2013 – שנת ההתפכחות מהחלומות על התיקשוב הממשלתי

התפטרותה של כרמלה אבנר מתפקיד ראש מטה התיקשוב הממשלתי הייתה בין הדברים המרכזיים שקרו בשנה שהסתיימה לה זה עתה במיחשוב במגזר הציבורי. עם תחילת 2014 מוצאת את עצמה ממשלת ישראל ללא מנמ"ר קבוע. את מקומה של אבנר ממלא כעת רז הייפרמן, במינוי זמני. ועדת איתור אמורה לקבל פניות ממועמדים שונים ולבחון את כשירותם. בשלב זה לא נצפו תורים ארוכים ליד תיבת המכרזים בנציבות שירות המדינה.

המטה אמור היה להיות גולת הכותרת של הפעילות הממשלתית בתחום התיקשוב ב-2013. תוכניות ופרויקטים שעלו זה מכבר על שולחן הדיונים אמורים היו להבשיל. כאשר אבנר עלתה על הבמה ב-WORLD e-Gov Forum 2013, הכנס השנתי של אנשים ומחשבים שעסק במיחשוב הממשלתי, היא הייתה אמורה לדווח על פרויקטים ותוכניות שיצאו לפועל אבל למרבה הצער, הכול נעצר.

אבנר הודיעה על סיום תפקידה בפגישה קצרה במיוחד עם שר האוצר, יאיר לפיד. אף אחד במשרד האוצר – לא לפיד עצמו ולא מי מאנשי המשרד – לא התרגש מהודעת התפטרותה. חלפו שלושה חודשים מאז התפטרותה ורק אז נזכר מישהו לפרסם מודעת מכרז לאיתור המחליף שלה. הוא עשה זאת לא מפני שבאוצר סברו שזה מאוד חשוב, אלא מפני שאבנר הודיעה מראש שהתאריך האחרון בו תהיה בתפקידה הוא 31 בדצמבר.

עם עזיבתה של אבנר נסתם הגולל, זמנית, על אחת התקוות היותר גדולות של התיקשוב בממשלה ובמגזר הציבורי בכלל. עיקר תפקידו של המטה הוא הנעת פרויקטים רוחביים חוצי משרדים, פרויקטים שדרושה מאחוריהם חשיבה אסטרטגית, שרואה כמה צעדים קדימה ומחייבת חותמת גומי של השרים ובכירי הממשלה, שמהם הדברים יחלחלו פנימה. אבנר דיברה על מה שצריך להיות ולצערה, לא היא תממש את זה.

היעדים של הממשלה בתחום התיקשוב הם המעבר לענן, שילוב המובייל בעבודתה, במסגרת מגמת ה-BYOD, ותכנון ה-DRP הרוחבי. הסייבר העסיק מאוד את הממשלה בשנה האחרונה, בדיוק כפי שהוא העסיק את מרבית הארגונים והממשלות בעולם. עסק בכך רבות ממשל זמין, שמאכלס בתוכו את אנשי האבטחה השומרים על שרתי הממשלה ומגנים עליהם מפני איומים. אין זה סוד שישראל מהווה מטרה לכל מיני ארגונים ומדינות עוינות ולפחות על פי מה שדווח, למרות המספר העולה של ניסיונות הפגיעה, אנשי ממשל זמין הצליחו להדוף את כולם.

פרויקט אחר שמטה התיקשוב מטפל בו הוא מרכבה, שבימים אלה חוגג עשור לקיומו. 10 שנים ועדיין לא סיימו לחבר אליו את כל המשרדים, בעוד שמשרדים אחרים, שכבר חוברו, עומדים לפני שדרוגים. הפרויקט הזה צריך להיות סמן ימני לכל מי שיקבל על עצמו את התפקיד במקום אבנר. אמנם, בתפקיד מנהל ממשל זמין מכהן אופיר בן אבי, בהצלחה יתרה, אבל העובדה שעדיין יש משרדי ממשלה שלא מחוברים למרכבה היא ההוכחה לכך שהפרויקט הזה לא יסתיים לעולם וכספי ציבור ימשיכו לזרום אליו. לא בגלל הטכנולוגיה או האנשים המצוינים המנהלים אותו, כולל הייפרמן, שהיה אחראי עד כה בין היתר לפרויקט זה, אלא בגלל מנהלי המשרדים והשרים הממונים. אלה לא משדרים שום מחויבות לפרויקט זה וכל פקיד עושה מה שנראה לו. פרויקט כמו מרכבה מחייב קודם כל שינוי ארגוני-תרבותי בעבודת המגזר הציבורי.

הטכנולוגיה שינתה את המפה בחדרי השרתים של הממשלה אבל התרבות הארגונית נשארה בעינה – ולא כך צריך להיות. אם פרויקט רוחבי כמו מרכבה צולע אחרי 10 שנים, באין מחויבות של ראשי המשרדים וראש הממשלה בעצמו, איך יכול ראש מטה תיקשוב חדש להניע פרויקטים לא פחות מורכבים, כמו ענן או DRP?

בשורה התחתונה, עם תחילת 2014, התיקשוב הממשלתי יתום ממנהיג ונמצא בשלב של אכזבה מחלומות שלא התגשמו.

המדען הראשי
גם השנה חזר הריטואל הקבוע בכל הנוגע לתקציב המדען הראשי. תקציב זה עומד על 1.3 מיליארד שקלים וההחלטה שלא לקצץ אותו התקבלה רק אחרי ויכוחים רבים ומאבקים ציבוריים ותקשורתיים. אפילו לפיד הודה בראיון לאנשים ומחשבים כי התקציב נמוך מדי וניסה לנחם באומרו כי "המדען הראשי תמיד מקבל השלמות". מוזר מאוד שלפיד סבור שזו דרך תקינה להתייחס לאחת הפונקציות היותר חשובות בכלכלה הישראלית, שנותנת לחברות צעירות הזדמנות לייצר בארץ תעשיית היי-טק, שמהווה מחצית מכלל הייצוא הישראלי. חבל מאוד שהוא מיישם פה "פוליטיקה ישנה" עליה חתומים שרי אוצר וראשי הממשלה הנוכחי והקודם – בנימין נתניהו ואהוד אולמרט. בחודש דצמבר הם היו מנחיתים מכה כואבת על המדען ובמהלך השנה יוזמים "תוספת מיוחדת", תוך כדי שהם דואגים לתפאורה תקשורתית ראויה, שלא תיתן לאף אחד להתבלבל למי המדען חייב תודה.

גם אם אומת הסטארט-אפ מתקיימת יפה ללא סיוע משרד האוצר, יש תעשיות שלמות, התעשיות היצרניות, שנאנקות תחת שער הדולר הנמוך ומחסור חמור במהנדסים ובעובדים. שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, כבר משעמם את עצמו בחזרה על האזהרות שלו: "אם הממשלה לא תטפל בהיי-טק, הוא יקרוס ב-2014". אלישע ינאי, יו"ר האיגוד, קרא בכנס של התאחדות התעשיינים לממשלה להתעורר ומיד. הוא אמר כי עם כל הכבוד לאקזיטים שנעשו השנה, יש בארץ עשרות אלפי משפחות שמתפרנסות מהתעשייה היצרנית, אנשי הצווארון הכחול-לבן, ואם מישהו לא יתעורר, נמצא את עצמנו בפני מציאות של סגירת מאות מפעלים ופיטורים של אלפי עובדים. לעובדי ההיי-טק אין דם כחול וכאשר שולחים אותם הביתה, מצבם לא פחות חמור ממצבם של עובדים אחרים בארץ.

שנת 2013 הייתה גם השנה שבה העלו למוקד את החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל. הרקע היה הרווחים הכלואים. מדינה שלמה התלהמה נגד המס המופחת שאותן חברות כביכול לא משלמות, מבלי שאיש הבין על מה ובמה המדובר. לזכותן של החברות האלה ייאמר כי הן ספגו את האש בכבוד ובסבלנות, וחיכו עד שהזעם יירגע. בימים אלה, אנשי משרדי האוצר והכלכלה רודפים אחרי אינטל (Intel) כדי שתקים בישראל עוד מפעל. לפני שנתיים הם עשו הכול כדי שהיא תקים מפעל באירלנד – וכך היא עשתה.

תיקשוב מערכת החינוך
ב-2014 לא צפוי לקרות הרבה בתחום תיקשוב מערכת החינוך. פרויקטים גדולים וחשובים שהחלו בשנים קודמות יימשכו, על אש קטנה. השר החדש, הרב שי פירון, לומד את כל התוכניות כדי לעדכן ולהאיץ אותן. בינתיים יש עשייה לא מעטה בשטח, בתי ספר הופכים להיות מתוקשבים, פרויקט מחשב נייד לכל מורה ממשיך במלוא עוצמתו, עם או בלי משרד החינוך, ויש גם פרויקטים יזמיים אחרים.

לאט לאט מתברר כי החינוך הוא המגזר הגדול ביותר, שיש בו הכי הרבה מיזמים של אנשי עסקים ותעשייה, והסכנה הגדולה ביותר היא שאותם מיזמים מייצרים אפקט סמוי שבו הממשלה מתנערת ממחויבויותיה כלפי האזרחים בכל מה שקשור לחינוך ולתיקשובו. כנס Edutech 2013 של אנשים ומחשבים הוכיח כי שוק החינוך צמא לחידושים טכנולוגיים ולפרויקטים שיצעידו את הכיתה העתידית. הדבר הראשון שצריך הוא שהממשלה לא תפריע.

מה בכנסת?
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה השנה במספר נושאים מרכזיים שמטרידים את הענף: התפטרות כרמלה אבנר, דו"ח ממשל זמין והנושא השנוי במחלוקת של תעודת הזהות הדיגיטלית. יותר מעשור לאחר שיצא לאוויר העולם, פרויקט התעודה הדיגיטלית טרם הבשיל ורק כעת הוא מצוי בשלב של פיילוט. העיכוב במימוש התעודה, עם או בלי קשר לוויכוח על המאגר הביומטרי, מעכב שורה של פרויקטים שקשורים במדיניות של "ישראל דיגיטלית".

בראש הוועדה עומד ח"כ משה גפני, שמגלה בקיאות רבה בנושאים הנדונים ולא מהסס לתקוף את הממשלה כשצריך. כך, למשל, הטיח בנציגי משרדי הממשלה שבפרויקטים שהם מקיימים לכאורה לטובת האזרח הם מפרים בגסות את הפרטיות שלו. השיא היה כאשר משרד התחבורה השיק את הכרטיס החכם, תוך שהוא מאפשר למפעילים לנהל מערכת שאוספת מידע על המשתמשים.

מגזר הבריאות
דווקא מגזר הבריאות הוכיח השנה חריצות רבה בכל מה שקשור לפרויקטי IT ומערכות מידע. במהלך די מורכב סיימו כל בתי החולים הממשלתיים את תהליך הקרדיטציה, שמהווה מעין מסמך נהלים מחייב לטיפול בכל תהליכי העבודה במערכת הבריאות, כאשר מערכות המידע תומכות בכך באופן בולט.

בכנס המיחשוב הרפואי Smart Doctor של אנשים ומחשבים הציגו גם נציגי קופות החולים מיזמים ופתרונות שמקדמים אותנו על עבר המגמה המרכזית בעולם זה: יותר מגע אינטראקטיבי עם החולה, בדיקות אונליין ואוטומציה מלאה של תהליכים.