ליאורה שכטר, עיריית תל אביב-יפו: "ה-IT השתנה – גם ברמה המוניציפאלית"

"משהו ב-IT השתנה, וזה משפיע גם ברמה המוניציפאלית. הלקוחות שלנו, בין אם הם העובדים, תושבי העיר והמגיעים אליה מבחוץ, צורכים ודורשים מידע בדרך אחרת. המידע צריך להיות זמין בכל מקום ובכל עת, ועליו להיות שקוף. יש גם את הרשתות החברתיות, שמספקות לציבור דרך להביע דעה על פעולות העירייה ישירות אליה ובזמן אמת. כך, העירייה לא מקבלת החלטות לגבי מה שקורה בעיר לבדה, אלא בעזרת התושבים. המטרה שלנו היא איך להמציא את עצמנו מחדש ולתת שירותים מוניציפליים, תוך שיתוף, שקיפות, נגישות וחדשנות", כך אמרה ליאורה שכטר, מנהלת אגף מיחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו.

שכטר דיברה בפתח סיור שערך היום (ה') פורום CTO&IT Architects של אנשים ומחשבים במשרדי העירייה. הנחו את המפגש יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, וזבולון דגן, מנהל מחלקת ארכיטקטורה ותשתיות באגף ה-IT של העירייה.

"בחרנו בדרך של תפיסת דיגיתל והשקנו את האפליקציה בשם זה בהתאם לה", אמרה שכטר, "המסר לתושבים ולמבקרים הוא שהעירייה היא לא רק מקום לשלם ארנונה וקנסות, אלא גוף שמלווה אותם מטיפת חלב, דרך הגן והבית ספר, עבור במקומות בילוי וכלה בבית העלמין". לדבריה, "כיום, כל המפגש מול הלקוח נסוב סביב שירות".

שכטר הציגה את מימושה של תפיסת דיגיתל, שלדבריה מורכבת מכמה שכבות: רמת תשתית פיזית, תשתיות לוגיות לפיתוח יישומים, והיישומים הספציפיים.

במהלך החודשים האחרונים פרשה העירייה, בהדרגה, רשת אלחוטית ב-73 אתרים שונים ברחבי העיר, ואשר כיום גולשים בה בחינם 50 אלף איש מדי חודש. עוד ציינה שכטר את מועדון דיגיתל, עליו נמנים כבר 55 אלף מתושבי העיר, והוסיפה כי אחת מהמטרות היא לספק באמצעותו מידע אישי לחבריו.

שכטר ציינה כי "מתוך יותר מ-8,000 עובדי העירייה, ה-IT העירוני משרת 4,500 לקוחות פנימיים. יחד איתם, אנחנו משרתים 400 אלף תושבים, ועוד מאות אלפי עובדים ומבקרים בעיר".

העיר, סיפרה שכטר, מונה יותר מ-400,000 תושבים, יושבת על תא שטח של יותר מ-51 אלף דונם, ואוכלוסייתה מגוונת בהיבט הגילאים. העירייה, הוסיפה, מסייעת לממשלה ותומכת ביותר מ-400 גני ילדים עם 12 אלף ילדים, וב-100 בתי ספר יסודיים ו-26 בתי ספר על יסודיים המונים 40,000 תלמידים. בעיר יש שש מכללות ואוניברסיטה, המונות 38 אלף סטודנטים.

בעירייה יש 8,239 עובדים, הפועלים בתחומי עיסוק מגוונים ב-400 אתרים. "לכל אחד מהתחומים יש לתת מענה מיחשובי שונה", היא ציינה, "כספים, כוח אדם, חינוך, קהילה, תנועה, רישוי וטיפות חלב". לאגף המיחשוב בראשותה יש תקציב שנתי של 150 מיליון שקלים, והוא כולל ארבע רגליים: ענף שירות לקוחות ותפעול; ענף פיתוח המונה 200 מפתחים; ענף טכנולוגיה המרכז את תחומי התשתיות, אבטחת המידע והאינטגרציה; וענף רכש, לוגיסטיקה ומינהל.

"מרחב העיסוקים שלנו כפול", אמרה שכטר, "לצד העיסוק המסורתי של בית ותפעול מערכות לתהליכי עבודה בעירייה, אנו מספקים שירותים החוצה, לתושב, למבקר בעיר הבא לעבוד ולמבלים והתיירים".

"כל מה שעשינו", סיכמה, "הוא רק בשלב הראשון. היקף ופוטנציאל היישומים הם אדירים. ניצוק בעתיד עוד ועוד תוכן. נחשוף עוד מאגרי מידע, נאפשר עוד שקיפות, נמשיך לעודד חברות לפתח יישומים עבורנו. נשדרג את התשתיות שלנו ונעבור למערכות פתוחות, נמשיך במעבר לתקשורת מבוססת סיבים אופטיים, נעביר את מערכת הטלפוניה לכזו המבוססת IP,  נשדרג את המערכות באלפי תחנות הקצה ועוד היד נטויה".