עכשיו זה רשמי: הצבא יוצא ל-ERP כלל-צה"לי ואחוד מבוסס סאפ – במאות מיליוני שקלים
אחרי שאושר, בוטל ואושר שוב - צה"ל החל בפרויקט הענק ● זאת, לאחר שמשרד הביטחון חתם באחרונה עם סאפ על הסכם רישוי חמש שנתי לזרועות צה"ל השונות וליחידות המשרד
יותר משנה לאחר שפורסם באנשים ומחשבים בלעדית כי הצבא יוצא, שוב, לפרויקט ERP כלל צה"לי – כעת זה קורה: סאפ (SAP) ישראל הודיעה היום (א') כי תספק לצה"ל ולמשרד הביטחון פתרונות ERP בהיקף של 22 מיליון דולר. משרד הביטחון חתם באחרונה עם ענקית היישומים הגרמנית על הסכם רישוי חמש שנתי לזרועות צה"ל השונות וליחידות המשרד.
לאנשים ומחשבים נודע כי ההסכם האמור הוא מימוש החלטה שנתקבלה על ידי הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ, לטובת בניית פלטפורמת ERP אחודה. היקף הפרויקט הכולל עומד על מאות רבות של מיליוני שקלים, וקיימות הערכות שהוא יעמוד לבסוף על מיליארד שקלים. עלות הפרויקט המתוכנן תהיה ברובה בשקלים ומיעוטה ב-"דולר סיוע". למרות מחירה, היא צפויה להניב לצבא חיסכון של עשרות רבות של מיליוני שקלים.
לפני כמה שנים החל הצבא בהקמת מערכת ERP כוללת, ביטל אותה ולאחר מכן יצא שוב לפרויקט ERP. התנעת הפרויקט לפני יותר משנה והחתימה לפני ימים אחדים על ההסכם מבוססות על אשרור החלטה על יציאה לפרויקט ERP כלל צה"לי אותה קיבל גנץ ב-2011. ההחלטה לא יצאה לפועל עד כה מסיבות תקציביות.
בשנים 2013-2014 הציגו אנשי אגף התקשוב למטה הכללי של צה"ל נתונים כספיים לפיהם בשל העובדה שאין תוכנית ERP כלל צה"לית, כל יחידה או זרוע "דאגו" לעצמם והטמיעו מערכות באופן עצמאי. בפועל, העלות המצטברת לצבא עמדה על עשרות אחוזים יותר מאשר תוכנית כוללת – נתון המגלם סכום של כמה עשרות מיליוני שקלים.
בעקבות זאת, אשרר גנץ בתחילת 2014 את החלטתו, אגף התכנון דן בהקצאת המשאבים, שאושרו אף הם, ובמהלך 2014 הוקמה מנהלת, בראשות קצין בדרגת אל"מ. הקצין יושב ביחידת מצפ"ן (ר"ת מערכות צבאיות לפו"ש – פיקוד ושליטה – וניהול) – שביחידת לוט"ם שבאגף התקשוב. ראש המנהלת כפוף למפקד מצפ"ן. הפרויקט צפוי להסתיים עד סוף העשור וישרת עשרות אלפי משתמשים בצבא.
המניע להליכה לפרויקט ERP כלל צה"לי אחוד נבע משתי מטרות שנפגשו: הרצון בהתייעלות כספית ובהתייעלות ואיחוד טכנולוגיים. בצה"ל יש שמונה מערכות ERP. בניגוד למה שנהוג לחשוב, רוב מערכות ה-IT המנהלתיות בצה"ל אינן יושבות על מערכות ה-ERP, אלא הן בחלקן ישנות, וברובן פרי פיתוח עצמי ויושבות על מערכות Legacy. המרכיב הגדול, והמשמעותי בפרויקט הענק, הוא לקחת את כל מערכות ה-IT המנהלתיות ולהגר אותן ממערכות ה-Legacy למערכת ה-ERP הכלל-צה"לית של סאפ. המרכיב השני, שהוא חשוב אך בעל היקף פעילות קטן יותר, הוא מיזוג כלל מערכות ה-ERP הקיימות לכדי מערכת אחת, מטכ"לית. טרם נקבע מה יעלה בגורלן של המערכות של אורקל (Oracle) שקיימות בצה"ל.
צה"ל רואה ב-ERP תוכנית גלובלית, שתשפיע על כלל הצבא. במסגרת מנהלת הפרויקט שהוקמה, ייקח הצבא את כלל המערכות תומכות הלחימה – בתחומי כוח האדם, הלוגיסטיקה, התכנון והארגון, התקינה והתקציב – ויחבר אותן. כך, בכוונתו ליצור ראייה כוללת למשאבים הכלל צה"ליים עבור המפקדים והם יקבלו תמונה זו בכל מקום ובכל זמן. הפרויקט יחולק לכמה פרויקטי משנה: תשתיות, התאמת החבילה, טיוב והסבות נתונים ולבסוף הדרכה, הטמעה ובקרה.
תמונת מצב אחודה וחיסכון ברישוי
הרציונל בהחזרת ההחלטה על הקמת מערכת ERP כוללת נבע משתי סיבות: האחת היא תהליכית-ארגונית – הרצון לספק תמונת מצב אחת אחודה של הצבא, במגוון חתכים ונתונים, עבור דרג מקבלי ההחלטות. השנייה היא תקציבית בעיקרה, אולם גם טכנולוגית: צה"ל מצוי בריבוי מערכות וקישורים, והגיע למצב שבו עלויות פיתוח הממשקים גבוהות מעלויות תחזוק מערכות ה-IT. בנוסף, יש לצה"ל מאות מערכות תומכות לחימה. המערכות הללו כבדות, חופפות בחלקן והכפילות שלהן מביאה לבזבוז משאבים. עלות ה-ERP הכוללת, לרבות בהיבט הרישוי מספק אחד – סאפ – תהיה נמוכה מתחזוק המערכות הקיימות. בצה"ל מעריכים כי צמצום הכפילות ברישיונות למערכות השונות יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
עוד מעריכים בצבא כי מימוש מערכת ה-ERP יביא לשיפור האפקטיביות הניהולית ויספק מערכת אינטגרטיבית אחת לניהול המידע ומשאבי הארגון. כך, ניתן יהיה ליצור לצה"ל שפה, תורה ותהליכים אחודים, חוצי ארגון, תוך ביטול המצב הקיים של "איי מידע".
"התייעלות לצד חיסכון כספי"
אלוף עוזי מוסקוביץ', ראש אגף התקשוב, אמר בעבר בראיון לאנשים ומחשבים כי "הקמת מנהלת ה-ERP לטובת מערכת כלל צה"לית נועדה להביא להאחדה של מערכות ה-IT המנהלתיות. גילינו ששילמנו לספקיות ה-ERP כשליש עד 40% יותר ממה שנשלם בעתיד. נשיג התייעלות ברמת מערכות ה-IT המנהלתיות – לצד חיסכון כספי".
אל"מ אבנר זיו, לשעבר מפקד מצפ"ן, אמר לפני זמן מה לאנשים ומחשבים כי "יש צורך בהתייעלות וההחלטה תביא לצמצום ההשקעות הרבות במערכות הקיימות. החלטנו על הגירת כל המערכות הניהוליות למערכת ה-ERP וכל פיתוח שאינו כזה יידרש לנימוק מיוחד. בתוך כמה שנים נגיע למצב בו נגרוט את כלל מערכות ה-Legacy. כמו רוב הארגונים במשק הישראלי, הגענו לנקודה של חוסר יעילות – ואנחנו משנים את המצב. עד 2018 תהיה לצה"ל מערכת ERP מרכזית, מטכ"לית, אחודה. הצבא נמצא בפני צורך משמעותי של התייעלות ומערכת ה-ERP היא חלק מהמענה לצורך זה".
בעז נבט, מנהל המגזר הביטחוני בסאפ ישראל, התייחס היום להסכם ואמר כי "פתרונות ה-ERP המוצעים במסגרת העסקה יאפשרו חיסכון ניכר של עלויות. זאת, בעקבות גיבוש תפיסת עולם אחידה לניהול המשאבים, תוך יצירת שפה ארגונית אחידה בצה"ל ובמשרד הביטחון".
הקמה, ביטול, הקמה
ראשיתו של המהלך ב-2006, אז אישר הרמטכ"ל דאז, רא"ל דן חלוץ, את מינויו של סא"ל יוסי סופר (כיום אל"מ במילואים), לשעבר ראש מנהלת ה-ERP של אט"ל, פRולוג, לראש מנהלת פרויקט ה-ERP הצה"לי. במסגרת תפקידו עסק סא"ל סופר בניסיונות לגשר בין פרויקטי ה-ERP השונים שהיו קיימים אז בצבא: מבוססי סאפ – באט"ל ובחיל הים, אורקל – בחיל האוויר, ועוד שתי מערכות ERP ביחידות מסווגות. בנוסף, הטיל חלוץ על מנהלת ה-ERP לעסוק בפיתוח ממשקים בין המערכות השונות ובחיבורן למערכת של סאפ המיושמת במשרד הביטחון.
ב-2007 יצא צה"ל לתוכנית ERP כוללת, בעלות של מאות מיליוני שקלים. בסוף אותה שנה החליט הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, על ביטול התוכנית. ב-2009 החליט מערך ה-IT בזרוע היבשה על הקמת מערכת ERP לעצמו, לאחר ההחלטה על ביטול מערכת ה-ERP המרכזית בצה"ל, בפרויקט בעלות של מאות מיליוני שקלים. כאמור, ב-2011 החליט הרמטכ"ל גנץ על יציאה לפרויקט ERP כלל צה"לי.
מתעניינים ב-IT בצה"ל? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס C5I של אנשים ומחשבים.
תעלה לבסוף מיליארד דולאר ? למה לא להשאיר בארץ את הכסף ומקומות העבודה ? למה לא לקחת חברה ישראלית? חלם.
" --- קיימות הערכות שהוא יעמוד לבסוף על מ י ל י א ר ד שקלים. --- למרות מחירה, היא צפויה להניב לצבא חיסכון של ע ש ר ו ת ר ב ות של מיליוני שקלים." מתמטיקה מעניינת ... גם בבית אתם חוסכים כך ?!?!?!
SAP הוא המוצר שנבחר לפתרון ה ERP לצה"ל, התוכנה מפותחת בכל העולם כולל מדינת ישראל ( כאלף עובדים ). אין בארץ מוצר ישראלי התואם את הצורך והעושר הפונקציונאלי שנדרש בצה"ל. העלות היא כמיליארד ש"ח ולאור האלטרנטיבות זאת החלטה מושכלת וחכמה. החזר ההשקעה אינו רק ברמה הכספית אלא גם ברמת השירות, קצב הפיתוח וכניסה מהירה לעולמות תוכן חדשים.