאשר הסיבה המשמעותית ביותר היא סופיות הטרנזקציה ואי היכולת להכחיש אותה. כמו כן, קיימות סיבות נוספות לדרישה למזומנים, כמו קלות השימוש בהם, אי התלות בטכנולוגיה ובתשתיות חשמל, חיסכון בעלויות הפקדה, וכמובן אנונימיות.

בנוסף, קיימות אוכלוסיות (בהיקף ממוצע של 7%) שבהגדרה נמנע מהן השימוש בטכנולוגיות החדשות, כמו אוכלוסיות שאינן בעלות חשבון בנק (unbanked), מסורבי כרטיסי אשראי, בעלי דירוג אשראי נמוך, אוכלוסיות ברילוקיישן  או מהגרי עבודה, כאשר אלה מוצאות פתרון בעבודה עם מזומנים.

בעולמות המסחר האלקטרוני (eCommerce) אמצעי התשלום הבלעדי הוא כרטיס האשראי, וכך גם התשלום בפיי-פאל הוא רובו ככולו דרך שונה לתשלום בכרטיס אשראי. אמנם עולם כרטיסי האשראי מאוים על ידי רגולציית ה-PSDII (רגולציה שתומכת בחיוב ישיר של חשבון הבנק), אך האתגרים בעולם המסחר האלקטרוני לא יאפשרו שינוי בטווח הנראה לעין. עד לא מזמן, עולם זה היה סגור באופן מוחלט בפני התשלום במזומן, ולאחרונה אנו רואים ניצני פתיחה בתחום זה.

כיום, קיימת שיטת הסטייג'ינג (staging), המאפשרת תשלום על עסקה במזומן, אך באופן דיגיטלי, כפי שמציעה חברת GMT דרך הארנק הדיגיטלי שלה, המשמש כיום לביצוע העברות כספים לחו"ל. מדובר על שיטה, שבה העסקה נמצאת במצב המתנה במשך של עד יממה לערך, כאשר בפרק הזמן הזה יכול המשתמש להפקיד מזומנים באחת מנקודות הקצה של GMT, ואז העסקה תושלם במלואה. כאשר גישה זו תחדור לאתרי מסחר דיגיטליים נוספים, אין לי ספק שהשיטה הזאת תהפוך להיות לתקן. אמנם תקן זה עתיד לשמש רק כ-2% מהטרנזקציות, אך בעולם הטרנזקציות גם אלו עדיין נחשבים למספרים עצומים.

האם עדיין מוקדם להכריז "המלך מת, יחי המלך"? לעתיד פתרונים.

כותב המאמר הינו חבר דירקטוריון בחברת GMT ולשעבר משנה למנכ"ל בנק ירושלים.